גזר דין

לבקשת הצדדים, גזר הדין ניתן בהעדרם.

רקע:

1. הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעבירה של ביצוע עבודה אסורה ושימוש אסור במקרקעין לפי סעיפים 243(ב), 243(ה) לחוק התכנון והבניה התשכ"ה – 1965 (להלן: חוק התכנון והבניה).
2. מעובדות כתב האישום עולה כי במהלך שנת 2017 הנאשם בנה תוספת לבית המגורים בשטח של כ – 35 מ"ר ע"י סגירה חלקית של המרפסת הקדמית. כמו כן, החל מיום 25.10.17 הנאשם עושה שימוש אסור לאחסון במבנה יביל בשטח של כ – 25 מ"ר ובמחסן מאסכורית בשטח של כ – 25 מ"ר, שהוקמו ללא היתר בניה כדין.

טענות הצדדים לעניין העונש:

1. המאשימה עתרה למתחם ענישה הכולל קנס שנע בין 20,000 ₪ ל – 30,000 ₪, התחייבות לשנתיים להימנע מביצוע עבירה לפי חוק התכנון והבניה בסכום כפול מגובה הקנס וצו הריסה שיפוטי, שיכנס לתוקף בתוך 6 חודשים.

לתמיכה בעמדתו ב"כ המאשימה הפנה למספר גזרי דין והגיש תמונות של חריגות הבניה (מוצגים ת/1 – ת/2).

1. בנסיבות הקשורות לביצוע העבירה ב"כ המאשימה ביקש להתחשב בהיקף העבירה, כ – 100 מ"ר, ובעובדה שהנאשם במשך כל השנים עד היום לא פעל להסדרת חריגות הבניה.
2. ב"כ הנאשם טען שמדובר בעבירות ברף נמוך מאד, ללא רווח כלכלי בשטח בו לנאשם יש זכויות חוזיות. ב"כ הנאשם ביקש להתחשב בנסיבות שהביאו את הנאשם לטענתו לבצע את העבירות ועיכבו עד כה את הסדרת העבירות. ע"פ הטענה הנאשם קנה בית שנבנה בנחלה, מבלי שנעשה פיצול נחלה ומבלי לרשום את הזכויות בבית על שמו. כפועל יוצא מכך, הוא מנוע מלהגיש בקשות להיתרי בניה בשטח שנמכר לו ונתון לחסדיו של בעל הנחלה, ברצותו יחתום על בקשות להיתרי בניה וברצותו, לא יחתום.

לטענת ב"כ הנאשם, הנאשם פעל להכנת תוכנית בניה נקודתית, שתאפשר את פיצול הנחלה ולאחר מכן הגשת בקשות להיתרי בניה ע"י הנאשם באופן עצמאי, אך בעל הנחלה סירב לחתום על התוכנית ולכן היא לא הוגשה.

1. במסגרת הנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה ב"כ הנאשם ביקש להתחשב בעובדה שמדובר בנאשם ללא עבר פלילי, שהודה בהזדמנות הראשונה וחסך זמן שיפוטי יקר. כמו כן ב"כ הנאשם טען שהנאשם מתנדב באיחוד והצלה ועובד בהתנדבות עם נוער בסיכון בהיקף של מספר שעות שבועיות. לנאשם 10 ילדים, הקטן מביניהם בן חצי שנה והמשפחה מתקיימת ממשכורת של 9,000 ₪ בחודש.

בהתחשב במכלול הנסיבות ב"כ הנאשם ביקש להשית עליו קנס כספי בסכום שנע בין 5,000 ₪ ל– 10,000 ₪ והתחייב שאם לא יצליח להסדיר את חריגות הבניה בתוך 6 חודשים, הוא יפעל להסרת החריגות.

1. הנאשם פירט את הנסיבות שהביאו אותו לביצוע העבירות כפי שפורט לעיל וביקש להתחשב בו. לטענת הנאשם הוא ביצע ניסיונות למכור את שני המבנים המשמשים לאחסנה, ללא הצלחה עד כה. לגבי המבנה שבנה בשטח 35 מ"ר (סגירת מרפסת) הנאשם טען שהמקום משמש לסוכה בסוכות וביום – יום לתליית כביסה.

