1. לפני בקשה לפסילה של המשיב מנהיגה עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בהיותו שיכור, וסרוב לתת דגימת שתן לפי דרישת שוטר.

2. על פי כתב האישום, ביום 2.7.21 , סמוך לשעה 23:00, נהג המשיב ברכב מסוג "מאזדה", מ.ר. 69-507-50, בכביש פנימי, בס'חנין, בהיותו שיכור, בכך שנדרש על ידי שוטר לבצע בדיקת שתן לגילוי סמים מסוכנים בגופו, אך סרב לבצע את הבדיקה.

3. כעת עותרת המבקשת לפסילת המשיב עד תום ההליכים נגדו. לשיטתה, קיימות ראיות לכאורה שהמשיב ביצע את העבירה המיוחסת לו, בהן דוחות הפעולה של השוטרים, מהם עולה חשד סביר על בסיסו ניתן לדרוש בדיקת סמים, הודעת המשיב, ממנה עולה שהבין את משמעות הסירוב, וזיכרון דברים על נטילת דגימת שתן. המשיב נוהג משנת 2019, וצבר לחובתו 5 הרשעות. בעברו הרשעה בנהיגה ללא רישיון נהיגה מעולם, משנת 2018. נטען שמדובר במשיב רצידיוויסט, והחזרת רישיונו תהא בגדר סיכון מוחשי לביטחון הציבור.

4. ב"כ המשיב טוען, מנגד, לכרסום בחומר הראיות בשל שורה של כשלים, כלהלן:

- אין תוצאת מעבדה לגבי סמים בגופו של המשיב, ולא נתפס חומר שחשוד כסם.

- לא עלה חשד סביר לבדיקת שתן או לחיפוש, וריח שנודף מהרכב אינו מספיק לחשד סביר לצורך בדיקת שתן.

- במקום הארוע היו 4 שוטרים נוספים, ולא צורפו דוחות או מזכרים שלהם. במזכר המתנדב לא הוזכר חשד סביר או סירוב.

- בחיפוש ברכב נתפסה רק מגרסה, שאינה קשורה למשיב.

- אין אינדיקציה לעבירה של סמים או לסירוב ואין אינדיקציה שמחזקת את השימוש בסמים.

- בחומר החקירה צוין שבשל תקלה טכנית לא מצוי סרטון מצלמת גוף שמתעד את המפגש של השוטר והמשיב. אי קיומו של הסרטון שומט את הבסיס למפגש בין השניים.

- עדויותיהם של שני הנוסעים סותרים את דוח השוטר.

- בשימוע צוין שהמשיב היה מוכן לבצע את הבדיקה. המשיב לא נפסל מנהלית, והקצין השתכנע שאין ראיות לכאורה ולא נשקפת מסוכנות.

לטענת ב"כ המשיב, לא נשקפת מסוכנות מהמשיב. נטען שאין בעברו של המשיב תאונת דרכים או עבירה של נהיגה בקלות ראש, והמשיב לא נדון בעברו לעונש של פסילה ארוכה. המשיב צעיר, עובד לפרנסתו, מסייע לאמו, חולת סרטן, ומסיעה לבתי חולים. לטענת ב"כ המשיב, מדובר בהתנכלות למשיב, כשיומיים קודם לארוע, נערך חיפוש והמשיב שוחרר.

בחינת ה- "ראיות לכאורה":

5. הועבר לעיוני חומר הראיות בתיק.

סעיף 64 ב' (ב) לפקודת התעבורה, מסמיך שוטר, כאשר יש לשוטר חשד סביר להניח שהנוהג שיכור, לתת לו דגימת שתן או דגימת דם לשם בדיקה אם מצוי בגופו סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן.

קיומו של "חשד סביר" נבחן בכל מקרה ומקרה בנפרד, על פי נסיבותיו של אותו מקרה.

