1. בפניי בקשת צד ג' 1 להעברת הדיון לבית משפט השלום במחוז ירושלים או במחוז מרכז בטענה להעדר סמכות מקומית לבית משפט זה.
2. התובע, בעל דירה בירושלים, הגיש תביעה כנגד הנתבעת אשר ביטחה את הדירה במועדים הרלוונטיים לכתב התביעה. בכתב התביעה נטען כי נגרמו לתובע נזקים עקב אירוע שריפה שהחל בדירה של דייר בבניין המשותף בו הלה מתגורר ואשר התפשטה לדירתו וכן נגרמו נזקים כתוצאה מהתנהלות הנתבעת. יש לציין כי בכותרת לכתב התביעה צוין כי כתובת הנתבעת הינה קריית אריה, פתח תקווה. בסעיף 4 לכתב התביעה צוין כי לבית משפט זה הסמכות לדון בתביעה הואיל ומקום עיסוקה של הנתבעת ברמת החייל.
3. הנתבעת טענה בכתב ההגנה שפיצתה התובע בגין נזק למבנה וכי דין התביעה סילוק על הסף אך לא הכחישה את סעיף 4 לכתב התביעה לעניין סמכות בית משפט זה או מקום עיסוקה. בד בבד, שלחה הנתבעת הודעה כנגד צד ג' 1 שמדירתו פרצה האש עקב התלקחות מזגן נייד שהיה מותקן בדירה. בנוסף, שלחה הנתבעת הודעה כנגד צד ג' 2, רשות כבאות והצלה, שהשתמשה בדירת התובע כפתח מילוט לשם שחרור העשן והפיח שהצטברו בבניין עקב השריפה.
4. צד ג' 1 הגיש כתב הגנה במסגרתה טען לחוסר סמכות מקומית של בית משפט זה. צד ג' 1 טען כי מקום המעשה או המחדל וכן מקום מושבם של הצדדים השלישיים הינו בירושלים. בכתב התביעה ציין התובע כי הגיש תביעתו למחוז תל אביב לאור מקום עיסוקה של הנתבעת ברמת החייל אולם בכותרת התביעה מצוין מענה בפתח תקווה. בנוסף, בפוליסת הביטוח צוין כי מקום מושבה של הנתבעת הינו בפתח תקווה. על כן, היה על התובע להגיש תביעתו במחוז ירושלים לאור מקום המעשה או במחוז מרכז לאור מקום מושבה של הנתבעת בפתח תקווה אך התובע הגיש תביעתו למותב זה מטעמי נוחות לאור מען משרד בא כוחו. מכיוון שמקום התרחשות האירוע, מקום מושבם של צדדי ג' וכן של התובע עצמו הינו בירושלים, ביקש צד ג' 1 להעביר את התביעה לבית המשפט המוסמך במחוז ירושלים.
5. צד ג' 2 הודה בכתב ההגנה מטעמו בסמכותו העניינית והמקומית של בית משפט זה.
6. ביום 23.1.22 ניתנה החלטה לפיה לאור טענת הסמכות המקומית שהעלה צד ג' 1 יגישו יתר הצדדים את תגובתם. הנתבעת לא הגישה תגובה ואילו צד ג' 2 הותיר לשיקול דעת בית המשפט.
7. התובע טען בתגובתו שדין הבקשה להידחות ויש להותיר התביעה בבית משפט שלום בהרצליה. המדובר באירוע מחודש אוקטובר 2020 בגינו נפתחה אצל הנתבעת תביעה בגין נזקי אש, עשן ופיח. בחודש יולי 2021, לאחר קבלת תגמולי ביטוח שאינם מוכחשים מהנתבעת, הגיש התובע תביעת ביטוח הפרשית כנגד הנתבעת. בשלב זה, צד ג' 1 לא היה חלק מהתביעה. הנתבעת, בעלת סניפים בכל רחבי הארץ, לא העלתה טענת העדר סמכות מקומית בהזדמנות הראשונה או בכלל, אלא אף כעת מצטרפת לעמדת התובע לניהול התביעה בפני בית משפט זה. יתרה מכך בסעיף 37 לכתב ההגנה מטעם הנתבעת הלה קיבלה סמכותו של מותב זה. צד ג' 1 בלבד העלה את טענת הסמכות המקומית באופן מאוחר, במועד המוארך להגשת כתב הגנה כאשר היה באפשרותו לטעון זאת במסגרת בקשות ארכה או בקשות אחרות. מדובר בתובע שהגיש תביעה ביולי 2021 אך נוכח הגשת הודעה לצדדים שלישיים וכתבי הגנה שהוגשו באיחור ניכר, יש כיום בהעברת התיק לאור טענת צד שלישי בודד, לבית משפט השלום בירושלים כדי להביא לעיכוב ניכר נוסף בבירור תביעתו. התובע העלה טענות נוספות לגבי הגשת כתב הגנה אשר חורגות מבקשה זו.
8. בתשובה, צד ג' 1 טען כי הדיון טרם התחיל לגופו של עניין ולפיכך המועד החוקי להתנגד לא חלף. התובע חזר על הטענה כי לנתבעת סניפים בכל רחבי הארץ אולם לא הטעים מדוע דווקא סניף פלוני במחוז תל אביב, ככל שקיים סניף, באשר הנתבעת לא אישרה את הדברים ואף לא הגיבה, מקנה סמכות להגיש תביעה במחוז תל אביב, חרף העובדה כי מען הנתבעת אשר צוין הינו פתח תקווה. הסכמת הנתבעת להקנות סמכות מקומית, נובעת, כנראה, מטעמי נוחות של המייצגים, זאת בדיעבד בלבד, שכן לא נטען כי הוסכם מראש בעת כריתת חוזה הביטוח כי בתי המשפט המוסמכים הינם במחוז תל אביב, חרף מקום מושבה של הנתבעת בפתח תקווה. בהודעת צד ג' נטען כי הסמכות המקומית הינה מכח "מעשה ומחדל או מקום מושבם של צדדים שלישיים" אולם הוטעם בכתב ההגנה של צד ג' 1 כי מדובר בטעות יסודית ולא נטען בהודעה לצדדים השלישיים כי הסמכות היא מכח "מושבה של שולחת ההודעה". צד ג' 1 אינו קשור לרצון התובע לנהל תביעתו במחוז חסר סמכות מקומית והוא רשאי לעמוד על כך כי תתנהל במחוז הנכון, קרי מחוז מרכז או ירושלים, לו מירב הזיקות. הארכת המועד להגשת כתב הגנה נעשתה בהסכמה ולתקופה קצרה ויש לדחות טענת התובע בנוגע לעיכוב בבירור התובענה.

