1. עניין לנו בתביעת שיבוב בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת למבוטחה בשל נזקי רכוש שנגרמו בעקבות תאונה שארעה ביום 13.11.2020 בכפר כאבול.
2. התובעת היא מי שביטחה בעת התאונה רכב מספר רישוי 808-71-101 (להלן: "רכב התובעת" או "הרכב המבוטח").
3. הנתבע 1 הוא מי שנהג במועד התאונה ברכב מספר רישוי 28-430-39 (להלן: "רכב הנתבעים"), והנתבעת 2 היא משהייתה הבעלים של רכב הנתבעות במועד התאונה.
4. לטענת התובעת, רכב הנתבעות שנסע לפני הרכב המבוטח, ירד לשול הדרך והחל לפתע ובחוסר זהירות בפניית פרסה. נהג רכב התובעת הסיט את רכבו שמאלה על מנת להימנע מהתאונה, אך לשווא רכב הנתבעות פגע ברכב המבוטח וגרם לו לנזקים. לכתב התביעה צורפה חוות דעת של השמאי אסעד זידאן.
5. לטענת הנתבעים, בעת בה ביקש הנתבע 1 להשתלב לתנועה מכביש צידי לכביש ראשי, רכב צד ג' עצר עצירה מוחלטת על מנת לאפשר לנתבע 1 להשתלב בתנועה. הנתבע 1 החל בנסיעה, או אז הגיע הרכב המבוטח במהירות, עקף את רכב צד ג', ופגע ברכב הנתבעים במסלול הנגדי, וגרם לו לנזקים. בגין נזקים אלה הגישה הנתבעת 2 תביעה כנגד נהג הרכב המבוטח במסגרת תאד"מ 32633-12-20 בבית משפט השלום בקריות, וניתן כנגדו ביום 1.3.2021 פסק דין בהעדר הגנה. נהג הרכב המבוטח הגיש בקשה לביטול פסק הדין, ובהחלטה מיום 2.10.22, נקבע כי הבקשה תידון לאחר שתינתן הכרעה בתיק זה.
6. בדיון שהתקיים בפני העידו נהג התובעת זוהיר שחאדה, נתבע 1 וכן עד מטעמו, מר אחמד חיג'אזי.
7. הצדדים סיכמו את טענותיהם, ועתה יש להכריע בתביעה.