לעניין זה יש לציין, כי הגדרת "שיכור" כוללת, על פי סעיף 64 ב' (א) לפקודת התעבורה, מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן.

קיומו של "חשד סביר" –

מדוח הפעולה של השוטר מיכאל פורר עולה שהבחין במשיב נוהג ברכב , ובעת תשאולו הריח ריח של חומר החשוד כסם מסוג קנאביס.

קיומו של זה עשוי בהחלט לעורר אצל השוטר חשד סביר לנהיגה תחת השפעת סמים.

אשר לראיות לכאורה, מצאתי שקיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיב. אפנה בעניין זה למסמכים הבאים:

מדוח הפעולה של השוטר פורר עולה שהבחין במשיב נוהג ברכב, שחלונותיו מושחרים, הורה לו מספר פעמים בכריזה לעצור, המשיב לא עצר ופנה ימינה, השוטר נסע במקביל לרכב, והורה לו לעצור והרכב נעצר. השוטר ניגש לנהג ובעת תשאולו הריח ריח של חומר החשוד כסם מסוג קנאביס. בוצע חיפוש על הנהג ועל בעל הרכב, שישב לצידו, ועל נוסע שמאחור. בחיפוש ברכב, מתחת לכסא אחורי, מאחורי בד איטום נמצאה מגרסה ירוקה עם חומר החשוד כסם. הודע לנהג שהוא מעוכב לתחנה לבדיקת שתן, וצוין ש"הנערים" החלו להתלהם. הוזמן למקום צוות נוסף שסייע בעיכוב. צוין שעם הגעה לתחנה, המשיב סרב לבצע בדיקת שתן והסכים לבצע בדיקת מאפיינים. לאחר כרבע שעה נשאל המשיב, בשנית, האם הוא מוכן לבצע בדיקת שתן, וסרב. צוין שהוסברה למשיב משמעות הסירוב ולמרות זאת עמד בסרובו. לאחר כרבע שעה נוספת נשאל המשיב שוב, וסרב לבצע בדיקת שתן ובדיקת מאפיינים. צוין שסרטוני מצלמת הגוף יתויגו בהמשך עקב תקלה טכנית.

מזכרון הדברים של השוטר טל בן הרוש, סייר במשמרת לילה עם השוטר פורר, עולה שהבחין ברכב המשיב, מאיץ את מהירותו, עד שנעצר, לאחר שהשוטר פורר כרז לו, והשוטר פורר הודיעו שהוא מעוכב בחשד לנהיגה תחת השפעת סמים.

מהודעת המשיב עולה שמסר שנהג באירוע ברכב של חברו. כשנשאל אם אתה לא משתמש בסמים למה סרבת, השיב: "ככה".

מתחקור חשוד עולה שהמשיב מסר שהוא מסרב לבדיקה. כשנשאל מדוע סרב להבדק בדיקת שתן, ובדיקת מאפיינים, השיב: "לא רוצה".

מדוח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות עולה שהמשיב סרב לבצע בדיקת מאפיינים ובעת שנדרש לתת דגימת שתן, לאיתור סמים או תוצרי חילוף חומרים של סמים, סרב, לאחר שהוסברה לו משמעות הסרוב. כך גם עולה מדין וחשבון על נטילת שתן לבדיקת שכרות ומזכרון דברים על נטילת דגימת שתן לבדיקת שכרות.

6. מחומר הראיות שנפרש לפני – דוח הפעולה של השוטר פורר, הודעת המשיב, דוח אכיפת איסור נהיגה בשכרות, דין וחשבון על נטילת שתן לבדיקת שכרות וזכרון דברים על נטילת דגימת שתן לבדיקת שכרות, - עולה שקיימות די ראיות לכאורה שהמשיב סרב לבדיקת שכרות, לאחר שהוסברה לו משמעות הסרוב. בנסיבות אלה אין בהחלטת הקצין, בשימוע, שלא לפסול את רישיון הנהיגה של המשיב, כדי להעיד על העדרן של ראיות לכאורה לביסוס אשמת המשיב.

