נגד המשיב הוגש כתב אישום לפיו ביום 30.6.21 בשעה 02:34, לפנות בוקר, נהג המשיב בכביש 20,(נתיבי איילון), בדרך שאינה עירונית בה המהירות המרבית המותרת היא 90 קמ"ש לפי תמרור 426, במהירות של 179 קמ"ש.

בתאריך 30.6.21 נפסל רישיון הנהיגה של המשיב ע"י קצין המשטרה מתוקף סמכותו לפי סעיף 47 לפקודת התעבורה, ל-30 יום.

מונחת בפני בית המשפט , בקשת המדינה לפסול את רישיון הנהיגה של המשיב עד תום ההליכים נגדו, ולפי סעיף 46 לפקודת התעבורה. נימוק הבקשה הוא כי מי שנוהג במהירות דמיונית ומסוכנת, אשר לא ניתן להגיע אליה בהיסח הדעת אלא במודע, הוא נהג מסוכן הן לעצמו והן לציבור הנהגים האחרים משתמשי הדרך.

דין הבקשה להתקבל חלקית.

עיינתי בחומר החקירה לפיו במועד המצוין בכתב האישום, נמדד רכב המשיב כאשר האחרון נסע בנתיבי אילון במהירות של 184 קמ"ש, ואשר על כן השוטר שמדד את המהירות והשוטר הנוסף שהיה עמו בניידת , דלקו אחרי המשיב עד לעצירתו לצורך רישום הדו"ח נשוא הדיון כאן. תגובת המשיב להאשמה שיוחסה לו , לאוזני השוטר במעמד רישום הדו"ח הייתה: "רק 160".

כאן המקום לציין כי בכתב האישום בוצעה הפחתה של 5 קמ"ש, לפי נוהל עבודה קבוע בסוג זה של עבירות.

בדיון בבית המשפט ובתוספת טענות בכתב, הצביע הסנגור של המשיב, על כשלים רבים, לפי טעמו, בעבודת השוטר מפעיל מכשיר המדידה, ואשר פוסלים את כול תוצאת המדידה במקום, ולכן יש לדחות את בקשת המדינה.

הכשלים עליהם הפנה ,בקליפת אגוז הם: העדר הוכחה בחומר הראיות כי המדובר בכלל בדרך בין עירונית, אכיפה בלילה בוצעה -שלא לפי נהלי המשטרה, רישום לא מספק לפי טעמו, של השוטרים במקום, את אופן הפעולות שבצעו, (או מחדלי פעולתם), לא נרשמו פרטי נוסעי רכב המשיב -4 במספר, שנכחו בעת הנסיעה נשוא הדיון כאן, ובדו"ח שקיבל המשיב לידיו לא נרשם פריטי מכשיר המדידה.

כאן המקום להדגיש כי הרף אותו צריכה המדינה להרים בשלב דיוני זה הוא רף "הראיות לכאורה",

כאמור, לפי עמדתי, יש בידי התביעה ראית טובות להביא להרשעתו של המשיב בדין.

לפי רישומו של השוטר זימין התמרורים במקום נבדקו טרם אכיפה (אגב- לא מכיר בארץ, מקום בו נהיגה במהירות המצוינת בכתב האישום מותרת). לפי רישומו של מפעיל מכשיר המדידה, בעת ביצוע המדידה הוא שמר על קשר עין עם רכב המשיב- מרגע המדידה ועד לעצירתו בצד הדרך. לפי החומר המצוי בחומר החקירה, מכשיר המדידה עבר את כול הבדיקות הדרושות בטרם המשמרת וסיומה, וטווח הגילוי בה בוצעה העבירה, לכאורה, היה במשבצת המותרת למדידה.

ועוד, ראה דברי המשיב לקצין שפסל את רישיונו, בדרך של פסילה מנהלית, בבוקר ה- 30.6.21 שעה 09:20, עת זה ציין בפניו כי נהג במהירות של 51 קמ"ש מעל המותר.

"אין לי מה להגיד, אני לא אומר שזה לא קרה, אני עולה חדש וחשבתי שזה כמו באירופה, עשיתי טעות , זאת פעם ראשונה".

סוף דבר, בנסיבות האירוע נשוא הדיון כאן, ולפי הראיות הקיימות שהוצגו בפניי בשלב זה, אני קובע כי לאור המהירות הגבוהה מאוד בה נהג המשיב לכאורה, בקשת המדינה היא סבירה ובמקומה ויש לקבלה.

לאור הלכת צעלוק ,הרי שגם פסילה עד תום ההליכים צריכה שתהא קצובה, וכך אני קוצב את משך הפסילה ל-90 יום נוספים, שימונו מיום סיום הפסילה המנהלית הקצובה ל-30 יום בה מצוי עתה המשיב. במידה והתביעה תמצא טעמים נכונים היא תהא רשאית להגיש בקשה נוספת לעניין הארכת הפסילה כאן.

ניתנה היום, י"ז אב תשפ"א, 26 יולי 2021, בהעדר הצדדים.