דיון והכרעה

1. לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, עיינתי בכל חומר הראיות, ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה. נימוקיי יפורטו בתמצית בשים לב לכך שעסקינן בתובענה בסדר דין מהיר (ראו תקנה 82 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט - 2018):
2. בעדותו תיאר נהג הרכב המבוטח את אופן התרחשות התאונה כדלקמן: "...אני חזרתי לכפר כאבול, תוך כדי נסיעה בכפר נסע לפני הבחור הנתבע, הוא ירד לשוליים ותוך כדי נסיעה הוא עשה פרסה. תוך כדי נסיעה הוא לא עצר. צפצפתי לו.. אני הייתי מאחוריו. ירד לשוליים והסתובב. אני צפצפתי לו וברחתי שמאלה לנתיב השני, ופגעתי בו בין הדלת והכנף הקדמית שמאלית. אני נפגעתי בכנף הימינית (ראו פרוטוקול מיום 28.8.2022 (להלן: "הפרוטוקול"), עמ' 1, שורות 18-22).
3. הנתבע 1 תיאר בעדותו את אופן התרחשות התאונה כדלקמן: "אני נכנסתי לכאבול. קרוב לצומת יש פניה ימינה לשטח עפר. נכנסתי עצרתי עשיתי פרסה בשטח, וכבר אני יוצא לכביש הראשי. הסתכלתי ימינה ושמאלה במכוניות... עצרתי כדי לראות שהכביש ריק. בא רכב סקודה. נתן לי זכות עשה לי סימן לצאת. הסתכלתי עוד פעם ויצאתי. בסוף הכביש בא רכב שלו (הרכב המבוטח, א.ש.) ג'יפ טויוטה עקף את הסקודה אני הייתי בסוף הכביש ופגע בי בצד. אצלו הפגיעה קדמי ימיני, ואצלי קדמי שמאלי. הוא דחף אותי לאמצע הכביש" (ראו עמ' 6 לפרוטוקול שורות 16-20).
4. מצאתי לבכר את גרסת התובעת לאופן התרחשותה של התאונה, וזאת מהטעמים הבאים:
5. עדותו של נהג הרכב המבוטח לא נסתרה בחקירתו הנגדית, והיא עולה בקנה אחד עם ההודעה שנמסרה לחברת הביטוח (ראו ת'1) וגם עם ההודעה שנמסרה למשטרה (ראו ת'2 ו - ת'3).
6. בתמונות שהוצגו מזירת התאונה ניתן לראות את הרכב המבוטח בהטיה שמאלה (ראו נ'3) דבר המתיישב עם גרסת נהג הרכב המבוטח כי ניסה לסטות שמאלה על מנת למנוע את התאונה.
7. עדותו של נהג הרכב המבוטח באשר לאופן התרחשות התאונה מתיישבת עם הנזקים ברכב המבוטח – פגיעה בצדו הימיני קדמי וכן עם הנזקים ברכב הנתבעים - פגיעה בדלת ובכנף בצדו השמאלי קדמי (ראו חוות דעת השמאי מטעם התובע וכן חוות דעת השמאי מטעם הנתבעים אשר צורפה לכתב ההגנה, עדותו של נהג הרכב המבוטח, עמ' 2 לפרוטוקול, שורות 21-22, עדותו של הנתבע 1, עמ' 6 לפרוטוקול, שורה 20 וכן תמונות נזק של הרכב המבוטח ורכב הנתבעים, נ'3 ). ויוטעם העובדה כי הנזק העיקרי ברכב המבוטח הוא בצדו הימיני קדמי מחזקת את המסקנה כי הרכב המבוטח סטה שמאלה על מנת להימנע מהתאונה. ככל שגרסת הנתבעים הייתה נכונה והתאונה הייתה מתרחשת בעקבות העקיפה שביצע, על פי הנטען, ברכב המבוטח מצופה היה לראות נזקים נוספים לרכב המבוטח.
8. לכתב התביעה צורף תיק משטרה במסגרתו נמסרה הודעת הנתבע 1 באשר לאופן התרחשות התאונה, וכן נמסרה עדותו בפני חוקר התנועה מטעם המשטרה. בעוד שבעדותו בפני הודה כי ביצע פניית פרסה (עמ' 6 לפרוטוקול, שורה 16), בהודעתו למשטרה ציין כי התאונה ארעה עת ביקש להשתלב בתנועה בלא שציין כי ביצע פניית פרסה, ובעדותו בפני בוחן התנועה הכחיש כי בוצעה על ידו פניית פרסה: "ש. אני אומר שביצעת פניית פרסה וחסמת את דרכו של הרכב השני מה יש לך לומר על כך? ת. זה לא נכון מה שסיפרתי לך זה מה שהיה. אין בכלל מקום לעשות פרסה.... אין לי סיבה לעשות שם פרסה" (עמ' 57 לנספחי כתב התביעה, שורות 31-34). יש באמור כדי להטיל דופי באמינותו של הנתבע 1 ובאמיתות גרסתו.
9. הנתבעים הביאו למתן עדות עד נוסף, מר חיג'אזי אחמד, שנהג לטענתם ברכב הסקודה ועצר על מנת לאפשר לנתבע 1 להשתלב בתנועה. לא מצאתי ליתן לעדות זו כל משקל מהטעמים הבאים: ראשית, מעדותם של הנתבע 1 ומעדותו של מר חיג'אזי עולה כי בין השניים היכרות קודמת (עמ' 6 לפרוטוקול, שורות 29-30, עמ' 8 שורות 13-16). שנית, ככל שגרסת הנתבעים הייתה נכונה והרכב המבוטח היה עוקף את רכבו של מר חיג'אזי מצופה היה כי לא רק רכבו של הנתבע 1 יפגע כתוצאה מהתאונה אלא גם רכבו של מר חיג'אזי. האופן בו תוארה התאונה בעדותו של מר חיג'אזי אינה מסתברת ואינה מתיישבת עם הגיון הדברים במקום התאונה.