דיון והכרעה:

קביעת מתחם העונש ההולם -

1. בהתאם להוראת סעיף 40יא לחוק העונשין, בקביעת מתחם העונש ההולם למעשה עבירה יתחשב בית המשפט בערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בהם, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.
2. עבירות של ביצוע עבודות ושימוש ללא היתר פוגעים ביכולת המדינה להתוות מדיניות תכנונית נטולת אילוצים, בביטחון הציבור, בערך השוויון ובשמירה על שלטון החוק והרתעת הציבור.
3. ברע"פ 4357/01 סבן נ' הועדה המקומית "אונו" פ"ד נו(3) 49, בית המשפט העליון עמד על כך כי עבירות התכנון והבניה הפכו ל"מכת מדינה" ומחייבות החמרת הענישה:

"אכן כן, תופעת הבניה הבלתי חוקית הפכה מכת-מדינה – ברבות השנים צירפה עצמה מכה זו... לעשר המכות"; בא כוח המדינה הפנה לדו"ח ועדת החקירה הממלכתית לבטיחות מבנים (ועדת זיילר) 223-221, באשר להתפשטות הנגע של עבריינות בניה, עד שבית המשפט כמעט נדרש "להתנצל" על הענשתו. ואולם, אין בתי המשפט צריכים להתנצל על מלחמה בנגע, שכיסה את הארץ, לעתים עד כדי כלימה; אדרבה ואדרבה, כל הלוחם, הרי זה מבורך."

1. באשר למידת הפגיעה בערכים החברתיים המוגנים – מדובר בעבירה של סגירת מרפסת קדמית באופן חלקי בשטח של כ – 35 מ"ר ושימוש לאחסון בשני מבנים בשטח של 25 מ"ר כל אחד, שנבנו מבניה קלה ללא היתר בניה. מבנה אחד הוא מבנה יביל והשני מאסכורית.

בהתחשב בהיקף הבניה והשימוש, סוג הבניה (בניה קלה) ומשך השימוש (6 שנים) ובהתחשב בכך שהנאשם טרם החל בהליכים להסדרת הבניה, מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא בינונית.

1. מדיניות הענישה הנוהגת - בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בגין בניה ושימוש אסורים בהיקף דומה להיקף הבנייה והשימוש בענייננו מעלה כי בעבירות דומות הוטלו על נאשמים עונשים כמפורט להלן:
2. ברע"פ 8029/18 מנחם אופיר נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה רמת הנגב (נבו, 17.3.19) נדחתה בקשת רשות ערעור כנגד גזר דין שחייב את הנאשם בתשלום קנס בסך 20,000 ₪ והיטל השבחה בסך 20,000 ₪ בגין שימוש בשטח המיועד על פי התוכנית לשמש לחניה מקורה, אשר שימש למשרד ולמחסן.

• בענייננו שימוש תואם תב"ע ב – 3 מבנים שנבנו ללא היתר בניה בשטח כולל של 85 מ"ר.

1. ברע"פ 5305/20 נחום נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב – יפו (נבו, 11.8.20), נדחתה בקשת רשות ערעור כנגד גזר דין שחייב את הנאשם בקנס בסך 40,000 ₪ בגין שימוש שנעשה בדירת מגורים בגודל של כ – 80 מ"ר, אשר נבנתה על גג בנין מגורים בתל אביב בניגוד להיתר בניה, שהתיר לבנות על גג הבניין חדר בגודל של כ – 9.3 מ"ר, שישמש לכביסה בלבד.

• בענייננו היקף העבירות דומה, 3 מבנים מבניה קלה, שימוש לא למגורים, ללא הפקת רווח כלכלי.

1. בעפ"א (מחוזי מרכז) 27568-02-13 עותניאל מדאר נ' עיריית רחובות (נבו, 20.6.13) בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהוגש על גזר דין שחייב את הנאשם בתשלום קנס בסך 18,000 ₪ בגין הגבהת גג רעפים, הוספת שטח של 46.5 מ"ר בחלל גג הרעפים, הפיכת קומת המרתף ליח"ד נפרדת ע"י פתיחת דלת בקיר החיצוני ובניית חדר מדרגות אל קומת המרתף.

• בענייננו שימוש לאחסנה, לא למגורים. אין רווח כלכלי

1. בתו"ב 1702-07-09 מדינת ישראל נ' יעקב בר (נבו, 10.10.10) – בית המשפט גזר על הנאשם קנס בסך 6,500 ₪ והתחייבות לשנתיים בסך 10,000 ₪ בגין קירוי בשטח של כ– 60 מ"ר, סגירת מרפסת והפיכתה לשטח עיקרי בשטח של כ – 6 מ"ר והגדלת שטח הכניסה לנכס בכ – 4 מ"ר. עובר למתן גזר הדין הנאשם הרס את הבניה באופן חלקי וניתן לו היתר על הנכס הקיים.

