1. התובע הגיש תביעה קטנה בסך 33,800 ₪ לתשלום שכר טרחה ולפיצוי בגין שירותים שונים שנתן לנתבעים בתחום הפרסום. התובע בחר להגיש התביעה נגד ארבעה נתבעים: נתבע 1 – האדם באמצעותו התקשר עם נתבעת 2, נתבעת 2 – החתומה על הסכם ההתקשרות, נתבעת 3 ששמה מתנוסס על ההמחאות שנמסרו לתובע, ונתבעת 4 – חברה ששם האתר על שמה.

2. התובע טוען כי התקשר עם הנתבעים בהסכם למתן מספר שירותים: יצירת קונספט קריאטיבי עבור לקוח צד שלישי (להלן: 'הלקוח'), ביצוע קידום ממומן חודשי ברשתות חברתיות עבור הלקוח, ותכנות לדף נחיתה לאתר עבור הלקוח. ההתקשרות היתה באמצעות נתבע 1 עם נתבעת 2 החתומה על ההסכם בין הצדדים, כאשר הלקוח לא היה צד להסכם. לטענת התובע, במהלך ביצוע העבודה ולאחר שהעניק חלק מהשירות במלואו, ביטל נתבע 1 המחאה של נתבעת 3 שנמסרה לתובע כחלק מהתשלום עבור השירותים, בטענה שבשל התנהלות התובע באופן ישיר מול הלקוח - התנהלות אסורה תוך 'עקיפת' נתבע 1, הפסיק הלקוח את העבודה עם נתבעת 2, גרם לה לנזק מיידי בגין ביטול ההתקשרות עמה ואף לנזק עתידי. התובע טוען כי נוכח התמונה שהציג לו נתבע 1 והעובדה כי לא ביקש עמלת תיווך ולא מנע ממנו עבודה ישירות מול נציגת הלקוח, סבר שנתבע 1 הינו חלק מהלקוח ועל כן התנהל בדרך זו. לדבריו, הנתבעים היו מרוצים מהשירות שנתן, ועליהם לשלם את הסכום המוסכם ללא קשר ליחסיהם עם הלקוח שעלו על שרטון. את סכום התביעה העמיד התובע על הסכום המקסימלי האפשרי בתביעה קטנה לפי הפירוט הבא: 7,600 ₪ בגין השיק שבוטל עבור יצירת קונספט קריאטיבי שבוצע עבור הלקוח, 26,325 ₪ עבור ביצוע קידום ברשתות חברתיות בשלושה תחומים לתקופה של חודשיים וחצי – חודש עבודה וחודש וחצי הודעה מוקדמת על פי ההסכם, 1,755 ₪ עבור תכנות דף נחיתה, 3,568 ₪ עבור פיצוי בגין הפרת חוזה, ו-1,500 ₪ בגין הוצאות ובזבוז זמן. מאחר שהסכום המפורט עובר את הסכום המקסימלי ולצורך הגשת תביעה קטנה, העמיד התובע את הסכום על סך כולל של 33,800 ₪.

3. הנתבעים דוחים את הטענות. נתבע 1, נתבעת 3 ונתבעת 4 טוענים להיעדר יריבות עם התובע מאחר שלא התקשרו עם התובע באופן כלשהו, ואין בינם ובין התובע דבר וחצי דבר. לגופו של עניין טוענים הנתבעים כי נתבעת 2 התקשרה עם התובע בהסכם לשירותי פרסום עבור לקוח, וכי התובע ידע כי תנאי עיקרי להתקשרות בין הצדדים הינו הימנעות מיצירת קשר ישיר עם הלקוח, כאשר כל ההתקשרות תתבצע באמצעות נתבעים 1-2, למעט נושאים טכניים. לטענתם, נוכח אופי ההסכם, הסכימו הצדדים כי התובע יתמחר כל עסקה שיזרימו אליו נתבעים 1-2 במחיר נמוך מהמחיר המוצע ללקוח, זאת על מנת שנתבעת 2 תוכל להרוויח מהלקוח את ההפרש. התובע פעל בניגוד להסכמה זו, הפר את הדיסקרטיות בין הצדדים, יצר קשר ישיר עם הלקוח תוך עקיפת נתבעת 1-2, ובכך הביא לביטול ההתקשרות בין נתבעת 2 ללקוח וגרם לנזק בלתי הפיך. הנתבעים טוענים כי התובע פעל מאחורי גבם של נתבעים 1-2 ביודעין, חשף בפני הלקוח את העמלה שמרוויחה ממנו נתבעת 2, ובכך יצר משבר אמון בין הלקוח לנתבעים ואבדן פרנסה מידית ועתידית שיש בה כדי לדחות את התביעה ואף להקים לנתבעים עילת תביעה כפי התובע. הנתבעים טוענים עוד כי סכום התביעה מופרז ואינו משקף את ההסכם ביניהם שעה שההתקשרות הופסקה לפני שהסתיימה בשל התנהלות התובע. עוד נטען כי התובע לא סיפק את השירות כנדרש מאחר שלא יצר לידים ובכך לא נתן תמורה לכספים שקיבל.

