1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בהרצליה (כב' הרשמת הבכירה יעל מרמור דומב) מיום 30.6.21 בת"ט 3815-02-19.

2. בתיק קמא מתבררת התנגדותו של המשיב לביצוע צ'ק בסך 7,200 ₪ שהוגש לביצוע בתיק הוצל"פ 512636-06-18.

המשיב טוען כי הוא אינו חתום על הצ'ק. נטען לזיוף.

3. ביום 19.5.21 התקיים דיון. התיק הועבר לפסים של סדר דין מהיר. נקבע מועד להגשת תצהירים ונקבע מועד להוכחות.

4. ביום 31.5.21 ביקש ב"כ התובעת – המבקש ליתן צו לבנק לאומי סניף 455 למסור מידע מחשבון 242499: צילומי עשרות צ'קים מאותו חשבון וכן "פירוט גורלם" (האם כובדו או סיבת חילולם), זאת כדי לבדוק אם עוד צ'קים של הנתבע בוטלו וכן להשוות חתימתו לחתימות על צ'קים נוספים.

הנתבע (שזהו חשבון הבנק שלו) התנגד לבקשה.

בהחלטה מיום 24.6.21 נקבע:

"בהיעדר הסכמה, הבקשה נדחית. התובעת תוכל כמובן לטעון בעניין זה, שכן הסירוב הגורף תמוה גם בעיני".

בבקשה מיום 29.6.21 נטען כי חיסיון בנקאי הוא יחסי ונסוג מפני אינטרס לגיטימי – רצון בעל דין לרדת לחקר האמת.

הנתבע לא פנה למשטרה למרות שלטענתו נלקחו ממנו צ'קים ונחתמו על ידי אחר.

5. בהחלטה מיום 30.5.21 נקבע:

"לא מצאתי בבקשה נימוק המצדיק שינוי החלטתי מיום 24/6/21. המחלוקת בתיק נוגעת לשיק מסויים, ולא מצאתי בהנמקה לפיה הנתבע טוען כי לא פנה למשטרה בנוגע לשיק שבמחלוקת, טעם המצדיק היעתרות לבקשה דנן. לתובעת שמורות כמובן טענותיה בעניין השלכות התנהלות הנתבע על התיק".

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי.

6. בבקשת רשות הערעור נטען כי ההחלטה שגויה. החיסיון הבנקאי אינו מוחלט אלא יחסי. הנתבע לא מסר גרסה כלשהי: האם אבדו לו צ'קים. האם נגנבו, מדוע לא התלונן ועוד. לכן לצורך גילוי האמת יש לבקש מהבנק למסור את המידע המבוקש.

7. דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובת המשיב וזאת מהנימוקים כדלקמן:

א) ככלל, השגה על החלטות ביניים של ערכאה דיונית נעשית במסגרת ערעור על פסק הדין אלא אם כן מדובר ב"אותם מקרים נדירים" בהם עלה בידי מבקש רשות הערעור להראות כי דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב הערעור על פסק הדין, עלולה להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים, עלולה לגרום לנזק של ממש או עלולה להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי (וראה לעניין זה רע"א 7913/14 תרכובת ברום נ' חצב, סעיפים 6 ו- 7 להחלטת כב' הש' צ' זילברטל (8.2.15).

ענינינו אינו נכנס לגדר החריגים.

ב) בתיק דנן נבחנת עילה שטרית. הנתבע נתבע מכוח חתימתו על צ'ק (כנטען בבקשה לביצוע שטר המהווה כתב תביעה – סעיף 12) והוא טוען כי הוא אינו חתם עליו.

לא מצאתי כי המבקשת ניסתה לקבל מידע על מנת להגיע לחקר האמת בדרך של ניהול הליכים מקדמיים "קונבנציונליים" יותר מאשר דרישה מהבנק לותר על חיסיון ללא הסכמת הלקוח.

נכון הוא כי פרק ט' לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט – 2018 בנוגע להליכים המקדמיים אינו חל על דיון מהיר, אך ברור כי בטרם מבוקש צו לצד ג', יש לבקש מסמך (ככל שהוא רלוונטי למחלוקת) מבעל הדין.

מכל מקום, צדקה כב' הרשמת בקביעה ולפיה המחלוקת בתיק נוגעת רק לצ'ק מסוים. דרישה מהבנק לגלות פרטים של עשרות צ'קים שאינם קשורים למחלוקת, ללא הסכמת הלקוח, היא דרישה שאין להקל בה ראש ובדחיית הבקשה אין משום חוסר סבירות או חשש לעיוות דין.

לפיכך, לא מצאתי כי זהו המקרה החריג המצדיק התערבות ערכאת ערעור בהחלטת ביניים.

8. לסיכום:

א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

ב) משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

ג) הערבון יוחזר למבקשת באמצעות בא כוחה.

ד) המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ו' אב תשפ"א, 15 יולי 2021, בהעדר הצדדים.