סירובו של המשיב, לכאורה, בנסיבות אלה, מקים חזקה של נהיגה בשכרות.

7. אשר לטענות הסנגור לכרסום בחומר הראיות, הרי שאלה יבחנו באופן מעמיק ויסודי בתיק העיקרי. בשלב זה קיימות די ראיות לכאורה לאשמה שמיוחסת למשיב. יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט י' דנציגר בבש"פ 6595/08 מיכאל יעקובסון נ' מדינת ישראל:

" ... בשלב זה של הדיון אינני נדרש למידת מהימנותן של הראיות לכאורה הקיימות כנגד העורר, אלא רק לאמת כי הן קיימות וכי במידה ותתבררנה כנכונות, יש בכוחן לבסס את אשמתו של העורר ....".

אשר למסוכנות:

8. מסוכנות המשיב בנהיגה נלמדת מנסיבות ביצוע העבירה ומעברו התעבורתי.

9. אין עוררין שעבירה של נהיגה בשכרות מצויה ברף החמור של עבירות התעבורה. המחוקק מצא לנכון לקבוע לצד עבירה של נהיגה בשכרות עונש מינימום של שנתיים פסילה, שבית המשפט רשאי לסטות ממנו רק מנימוקים מיוחדים, ובכך הביע דעתו בנוגע למסוכנות הנובעת מביצוע העבירה.

10. בעח (ת"א) 4215-04-10 אוהד פיטר נ' משטרת ישראל / ענף התנועה (21.4.10) (להלן – עניין פיטר), אימצה כב' השופטת חיותה כוחן, את החלטת בית משפט קמא, לפסילת העורר לתקופה של 6 חודשים, לאחר שנתפס לכאורה נוהג תחת השפעת סמים, בציינה:

"בית המשפט העליון אמר את דברו לא אחת באשר לנהיגה תחת השפעת סמים או אלכוהול. מדובר בעבירה שיש בה כדי לסכן את שלום הציבור. העורר לקח על עצמו סיכון מיותר כאשר עלה על ההגה בהיותו תחת השפעת סמים."

11. בב"ש (מח' ת"א) 90192/07 רדלייך נ' מדינת ישראל ציין בית המשפט לעניין פסילה עד תום ההליכים בעבירה של נהיגה בשכרות:

"לטעמי, עילת נהיגה בשכרות חייבת להיות עילה עצמאית לפסילה עד תום ההליכים, בלא קשר לעבר תעבורתי, בלא קשר לגיל הנוהג, בלא קשר לעיסוק הנוהג. כל מי שייתפס נוהג בשכרות יש למנוע את המשך נהיגתו המסכנת – מידית".

נמצאנו למדים שהן המחוקק והן בית המשפט העליון, רואים בעבירה של נהיגה בשכרות עבירה המהווה סיכון של ממש לציבור עוברי הדרך, המצדיקה הרחקת הנהג מהכביש, גם טרם הרשעתו.

12. בענייננו, המשיב נוהג משנת 2019, ולחובתו 4 הרשעות קודמות, בהן עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה מעולם, משנת 2018. כן לחובתו עבירות של סטיה מנתיב נסיעה תוך הפרעה לתנועה (משנת 2021), ו-2 עבירות של כיסוי או ציפוי שמשת רכב (משנת 2021 ומשנת 2020).

לעניין נסיבות ביצוע העבירה, מחומר הראיות, עולה, לכאורה, שהמשיב לא שעה להוראות השוטר לעצור בתחילה, בעת תשאולו נדף ריח חזק של סם, מסוג קנאביס, ובהמשך סרב המשיב 3 פעמים, לבצע בדיקת שתן, לאיתור סם, לאחר שהוסברה לו משמעות הסרוב.