• בענייננו סגירה חלקית של מרפסת בשטח של כ – 35 מ"ר ושני מבנים נוספים לאחסנה בשטח כולל של 50 מ"ר. המבנים לא פורקו, לא ניתן היתר בניה.

1. בתו"ב (י-ם) 63926-02-16 מדינת ישראל נ' האשם (נבו, 5.11.2018), בית המשפט גזר קנס כספי בסך 29,925 ₪ בגין בניית מבנה בשטח של כ – 66.5 מ"ר ושימוש למגורים. הבניה על שצ"פ.

• בענייננו שימוש במבנים בהיקף דומה, בניה בהיקף קטן יותר. שימוש לאחסנה, לא למגורים, לא בשצ"פ.

1. בתו"ב (רחובות) 40841-01-18 ועדה מקומית לתכנון שורקות נ' ועד מקומי ניר גלים (נבו, 8.6.21), בית המשפט השית על הנאשם קנס בסך 20,000 ₪ בנוסף להתחייבות למשך שנתיים בגין שימוש במבנה חקלאי בשטח של 70 מ"ר למגורים ללא היתר.

• בענייננו שימוש במבנים בהיקף דומה, 3 מבנים, תואם את יעוד המקרקעין בתב"ע.

1. בתו"ב 11646-07-18 מדינת ישראל נ' שיקלי (נבו, 12.12.18) בניית סככה בשטח כ– 22 מ"ר ושימוש במשך 7 חודשים עד להריסה, שבוצעה עובר למתן גזר הדין. נקבע מתחם ענישה שנע בין 7,000 ₪ ל – 15,000 ₪. הושתו על הנאשמת קנס בסך 7,500 ₪ והתחייבות ע"ס 15,000 ₪.

• בענייננו סגירת מרפסת חלקית ושימוש במבנים שנבנו ללא היתר בניה לאחסנה, היקף המבנים גדול יותר.

1. תו"ב 47010-08-19 ועדה מקומית לתכנון ובניה נגב מזרחי נ' רעאד אלמעאבדה (לא פורסם) ותו"ב 46867-08-18 ועדה מקומית לתכנון ובניה נ' דיאב אלמעאבדה (לא פורסם)– בית המשפט גזר על הנאשמים קנסות בסך 30,000 ₪ לכל אחד בגין בניית מבנה בשטח של 100 מ"ר ושימוש במבנה. לנאשמים אין זכויות במקרקעין.

• בענייננו לנאשם לטענתו יש זכויות חוזיות במקרקעין, בניה קלה בהיקף קטן יותר.

1. בתו"ב (ב"ש) 14981-07-19 ועדה מקומית לתכנון אופקים נ' דיויס ואח' (נבו, 2.5.22) בית המשפט התחשב בין היתר במצבם הכלכלי הקשה של הנאשמים ובהיותם הורים ל– 8 ילדים מתוכם 2 בנות עם בעיות רפואיות והשית על הנאשמים (בני זוג) קנס בסך 10,000 ₪ לכל אחד (סה"כ 20,000 ₪ קנס) בגין בנייה ושימוש בתוספת קומה על גג בית המגורים בשטח 80 מ"ר ומדרגות חיצוניות מבטון, ללא היתר בניה.

• בענייננו בניה קלה, שימוש במבנים בהיקף דומה.

1. נסיבות הקשורות בביצוע העבירה - במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, התחשבתי בעובדה שאינה במחלוקת, שלנאשם יש זכויות חוזיות במקרקעין, בהיקף הבניה– סגירת מרפסת בשטח כ – 35 מ"ר, בהיקף השימוש – 50 מ"ר בשני מבנים נפרדים, במשך השימוש – 6 שנים ובאופי השימוש – אחסנה ולא למטרת מגורים או להפקת רווח כלכלי.

כמו כן התחשבתי בעובדה שהנאשם לא פעל להסדרת הבניה או להסרתה משך שנים רבות עד כה ובנסיבות שפירטו הנאשם ובא כוחו, שבגינם, לטענתם, לא התאפשרה עד כה הוצאת היתרי בניה. הנאשם לא הציג אסמכתאות לטענתו, אולם ב"כ המאשימה אישר שהוצג לו צו מניעה שהוצא במסגרת דיון בין הנאשם לבעל הנחלה, המעיד על סכסוך הקיים בין הנאשם לבעל המקרקעין הרשום.

1. מתחם הקנס - בהתאם לסעיף 40ח' לחוק העונשין "קבע בית משפט כי מתחם העונש ההולם כולל עונש קנס, יתחשב, נוסף על האמור בסעיף 40ג(א) במצבו הכלכלי של הנאשם, לצורך קביעת מתחם הקנס ההולם".