דיון והכרעה:

1. לאחר בחינת כתבי הטענות וטענות הצדדים, הנני קובעת כי דין הבקשה להתקבל. ואבאר:
2. ראשית, בכל הנוגע למועד העלאת טענת העדר סמכות מקומית, השתכנעתי כי צד ג' 1 לא החמיץ את המועד לטעון הטענה בהזדמנות הראשונה. כך, הטענה הועלתה במסגרת כתב הגנה, בטרם התקיים קדם משפט או הליך מקדמי אחר ולמעשה בטרם החל הדיון בתובענה כאשר התובע עצמו ציין בתגובתו כי כתב תשובה לגופו של עניין יוגש רק לאחר הכרעה בבקשה זו (ראו לעניין זה דברי השופטת פרוקצ'יה בע"א (י-ם) 1076/96 דורנט (1991) ישראל בע"מ נ' אררט חברה לביטוח בע"מ, פסקה ה (פורסם, 8.5.1996) שם נקבע כי ההזדמנות הראשונה להעלאת טענה בדבר העדר סמכות מקומית נקבעת עפ"י נסיבות כל הליך, בהתאם לאופיו ולשלב בו מצוי).
3. תקנה 7(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות"), שכותרתה "מקום שיפוט" קובעת:

"תובענה תוגש לבית המשפט המצוי במחוז שיפוט של מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע או במקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים ואם היתה התובענה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבמחוז שיפוטו הם מצויים; אם קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שעליו הוסכם."

1. הנה כי כן, התובע טען כי בחר להגיש תביעתו על פי מקום עסקיה של הנתבעת לאור החלופה שבתקנה 7(א) לתקנות.
2. תקנה 11(4) לתקנות שכותרתה "תמצית הטענות בכתב התביעה" קובעת:

"בחלקו השני של כתב התביעה יפרט בעל הדין את העניינים האלה בלבד ולפי הסדר המפורט להלן:

...

(4)העובדות המקנות סמכות לבית המשפט."