אין ספק שבמכלול נסיבות זה, עברו התעבורתי של המשיב, ונסיבות ביצוע העבירה, יש כדי להעיד על רמת המסוכנות הנשקפת מהמשך נהיגתו של המשיב.

גם בעניין זה יצוין שאין בהחלטת הקצין בשימוע שלא לפסול את רישיון המשיב, כדי להעיד על העדר מסוכנות. בחנתי את חומר החקירה ואת עברו התעבורתי של המשיב, והשתכנעתי שמהמשך נהיגתו ניבטת מסוכנות מהמשך נהיגת המשיב.

13. לעניין הסרוב אפנה לדברי בית המשפט בתפ (י-ם) 630/07 מ"י נ' בריזנר עידן, בהתייחסו לתופעת הנהגים המסרבים להבדק בדרכים שונות:

"לאחרונה ניכרת מגמה שבה מסרבים נהגים להיבדק בדרכים שונות. קשה לעיתים להתחמק מהתחושה שסירובים אלו רחוקים מלהיות מקריים. מדובר בבדיקה פשוטה יחסית שאיננה דורשת כוח פיזי מיוחד ובדרך כלל כל אדם יכול לעשותה בקלות יתירה. הסירובים מתירוצים שונים מעוררים תמיהה. אין מנוס מלבלום מגמה זו באיבה. ואחת הדרכים לכך היא ענישה תקיפה ומרתיעה כלפי סרבני בדיקות".

14. מצאתי לנכון להפנות לדבריו של כב' השופט ע' מודריק, באשר למשך הפסילה המתחייב מביצוע עבירה לכאורה של נהיגה תחת השפעת סמים או השפעת אלכוהול, בע"ח 5624-01-11 כהן נ' מדינת ישראל (18.1.11):

"...בתי המשפט לתעבורה, שינו באופן מובהק את אופי החלטותיהם מזה זמן לא מבוטל אינם מהססים לפסול את רישיונם של נהגים שנמצאו לכאורה נוהגים תחת השפעת סמים או השפעת אלכוהול לפרקי זמן לא מבוטלים בשלב שבין הגשת כתב האישום לבין גמר המשפט.

אני סבור, שהמדיניות הזו עתידה לשאת פרי. אולי צריך שיינתן לה ביטוי יותר חזק באמצעי התקשורת כדי שהדברים יהיו נחלת הציבור ואולי נפטר סוף סוף מן הרעה החולה של אנשים שמזלזלים בחייהם שלהם ובחיי הסובב אותם."

15. לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, ובחנתי את חומר החקירה, אני סבורה שקיימות ראיות לכאורה שהמשיב סרב למתן בדיקת שתן, לאיתור סם בגופו, על אף שהוסברה לו משמעות הסרוב. לעניין מסוכנות המשיב, מצאתי שאכן נשקפת מסוכנות מהמשך נהיגתו, נוכח נסיבות ביצוע העבירה, לכאורה, ועברו התעבורתי, ויש לפסול את רישיונו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.

16. נוכח האמור, בשל מכלול הנסיבות שהוזכרו, אני פוסלת את רישיון המשיב עד תום ההליכים וקוצבת את הפסילה לתקופה של 6 חודשים.

המשיב יפקיד את רישיונו במזכירות בית המשפט לא יאוחר מיום 8.8.21.

לתשומת לב המשיב חובה על עליו להפקיד את רישיון הנהיגה במזכירות בית משפט לתעבורה או להמציא תצהיר על העדר רישיון נהיגה ואם הופקד רישיון נהיגה בתיק אחר תימסר הודעה על כך למזכירות בית משפט לתעבורה.

יובהר כי אם המשיב לא יפקיד את רישיונו במועד מחד עלול להיחשב כפסול ומאידך מניין הפסילה לא יחל בהעדר הפקדה כאמור.

המזכירות תחזיר את תיק החקירה למבקשת.

המזכירות תשלח העתק החלטה לצדדים.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, כ"ד אב תשפ"א, 02 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.