בענייננו ע"פ הטענה הנאשם מתקיים ממשכורת חודשית בסך 9,000 ₪, הורה ל – 10 ילדים קטינים, הקטן בן חצי שנה.

1. בנסיבות העניין, בהתחשב בפגיעה בערכים המוגנים, בהתחשב במדיניות הענישה הנוהגת, בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה ובממצאים שקבעתי באשר למצבו הכלכלי של הנאשם, מצאתי לקבוע כי מתחם העונש ההולם בעניינו של הנאשם כולל קנס כספי הנע בין 15,000 ₪ ל – 40,000 ₪ לצד התחייבות להימנע מעבירה דומה בסכום כפול מגובה הקנס וצו הריסה שיפוטי דחוי, אם הנאשם לא יסדיר את חריגות הבניה עד למועד שיקבע.
2. גזירת העונש המתאים לנאשם - בגזירת העונש המתאים לנאשם התחשבתי כמצוות סעיף 40ג(ב) לחוק העונשין בנסיבות שלא קשורות בביצוע העבירה כאמור בסעיף 40יא לחוק העונשין – הנאשם נעדר עבר פלילי (ובכל אופן לא נטען לעבר פלילי), הודה בהזדמנות הראשונה ולקח אחריות על מעשיו. הנאשם הוא הורה ל – 10 ילדים ומתקיים לטענתו ממשכורת חודשית בסך 9,000 ₪ בלבד, מתנדב באיחוד והצלה ועובד בהתנדבות עם נוער בסיכון בהיקף של מספר שעות שבועיות.
3. במקרים המתאימים ניתן לחרוג ממתחם העונש בין אם לקולא מטעמי שיקום ובין אם לחומרא מטעמי הגנה על שלום הציבור (סעיפים 40 ד(א) ו- 40 ג(ב) לחוק העונשין).

בענייננו, לא מצאתי כי יש לסטות ממתחם העונש ההולם בין לקולא ובין לחומרא.

התוצאה

1. בשים לב למתחם העונש ההולם ולנסיבות שפירטתי לעיל, שנוגעות ואינן נוגעות לביצוע העבירה, מצאתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:
2. קנס ברף הנמוך של המתחם בסך 15,000 ₪ או 40 ימי מאסר תמורתו. לאור טענת הנאשם לקושי כלכלי, הקנס ישולם ב-20 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.4.23 ובכל 1 לחודש שלאחריו.

לא ישולם אחד מהתשלומים במועדו, תעמוד יתרת הקנס לפירעון מיידי.

על הנאשם מוטלת החובה לפנות למשרדי המאשימה לצורך קבלת שוברי תשלום.

1. חתימה על התחייבות בסך 30,000 ₪ להימנע במשך שנתיים מביצוע עבירות לפי חוק התכנון והבניה. הנאשם יחתום על התחייבות במזכירות בית משפט עד ליום 16.4.23.

אם לא תיחתם התחייבות עד למועד שנקבע, הנאשם ייאסר למשך 10 ימים.

1. אני מורה לנאשם להרוס את הבנייה מושא כתב האישום. על מנת לאפשר לנאשם להשלים את ההליכים לקבלת היתר בניה ובהסכמת ב"כ המאשימה, צו ההריסה ייכנס לתוקפו ביום 13.8.23, אלא אם כן יתקבל אצל הנאשם היתר בנייה לבנייה האסורה קודם לכן.
2. הנאשם מוזהר כי באם לא יהיה בידו היתר בנייה או אם לא תתקבל אורכה נוספת להשגת ההיתר ואם לא תתבצע ההריסה עד ליום 13.8.23 הוא עשוי למצוא עצמו מואשם בעבירה נוספת של אי קיום צו שיפוטי וההתחייבות תהיה ברת מימוש.
3. הנאשם יהא רשאי להגיש בקשה לדחיית מועד כניסתו לתוקף של צו ההריסה בצירוף עמדת ב"כ המאשימה, עד כחודש לפני מועד כניסת צו ההריסה לתוקף, ואולם, מובהר כי אין וודאות שהבקשה תתקבל והיא תידון בהתאם למצב הבקשה שתהא באותה עת ובכפוף לתגובת המאשימה.
4. רישום הערת אזהרה בפנקסי המקרקעין.

המזכירות מתבקשת לשלוח את גזר הדין לצדדים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, י"ח שבט תשפ"ג, 09 פברואר 2023, בהעדר הצדדים