לפני תביעה בסדר דין מהיר לתשלום סך של 25,509 ₪, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו, על פי הנטען, לרכב התובעת, בעטיה של תאונת דרכים מיום 14.5.20 (להלן: "התאונה").

התאונה התרחשה בכביש 6, והיו מעורבים בה רכב התובעת, משאית בעלת מספר רישוי 9483467 נהוגה בידי מר דויטש יניב (להלן: "רכב התובעת", "נהג התובעת"), ורכב הנתבעת 1, מסוג סוזוקי, בעל מספר רישוי 22421001, נהוג בידי מר עודד ארליכמן (להלן בהתאמה: "רכב הנתבעת"; "נהג הנתבעת").

המחלוקת העיקרית בה נפלגו הצדדים הינה בשאלת אופן התרחשות התאונה, ובאורח נגזר, בשאלת אחריות מי מהנהגים המעורבים לתוצאותיה. מחלוקת משנית עניינה בשאלת הנזק ושיעורו.

התובעת טוענת בכתב התביעה, על יסוד הודעת נהג התובעת, כי התאונה ארעה כאשר נהג הנתבעת איבד שליטה, זיגזג בכביש ופגע ברכב התובעת.

הנתבעת מצדה מכחישה את הטענות שהועלו נגדה, וטוענת בכתב ההגנה מטעמה כי רכב הנתבעת נסע בנתיבו כדין כאשר לפתע הגיח רכב נוסף מאחור, לא שמר מרחק, פגע ברכב הנתבע מאחור והדף אותו אל עבר משאית הנתבעת 2, וכי בנסיבות העניין, הרכב ההודף, שברח מהמקום, הוא האחראי הבלעדי לתאונה.

להשלמת התמונה יצויין כי כנגד הנתבעת 2 ניתן ביום 31.10.22 פסק דין בהעדר הגנה.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, במוצגים, בתמונות הרכבים לאחר קרות התאונה, בטפסי הודעות הנהגים, ולאחר ששמעתי את עדויות הנהגים המעורבים, ואת השיחה המוקלטת בין הנהגים מערב יום התאונה, במסגרת הדיון שהתקיים לפני, ולאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, וכן עמדתי על נסיבות התרחשות התאונה, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין התביעה להתקבל במלואה.

בשאלת החבות

באשר לנסיבות התאונה, כך העיד נהג התובעת (עמ' 1 לפרוטוקול, שורות 10-27):

"זה היה בתאריך 14/5 אם איני טועה, לא זוכר שעות, באזור שעה 10:00 א ו 11:00 בבוקר. נסענו בכביש 6 מצפון לדרום, באזור מחלף חורשים אם אני לא טועה, זה לפני ראש העין כיוון דרום.

נסעתי בנתיב הימני, ואני מסתכל ורואה שיש רכב מהנתיב השמאלי שזה עוד שני נתיבים שמאלה ממני, היו שלושה נתיבים, והוא פתאום חתך, שבר את ההגה בפעם אחת ימינה, מזה שהוא חתך נעמדתי על הברקס וצפרתי לו ועוד רכב אם איני טועה צבע אפור הוא דחף אותו למעקה הבטיחות וכמעט נכנס בו, הבחור אותת מהבהלה עם הרכב סוזוקי, הוא זז בפתאומיות את הרכב שמאלה וזה קרה הכל בשניות, אני שברתי את ההגה איך שזה התחיל לקרות את ההגה שמאלה לנתיב האמצעי אחרי שהוא עבר אותי, ואז כשהוא דחף את הרכב האפור למעקה הבטיחות ושבר את ההגה שמאלה הוא עף אלי לטמבון הקדמי. אחרי שזה קרה ירדנו מ האוטו והכל נתתי לו מים לראות לשלומו ואמר שהיה עם ילדים באוטו, שמזל שהוא הוריד את הילדים בגנים לפני כן. אני נפגעתי מהרכב עצמו, הוא שבר את ההגה מהנתיב השמאלי שמאלי, הנתיב הנסיעה זה שלוש או ארבע נתיבים קדימה, הוא בא מהנתיב השמאלי או השלישי או הרביעי כשאני בראשון, הוא שבר בפעם אחת את ההגה, ואמר שהיה בסוג של נרשם חלם משהו כזה.

