1. לפני בקשת הנאמן להקצבת מזונות ילדי היחיד והמשיבה, מכוח סעיף 179(א)(2) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: "חוק חדלות פירעון").
2. בבקשה נטען כי היחיד והמשיבה גרושים זה מזה, וכי מנישואיהם נולדו להם 5 ילדים.
3. ביום 23.06.25 ניתן פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה בטבריה המחייב את היחיד בתשלום דמי מזונות עבור ילדיו בסך 4,300 ₪ לחודש, בהתאם לחלוקה הבאה: 1,800 ₪ עבור הקטינה אביב, 1,500 ₪ עבור הקטין אור ו- 1,000 ₪ עבור הקטינה בר. כאשר בהתאם להוראות פסק הדין, עם התבגרותם של הקטינים או עם סיום כיתה י"ב, לפי המאוחר, ועד לתום השירות הצבאי יעמדו מזונותיהם בשיעור שליש מהמזונות ששולמו. (להלן: "פס"ד המזונות").
4. נכון להיום ליחיד בת קטינה אחת, אביב, בת 16, שעליו לשלם מזונויה בהתאם לפסק הדין בסך של 1,800 ₪, וילד אחד חייל בשירות סדיר שחייב לשלם מזונותיו בסך של 500 ₪ - כך שבהתאם לפסק הדין, על היחיד לעמוד היום, בתשלום דמי מזונות בסך של 2,300 ₪.
5. ביום ­­03.01.22 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד, בגדרו הושת על היחיד תשלום עיתי לטובת נושיו בסך של 2,400 ₪
6. במסגרת הצו לפתיחת הליכים, קצב הממונה ליחיד מכוח ס' 179(א)(1) לחוק חדלות פירעון, דמי מזונות בסך של 2,300 ₪ לחודש, בשיעור שנפסק בבית המשפט לענייני משפחה.
7. מן הבקשה עולה כי היחיד חי עם בת זוג אחרת בשכירות ומקבל משכורת פנסיה של המשטרה בסך של 13,240 ₪.
8. הנאמן ביקש לקצוב את מזונותיו של היחיד בסך של 1,500 ₪. כך שבהתאם לעמדת הנאמן אין לשלם מזונות עבור הילד הבגיר שהינו חייל בשירות צבאי ויש להעמיד את מזונות הקטינה לסך של 1,500 ₪ סכום נמוך מהסכם שנקבע בהתאם לפסק הדין המזונות.
9. הנאמן ביסס את עמדתו על סעיפים 4 ו- 5 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) לפיהם מזונות ילד בגיר הם מזונות מדין צדקה שייקבעו בהתא ליכולתו הכלכלית של ההורה, וכן בהתבסס על העובדה שבנו החייל של היחיד מתגורר עימו 3 ימים בשבוע כך שהוצאותיו מחולקות בין היחיד למשיבה. הנאמן עוד טען שקציבת מזונות הקטינה על סך של 1,500 הינו סביר בנסיבות העניין וזאת ביחס ליכולתו של היחיד וביחס למקובל במקרים דומים.

עמדת המשיבה:

1. המשיבה מתנגדת לקציבת מזנות בסכום הנמוך מהסכום שנקבע בבית המשפט לענייני משפחה בהתאם לפסק דין המזונות.
2. בתגובת המשיבה נטען כי היחיד מרוויח משכורת טובה וכי בת זוגו עובדת ומרויחה טוב. אמנם היחיד גר בשכירות אך צפוי כי בת זוגו ובנה, שמתגורר יחד איתם יהיו, שותפים להוצאה זו. המשיבה לא התייחס בתגובתה להכנסתה.
3. עוד נטען בתגובתה של המשיבה כי היא זקוקה לסכום המזונות לצורך כלכלת הילדים. המשיבה הדגישה כי הילדים לא לנים אצל אביהם כלל, לרבות הבן החייל.
4. המשיבה הדגישה כי היחיד עמד עד כה בתשלומי דמי המוזנות שהוטלו עליו בהתאם לפסק דין המזונות.

עמדת היחיד:

1. לעמדת היחיד הוא משלם את סכום המזונות שנפסק מדי חודש בחודשו והוא אינו עומד על הפחתתו או מתנער מן החובה לשלמו.