10. מסקנות בוחן התנועה אשר היה בזירת התאונה, וגבה מהנהגים המעורבים עדויות מתיישבות עם גרסת התובעת באשר לאופן התרחשות התאונה: "1. ע"פ ביקור במקום התאונה ומתמונות בזירת התאונה שצולמו ע"י השוטר והועברו אלי, עולה כי רכב א' מסוג אופל (רכב הנתבעים, א.ש.) אשר עמד בשול הימיני ביצע פניית פרסה וחסם את דרכו של רכב ב' (הרכב המבוטח, א.ש.) אשר היה באותו כיוון כפא כאבול. ניתן להבחין כי רכב ב' ניסה לסטות שמאלה למנוע את התאונה. 2. התאונה אירעה בנתיב נסיעת רכב ב'. 3. תוואי הכביש ומצב הכביש אינם מהווים גורם כלשהו לתאונה" (ראו סעיף 14, בעמ' 52 לנספחי כתב התביעה).
11. בוחן התנועה התייחס לגרסת הנתבע 1 באשר לאופן התרחשות התאונה, ושלל אותה: "ע"פ דברי נהג רכב א' (רכב הנתבעים, א.ש.), טוען כי רכב אחר שהגיע מאותו כיוון של רכב ב' (הרכב המבוטח, א.ש.) עצר ונתן לו לבצע את הפרסה ואז רכב ב' עקף ופגע בו. טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם מנגנון התרחשות התאונה היות ואם אכן היה רכב שעומד בנתיב הנסיעה של רכב ב' לפני רכב ב', אזי רכב ב' צריך להיות בעקיפה מלאה ולפגוע ברכב א' בנתיב הנגדי כאשר הרכב בצורה ישרה. ע"פ התמונות מזירת התאונה ניתן להבחין היטב כי רכב ב' נמצא באלכסון בסטייה שמאלה על מנת לברוח מרכב א' ונמצא בחלקו בנתיב נסיעתו ובחלקו בנתיב הנגדי דבר האופייני לתאונות מסוג פרסה. כמו כן, אם אכן היה רכב לפני כן היה גם הוא נפגע בצורה כלשהי. לכן טענתו של נהג א' לא עולה בקנה אחד עם התאונה ועם מנגנון התאונה" (ראו סעיף 15, בעמ' 53 לנספחי כתב התביעה).
12. בהקשר זה טענו הנתבעים בסיכומיהם כי אין ליתן למסמכים מתיק המשטרה ובכלל זה לדו"ח בוחן התנועה כל משקל ראייתי מאחר שמסמכים אלה לא נבדקו, לא אומתו, ובוחן התנועה לא נחקר עליהם. אין בידי לקבל טענה זו בשים לב לכך שלצורך הוכחת גרסתם מסתמכים הנתבעים בעצמם על מסמכים מתוך תיק המשטרה ובכלל זה על הודעת הנתבע 1 למשטרה וכן על עדותו בפני חוקר התנועה (ראו סעיף 16 לסיכומיהם). ברי כי אין הנתבעים יכולים להסתמך על מסמכים הנוחים להם מתיק המשטרה ולהתנגד למסמכים אחרים מאותו תיק משטרה שאינם נוחים להם. למעלה מן הדרוש מצאתי להוסיף כי גם ללא ממצאיי בוחן התנועה, נמצא כי גרסת התובעת באשר לאופן התרחשות התאונה מסתברת יותר, וזאת מהטעמים שפורטו לעיל.
13. נוכח כל האמור לעיל, האחריות לתאונה מוטלת על הנתבע 1 עת ירד לפתע לשול הכביש וביצע פניית פרסה מבלי שנתן דעתו למתרחש בכביש כנדרש הימנו ובניגוד לתקנה 47 לתקנות התעבורה, התשכ"א - 1961, וכתוצאה מכך פגע ברכב המבוטח.
14. יחד עם זאת, אין להתעלם גם ממחדלו של נהג התובעת. נהג התובעת הבחין, כעולה מעדותו, כי נהג הנתבעות יורד לשול הכביש, ואף צפצף לעברו. בנסיבות אלה, היה על נהג התובעת לנקוט בזהירות, לשמור מרחק ולהאט את נסיעתו על מנת להבין מה בכוונתו של הנתבע 1 לעשות. ואולם, כעולה מעדותו של נהג התובעת הוא המשיך באותה מהירות נסיעה בה נסע עוד טרם ירד רכב הנתבעים לשול הכביש (עמ' 4 לפרוטוקול, שורות 15-18).
15. לאור כל האמור, אני סבורה כי יש לחלק את האחריות לתאונה באופן ש- 80% מהאחריות מוטלים על הנתבע 1 ואילו 20% מוטלים על נהג התובעת.

גובה הנזק

1. התובעת העמידה את גובה הנזק על סך של 69,879 ₪, וזאת בהסתמך על חוות דעת השמאי מטעמה והוראות התשלום למבוטחה. פרט לאמירה כללית כי המדובר בסכום מוגזם ומופרך, לא הציגו הנתבעים כל ראיה שיש בה כדי לסתור את סכום התביעה. לא הוגשה מטעמם חוות דעת נגדית, והם גם לא ביקשו לחקור את שמאי התובעת על חוות דעתו.
2. אשר על כן, ונוכח כל האמור לעיל, מצאתי להעמיד את גובה הנזק שהוכח על סך של 69,879 ש"ח ₪, ומשמצאתי, כאמור, כי לנתבע 1 אחריות בשיעור של 80% אני מורה כדלקמן:
3. הנתבעים ישלמו, ביחד ולחוד, לתובעת סך של 55,903 ₪ בצירוף שכר טרחת עורך דין בסך של 6,540 ₪, החזר שכר עד התובעת בסך 350 ₪, והחזר אגרת בית משפט בסך 1,756.46 ₪. סכומים אלה ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לצדדים, ותסגור את התיק.

ניתן היום, כ"ב חשוון תשפ"ג, 16 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.