ש. שלחת לי הקלטה ממש עכשיו, מה שומעים בה?

ת. היה לי שתי הקלטות אחד ישר אחרי רגע התאונה שאמר לי את הת.ז. שלו וכל הדברים האלה, וזה נמחק לי מהטלפון, ההקלטה השנייה שהתקשרתי אליו בערב לשאול לשלומי ולבקש פרטי הביטוח אם יש דבר כזה, ואז הוא סיפר לי עוד הפעם על הילדים ושומעים את זה שם מה שאמרתי כרגע, ואיך שזה קרה."

וכך נהג הנתבעת תיאר בעדותו את קרות התאונה (עמ' 3 לפרוטוקול, שורות 35-31, עמ' 4 לפרוטוקול שורות 1-8):

"הייתי אצל הבן שלי בקיבוץ חפציפה, ישנתי אצלו בלילה, בבוקר אכלתי ובסביבות עשר חזרתי הביתה מחפציבה לרחובות. אני לוקח את כביש 6 להימנע מפקקים, ובד"כ אני לא עוקף בכביש 6, אני נוסע בימני או אחד אחריו, אני לא עובר את ה- 90 קמ"ש. בערך לפני מחלף איל הרגשתי חבטה מאחור במכונית, האוטו החל לזגזג בכביש, השתלטתי עליו והגעתי צמוד למשאית. יש את זה בתמונה. נתתי ברקס חזק כל הזמן הזה שהרגשתי שאני לא שולט על ההגה ונעצרתי, אף אחד לא האמין שיצאתי חי. הזמנתי אמבולנס, לקח אותי לבית חולים והכל בסדר, והמכונית טוטאל לוסט וזהו. היה לי מזל גדול. אני לא עובר את ה- 90, ולא נוסע בצד השמאלי בכביש, מעולם לא.

אני לא יודע מי זה הרכב שפגע בי. אחרי שנעצרתי נתנו לי עזרה שם. נהג המשאית ירד וררה שאני בסדר, הנהג השני לא שאל אותי פרטים ונסע. בא אח"כ עוד כמה והתחילו לתחקר אותי ומה שאני אומר לך אמרתי גם שם ואמרתי שאני נוסע הביתה.

אני חושב שהיה שם אחד שאמר שנגעתי בו בצד הימני או השמאלי אבל לא ייתכן אמרתי לו כי הגלגל שלי, בצד שמאל של הנהג התפרק לגמרי, והוא אמר בצד ימין, לא יודע, היה מבולבל שם, הוא דיבר איתי ואמרתי לו אין לי סבלנות עכשיו אני לא רגוע, הזמנתי אמבולנס ואני נוסע. אחרי כמה זמן התקשר אלי מישהו ואמר שפגעתי בו, אמרתי לו איך פגעתי בך, אתה מאחוריי אני לא יכול לפגוע בך. אמרתי לו אני לא רוצה לדבר, יהיה בית משפט. אני לא אשם ולא עשיתי שום דבר."

במהלך הדיון הושמעה הקלטת שיחה בין נהג התובעת לבין נהג הנתבעת אשר נערכה בערב יום התאונה. בשיחה נהג הנתבעת שאל לשלומו של נהג הנתבעת, הציג בפניו את גרסתו להתרחשות התאונה ולכך שנהג הנתבעת פגע ברכבו במהלך איבוד השליטה, כאשר מנגד, מהשיחה עלה כי נהג הנתבעת לא זכר כיצד התרחשה התאונה, שאל בעצמו אם זיגזג בין הנתיבים ושאל אם יכול להיות שמישהו פגע בו ומכל מקום במהלך השיחה הוא לא שלל את התיאור של נהג התובעת להתרחשותה.

במכתב דחיית הדרישה שנשלח מהנתבעת לתובעת, והוצג במהלך הדיון, נכתב כי רכב הנתבעת נהדף לכיוון נסיעת רכב התובעת.

ממכלול האמור לעיל, ראיתי לקבל את גרסת התובעת באשר לאופן התרחשות התאונה לפיה רכב הנתבעת איבד שליטה, זיגזג בכביש ופגע ברכב התובעת, ולהלן נימוקי.