1. התובע טען, כמתבקש מתקנה 11(4) לתקנות, כי מקום עסקיה של הנתבעת הינו רמת החייל ועל כן בית משפט זה בעל הסמכות לדון בתובענה. בכתב ההגנה מטעם הנתבעת הלה לא הכחישה את הדברים ונתנה הסמכתה לעניין סמכותו המקומית של בית משפט זה.

1. ברם, מצאתי לנכון להסכים עם טענת צד ג' 1 לפיה מחד בכותרת כתב התביעה מצוין כי כתובת הנתבעת בקרית אריה בפתח תקווה ואילו בגוף כתב התביעה נטען כי מקום עיסוקה ברמת החייל בתל אביב.
2. יתר על כן, הטענה בדבר קיומם של סניפים מטעם הנתבעת נטענה אך במסגרת התשובה לבקשת צד ג' 1, זאת בהעדר תצהיר ועל כן מדובר בטענה בעלמא. בנוסף, לא ניתן כל הסבר מדוע סניף רמת החייל של הנתבעת בעל עדיפות לעניין הסמכות המקומית (ראו: תאד"מ (שלום עכו) 8468-09-21 עומייר מריד נ' ש.שלמה חברה לביטוח בע"מ (פורסם, 15.12.21); תאד"מ (שלום ביש"א) 45877-08-21 עמרן רענן נ' מרדכי ישעיהו (פורסם, 8.12.21)).

ויפים לעניין זה הדברים שנקבעו ברע"א (נצ') 67829-01-20‏ ‏פלוני נ' פלוני (פורסם, 30.1.20):

"תקנה 9(5) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת, כי כתב התביעה יכיל, בין היתר "העובדות המראות שבית המשפט מוסמך לדון בתובענה". עיון בכתב התביעה המתוקן שהגיש המבקש מלמד, כי לא פורטו בו העובדות המקנות לבית משפט השלום בבית שאן סמכות מקומית לדון בתובענה. כל אשר נטען בכתב התביעה המתוקן הוא שלבית המשפט קמא סמכות לדון בתובענה לאור "מקום ניהול עסקיה של הנתבעת מס' 4" הא ותו לא. בכותרת כתב התביעה צוינה הכתובת של המשיבה מס' 4 בקרית אריה פתח תקווה, כתובת שבוודאי אינה נמצאת במחוז הצפון. גם בגוף כתב התביעה לא פורטו העובדות המקנות לבית המשפט בבית שאן סמכות מקומית לדון בתובענה. המבקש אף לא פירט היכן במחוז הצפון מנהלת המשיבה מס' 4 את עסקיה ולמעשה לא הביא שום פרט שעל פיו ניתן לקבוע, כי בית משפט השלום בבית שאן מוסמך מבחינת המקום לדון בתובענה. גם בתגובה לבקשה להעברת הדיון טען המבקש באופן סתמי כי המשיבה מס' 4 "מנהלת סניפים באזור שיפוטו של בית משפט זה" (פסקה שנייה בסעיף 3 לתגובה), מבלי לפרט היכן בתוך המחוז היא מנהלת סניפים, ומבלי לתמוך טענה עובדתית זו, שנטענה לראשונה במסגרת התגובה, בתצהיר או בראיה אחרת שיש בה כדי לתמוך בנטען. לבית המשפט אין ידיעה שיפוטית כי המשיבה מס' 4 מנהלת סניפים במחוז הצפון ובהעדר בדל של ראיה התומך בטענה, לא ניתן לקבל את הטענה, כי בית המשפט בבית שאן מוסמך מבחינת המקום לדון בתביעה נגד המשיבה מס' 4."

1. מן המקובץ עולה, כי במקרה דנן לא הוכח שלבית משפט זה הסמכות המקומית לדון בתביעה.
2. לפיכך, אני מורה על העברת התביעה למחוז ירושלים אשר לו נתונות מירב הזיקות לאור מקום המעשה או המחדל וכן לאור מקום מושבם הן של צד ג' והן של התובע עצמו.

סוף דבר:

1. הבקשה להעברת התביעה - מתקבלת.
2. לאור השלב המקדמי של ההליך ומכוח סמכותי על פי תקנה 152 לתקנות, לפנים משורת הדין, לא מצאתי לחייב את התובע בהוצאות משפט.
3. החלטה זו תובא בפני כבוד נשיא בתי משפט השלום במחוז ירושלים, על מנת שיכריע בדבר זהות בית משפט השלום שידון בתיק. לטיפול המזכירות.

ניתנה היום, י"ז אדר א' תשפ"ב, 18 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.