4. בדיון שהתקיים לפניי, נדחתה לבקשת התובע התביעה נגד נתבעים 1 ו-4. אשר לנתבעות 2-3 חזרו הצדדים על טענותיהם.

5. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים שהובאו לפני מצאתי כי דין התביעה להתקבל בחלקה נגד נתבעת 2 ולהידחות נגד נתבעת 3.

6. ביחס לנתבעת 3 מצאתי טעם בטענה כי בינה ובין התובע אין כל יריבות. אכן, ההמחאה שבוטלה הינה של נתבעת 3, אולם משהוגשה התביעה כתביעה חוזית ולא כתביעה שטרית, ובין התובע ונתבעת 3 אין כל התקשרות, דין התביעה נגד נתבעת 3 להידחות.

7. נתבעת 2 - אין חולק כי התובע ונתבעת 2 התקשרו בהסכם למתן שירותי פרסום שונים ללקוח שלא היה חלק מההסכם. ביחס לקונספט קריאטיבי הסכימו הצדדים על תשלום סך של 12,500 ₪ לא כולל מע"מ, כאשר חלק מהסכום שולם, וסך של 7,600 ₪ שנמסר לתובע בהמחאה של נתבעת 3 לא שולם מאחר שזו בוטלה. ביחס לקידום ברשתות חברתיות הוסכם על סך של לא פחות מ-5,000 ₪ לחודש עם פרק זמן מינימלי להתקשרות של 4 חודשים. בגין רכיב זה מסכימים הצדדים כי בוצעה עבודה למשך חודש וחצי עבורה שילמה נתבעת 2 לתובע, והתובע עותר לתשלום עבור חודשיים וחצי נוספים להשלמת 4 חודשים כמוסכם. אין מחלוקת כי עבור דף הנחיתה לא שולם דבר גם כן, וטענות התובע בנוגע לרכיב זה לא נסתרו.

8. כבר עתה אציין כי מעיון בכתב ההגנה ובטענות הצדדים בדיון עולה כי בפי הנתבעות אין טענות ביחס לטיב השירות שביצע התובע, והטענה העיקרית בה התמקדו נוגעת להתנהלותו הישירה של התובע מול הלקוח ולנזק שנגרם בעקבות התנהלות זו. למעשה, בכתב ההגנה הנושא 62 סעיפים נטען בסעיף אחד בלבד כי התובע לא סיפק את השירות ולא יצר לידים, אולם זאת כטענה כללית לא מפורטת, כאשר ברי כי התובע התחייב להעניק השירותים אולם לא התחייב לתוצאות, כמצוין באופן ברור בהסכם בין הצדדים. בנסיבות אלה, קיים טעם בטענות התובע ובעתירתו לתשלום עבור העבודה שביצע שהיתה לשביעות רצונה של נתבעת 2.

9. כאמור, הנתבעת מיקדה טענותיה בנזק שנגרם לה שכתוצאה מיצירת קשר ישיר עם הלקוח, התנהלות שחשפה לטענתה את הסכומים שהרוויחה נתבעת 2 ואשר גרמה לביטול ההתקשרות עם הלקוח, כשלהשקפתה מטעם זה לא היה עליה לשלם לתובע עבור עבודתו, שכן גובה הנזק שנגרם לה כתוצאה מהתנהלות התובע עולה על סכום התביעה הנטען, ובכוונתה אף להגיש תביעה נגד התובע בגין כלל הנזקים שנגרמו לה.