ראשית, גרסת התובעת כי רכב הנתבעת פגע ברכבה במהלך זגזוג רכב הנתבעת תוך שאיבד שליטה הינה גרסה סדורה, רציפה וקוהרנטית, אשר עולה בקנה אחד עם טופס הודעת נהג התובעת, עם עדות נהג התובעת ועם הגרסה שהוצגה בשיחה בין הנהגים בערב יום התאונה.

מנגד גרסת הנתבעת אינה עקבית. בטופס ההודעה מיום 17.5.20 צויין כי מכונית נכנסה בנהג הנתבעת מאחור, גרמה לו להסתובב במקום ולהתנגש במשאית וכי יש פגיעות נרחבות בכל הרכב. נהג הנתבעת כתב בטופס כי אינו יודע האם נגרם נזק לרכב צד ג' וכן ציין כי אין עדים שבאו אליו (כאשר קודם לכן בערב יום התאונה פנה אליו נהג התובעת וציין שראה את הארוע ואף נפגע מרכב הנתבעת). בכתב ההגנה צויין כי רכב שפגע ברכב הנתבעת הדפו אל עבר משאית הנתבעת 2. במכתב הנתבעת לתובעת נכתב, כאמור, כי רכב הנתבעת נהדף לכיוון נסיעת רכב התובעת. בהקלטה נהג הנתבעת לא זכר כיצד ארעה התאונה ושאל אם נפגע מרכב מאחור.

שנית, מעיון בתוואי הדרך, אופי הנזק ומוקדי הנזק, כאשר רכב התובעת ניזוק בחלקו הקדמי הימני ולרכב הנתבעת, כפי שסומן בטופס הודעת הנגד מטעמה, פגיעות נרחבות בכל הרכב, פגיעת רכב הנתבעת ברכב התובעת מתיישבת עם גרסת התובעת לנסיבות התרחשות התאונה כך שרכב הנתבעת זיגזג במהלך איבוד השליטה, ורכב התובעת, בניסיון להתחמק מפגיעה, נפגע בחלקו הקדמי הימני מחלקו האחורי של רכב הנתבעת. בעניין זה העיד נהג התובעת: "אני שברתי את ההגה איך שזה התחיל לקרות את ההגה שמאלה לנתיב האמצעי אחרי שהוא עבר אותי, ואז כשהוא דחף את הרכב האפור למעקה הבטיחות ושבר את ההגה שמאלה הוא עף אלי לטמבון הקדמי.".

שלישית, בנסיבות דנן לתובעת ישנה גרסה של נהג התובעת אשר ראה את התרחשות התאונה ומנגד נהג הנתבעת שאיבד שליטה בכביש, ולשיטתו רכבו הסתובב, אולם בסמוך לקרות התאונה הוא לא זכר כיצד התרחשה, ובנסיבות העניין יש להעדיף את גרסת נהג התובעת אשר, כאמור, מתיישבת עם מכלול הנתונים.

רביעית, התרשמתי מעדות נהג התובעת שמתיישבת עם הגיון הדברים, עקביות הגרסה, תוואי הדרך ואופי הפגיעות.

אשר על כן אני סבור כי התובעת עמדה בנטל הראיה המונח על כתפה להוכחת גרסתה לאופן התרחשות התאונה.

הנזק ושיעורו

התובעת צירפה לכתב התביעה חוות דעת שמאי, שמוליק גולדשטיין שמאות רכב, אשר בדק את רכבה ביום 15.5.20. מסקנות שמאי התובעת בחוות דעתו, מתיישבות עם אופי הנזק לרכב התובעת, ולא נסתרו או התערערו על ידי הנתבעת, הן באמצעות הגשת חוות דעת שמאית נגדית והן על ידי חקירתו הנגדית של שמאי התובעת בבית המשפט, ובסיכומי הנתבעת לא הועלו טענות במישור זה.

תוצאת הדברים היא כי אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת 1, לשלם לתובעת סכום של 25,509 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה, ועד למועד התשלום המלא בפועל, בנוסף תישא הנתבעת בהחזר מלוא אגרות בית המשפט כפי ששולמה, ובשכר טרחת עורך דין בסך של 4,476 ₪.

הסכום הפסוק ישולם תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, כ"ג שבט תשפ"ג, 14 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.