10. לאחר שמיעת הצדדים בתיק ועיון במסמכים שצורפו, מצאתי כי הנתבעת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכחת טענת הקיזוז, ואין מקום לקיזוז המבוקש באופן שיש בו כדי לדחות את התביעה. מצאתי כי הנתבעת לא הצליחה להוכיח ברמה הנדרשת את הטענה לפיה ידע התובע מה חלקו של נתבע 1 בהתקשרות מול הלקוח וכי התנהלותו מול הלקוח נעשתה תוך 'עקיפתו' וביודעין. לא צוין בהסכם בין הצדדים דבר וחצי דבר ביחס לתפקידו של נתבע 1 וביחס לאיסור יצירת קשר עם הלקוח ותיחום הקשר בין התובע ללקוח אך לעניינים מסוימים כפי שטענה נתבעת 2. הדברים יפים פי כמה עת קיים נתבע 1, נציגה של נתבעת 2, פגישה בין נציגת הלקוח והתובע ולא טען כי קודם לפגישה הבהיר לתובע כי ישנן הגבלות וכי בנושאים מסוימים אין הוא רשאי לפעול מול הלקוח. גרסתו של התובע לפיה סבר כי נתבע 1 הינו חלק מהלקוח ועל כן נהג כפי שנהג היתה מהימנה בעיני, גם לאור כך שפגישה התקיימה במשרדו של נתבע 1 המצוי במשרדי הלקוח, וגם לאור תיאור הפגיעה של המקרה דנן באינטרס התובע עצמו ביחס לעסקאות עתידיות כפי שהיטיב התובע לתאר. זאת ועוד, הנתבעת לא הציגה כל ראיה בנוגע לטעם לסיום ההתקשרות בינה ובין הלקוח, כאשר לדבר יכולות להיות מגוון סיבות, ולא הוכח קשר סיבתי לפיו סיום ההתקשרות נבע דווקא מגילוי הלקוח את התנהלות הנתבעת בנוגע לכספים בעקבות דברי התובע.

11. משקבעתי כי התובע העניק שירות לנתבעת כמוסכם ולא קיבל את התמורה המלאה עבור שירות זה, וכי הנתבעת לא עמדה בנטל להוכיח את טענת הקיזוז הנטענת, יש לדון בסכום התביעה.

12. בנוגע לסך 7,600 ₪ בגין ההמחאה שבוטלה, סכום זה לא היה שנוי במחלוקת ועל נתבעת 2 לשלמו. ביחס לתשלום חודשי בגין קידום ברשתות החברתיות, בהתאם להסכם בין הצדדים יש לשלם עבור רכיב זה לתקופת מינימום של 4 חודשים בכל מקרה – לא נסתרו טענות התובע כי לא קיבל תשלום עבור פרק זמן של חודש בו עבד, וכן עבור חודש וחצי נוספים בגין הודעה מוקדמת כאמור במפורש בהסכם בין הצדדים, על כן זכאי התובע לתשלום עבר תקופה בת חודשיים וחצי. יחד עם זאת, לטעמי לא הצליח התובע להוכיח כי קידם שלושה תחומים שונים כנטען, שכן החלוקה לתחומים אינה ברורה מההסכם בין הצדדים, ולא ניתן ללמוד על עבודה על פי תחומים גם מהמסכמים שצורפו. בהתאם אני מעמידה את התשלום עבור עבודת הקידום ברשתות החברתיות על תשלום לתקופה של חודשיים וחצי – חודש בתחום אחד בלבד בצירוף דמי הודעה מוקדמת המשלימה ל-4 חודשים בסך כולל של 14,625 ₪. גם באשר לדף הנחיתה לא נסתרו טענות התובע שאף גובו במסמכים של אישור הסכום על ידי נתבע 1 ובעבודה שסופקה, ויש לקבל הדרישה בסך של 1,755 ₪. הסכום אותו העמיד התובע כפיצוי בגין הפרת חוזה הינו סכום שרירותי שלא הוכח כנדרש, וספק בעיני, וודאי לגבי הקידום ברשתות, אם ניתן לחייב בגינו נוכח דמי ההודעה המוקדמת המהווים פיצוי ראוי בהתאם להסכם בין הצדדים. גם סכום ההוצאות ובזבוז הזמן לא הוכח ברמה הנדרשת במשפט אזרחי, וסכום זה מסור לשיקול דעתו של בית המשפט.

13. סוף דבר – התביעה מתקבלת בחלקה נגד נתבעת 2 ונדחית לגבי נתבעת 3.

בהתאם תשלם נתבעת 2 לתובע סך כולל של 23,980 ₪. הסכום ישולם תוך 30 יום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום בפועל.

נוכח דחיית התביעה נגד נתבעת 3 – איני מוצאת לעשות צו להוצאות.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, י' אדר ב' תשפ"ב, 13 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.