דיון והכרעה

1. סעיף 179 לחוק חדלות פירעון שכותרתו "הקצבה לזכאי מזונות" קובע כדלקמן:

"(א) היה ליחיד חוב מזונות שהוא חייב בו על פי פסק דין ושזמן פירעונו חל לאחר מתן צו לפתיחת הליכים, יחולו הוראות אלה:

(1) עם מתן הצו לפתיחת ההליכים, יורה הממונה כי לאדם הזכאי למזונות יוקצב סכום שישולם לו, מעת לעת, מהכנסתו של היחיד מעבודה או מכל מקור אחר או מתוך נכסי קופת הנשייה, עד להכרעת בית המשפט בעניין זה; הסכום שיוקצב יהיה בגובה הסכום ששולם לזכאי למזונות לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, אלא אם כן מצא הממונה כי יש הצדקה להפחיתו;

(2) עם מינויו, יפנה הנאמן לבית המשפט בבקשה שיורה כי לאדם הזכאי למזונות יוקצב סכום שישולם לו, מעת לעת, מהכנסתו של היחיד מעבודה או מכל מקור אחר או מתוך נכסי קופת הנשייה, עד לסיום תקופת התשלומים ואם ניתן לו הפטר לאלתר – עד למועד מתן ההפטר בצו לשיקום כלכלי.

(ב) הממונה או בית המשפט, לפי העניין, רשאי להקציב סכום כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (2) אף אם לאחר ההקצבה דמי המחיה שיישארו בידי היחיד לפי סעיף 156 או סעיף 162(א)(1) יפחתו מהסכום הפטור מעיקול לפי חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958.

(ג) הקצבה לפי סעיף קטן (א), דינה כדין תשלום על פי פסק דין."

1. תנאי להקצבת מזונות על ידי בית המשפט של חדלות פירעון, הוא קיומו של פסק דין למזונות של בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי. נפסק, כי חרף השינוי שחל בעניין זה בסעיף 179 לחוק חדלות פירעון לעומת סעיף 128(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 - הדרישה למתן פסק דין כתנאי מקדים לקציבת המזונות - עודנה קיימת (רע"א 3239/18 יעקב ז'ק בנזקר נ' עו"ד מיכאל גבור (31/5/18)).
2. ככל שלא קיים פסק דין המחייב במזונות, על הזכאי למזונות לפנות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הדתי, על מנת שידון בצרכי הקטינים ורק לאחר שיינתן פסק דין, ולו למזונות זמניים, יוכל לפנות לנאמן כדי שיגיש בקשה להקצבת מזונות (עודד מאור ואסף דגני ההפטר - חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים, כרך א', עמ' 208, (2019) (להלן: "עודד מאור ואסף דגני").
3. תכליתה של הקצבת המזונות היא לאזן בין האינטרסים המתחרים של הנושים, הזכאי למזונות והחייב עצמו. מלאכת האיזון האמורה תלויה בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. העקרונות שישקלו הם צרכי הזכאים למזונות, הכנסותיו של היחיד והכנסותיו העצמאיות של הזכאי למזונות. מטבע הדברים, יכול וראוי שהסכום שייקצב בהליך יהא נמוך באופן משמעותי מן הסכום שנקבע על ידי בית המשפט לענייני משפחה, שכן כאשר חייב במזונות נקלע להליכי חדלות פירעון, תהיה לכך השפעה על הזכאים למזונות. המשמעות היא, שסכום המזונות עשוי לפחות במידה ניכרת על מנת לאזן בין הזכאים למזונות לבין זכויות הנושים להיפרע מחובם, כאשר סכום הקצבת המזונות נקבע בהתאם לסכום המינימלי הדרוש לצרכי הזכאים למחייתם בצורה מכובדת וללא הוצאות מופרזות (עודד מאור ואסף דגני, עמ' 208-211, בדגש על עמ' 211; עמ' 16-17 בהתייחס לס' 128 לפקודה). לדעת המחברים בספרם הנ"ל, הסכום שיפסק לבקשת הנאמן ניתן לשינוי בהינתן נסיבות או גילויים חדשים (עודד מאור ואסף דגני, עמ' 212).
4. לסיכום, ראו גם בע"מ 2255/19 פלוני נ' פלונית (23/2/20), עמ' 19:

"בדומה ללשונו של סעיף 128 לפקודה, גם סעיף 179 לחוק חדלות פירעון מחייב כי המבקש הקצבת מזונות יקדים ויצטייד בפסק דין מזונות של הערכאה המוסמכת, ובכך משמיענו כי הסמכות לקבוע את סכום המזונות ולהפחיתו נתונה רק לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הדתי הרלוונטי. בדברי ההסבר לסעיף 179 האמור נכתב כדלקמן: "מוצע לקבוע הוראות לעניין תשלום חוב מזונות שפסק בית משפט או בית דין מוסמך אחר, שמועד פירעונו חל לאחר מתן צו לפתיחת הליכים. תשלומי המזונות... צריכים להימשך במהלך הליכי חדלות הפירעון, זאת מאחר שמחייתם של מקבלי המזונות תלויה בתשלום המזונות. ואולם כאשר היחיד החייב במזונות חדל פירעון, ייתכן שיש מקום לשינוי גובה התשלום, זאת מאחר שתשלום המזונות במצב זה אינו בא על חשבון רווחתו של משלם המזונות בלבד אלא גם על חשבון פירעון חובות היחיד לנושיו, עובדה שלא בהכרח נלקחה בחשבון בשלב קביעת המזונות בידי הערכאה המוסמכת" ..."

1. עיון בבקשת הנאמן ובתגובות היחיד והמשיבה מלמד כי אין זה המקרה שיש להורות בו על הפחתת גובה תשלום דמי המוזונת מהסכום שנקבע בהתאם לפסק דין המזונות וזאת מן הנימוקים שיפורט להלן.
2. בניגוד לנאמר ע"י הנאמן, עיון בנוהלי הממונה מלמד כי גם הממונה מוסיף לדמי המחייה של יחיד, סכום נוסף בגין כלכלת בנו של יחיד שהינו חייל בשירות צבאי. המחוקק הכיר בחובה לזון ולכלכל ילד שהינו חייל בשירות צבאי ואין להתעלם מחובה זו, בעיקר כאשר עסקינן לטעמי ביחיד שיוכל לעמוד בהוצאה זו.
3. זאת ועוד, אין טעם להפחית בשלב זה את מוזנותיה של הקטינה, כאשר, לכאורה היחיד יוכל לעמוד בסכום שנקבע ע"י בית המשפט לענייני משפחה בהתאם לפסק דין המוזנות, ואין מקום להביא לציבורת חוב נוסף ליחיד במהלך ניהול ההליך.
4. צודק הנאמן כי סכום דמי המוזנות שנקבע עבור הקטינה, בשלב זה, הינו גבוה יחסית, כאשר סכום זה נקבע בהיות הקטינה בת בת 9 שנים, כאשרש דמי המוזנות נקבעו באופן מדורג בהתאן לגילאי הקטינים כך שעבור ביתו של היחיד שהייתה אז בת 16 נקבעו דמי מזונות בבסך של 1,000 ₪ בלבד. התוצאה היא שהיום יש מקום להפחית את סכום שמי המזונות שיש לשלם עבור קטינה זו, ועל היחד לשקול הגשת בקשה לבית המשפט לענייני משפחה להפחתה סכום המזונות שעליו לשלם עבור קטינה זו, ובכל מקרה נתון זה יילקח בחשבון בעת קביעת הסכום שיש לקחת בחשבון בגין הוצאותיו של היחיד לעומת הכנסותיו במועד קביעת הצו לשיקום כלכלי בעניינו של היחיד .
5. לקיחת נתון זה בחשבון והפחתת דמי המזונות ע"י בית המשפט של חדלות פירעון ולא על ידי בית המשפט לענייני משפחה עלול להביא ליצירת חובות נוספים של היחיד – חובות שיצטרך לשלמם בסוף ההליך ועלולים לפגום באפשרות שיקומו הכלכלי של היחיד, ואין זה המקרה שמתאים לעשות כן.
6. בקביעתי הנ"ל לקחתי בחשבון גם את הכנסתו הגבוהה יחסית של היחיד, וכי בהתאם להכנסה זו היחיד יוכל לעמוד בתשלום דמי המזונות כפי שנקבע ע"י בית המשפט לענייני משפחה בפסק דין המזונות וכן בתשלום השוטף הגבוה יחסית שנקבע י" הממונה. כמו כן לקחתי בחשבון כי התשלום השוטף שנקבע בעניינו של היחיד הינו גבוה מדמי המזונות שהיחיד מחוייב בהם.
7. עוד לקחתי בחשבון את העובדה שהיחיד מחוייב להמשיך ולשלם דמי מזונות לתקופת קצרה יחסית ועד לקביעת התוכנית לשיקום כלכלי בעניינו של היחיד, צפויים סכומים אלה לפחות בצורה משמעותית.
8. נוכח האמור, ולאחר שנתתי דעתי לאמור בבקשת הנאמן;לתגובות המשיבה והיחיד; להכנסות היחיד ולצו התשלומים העיתי שהושת עליו; ובשים לב לצרכיהם של הקטינים כפי שעלה מן התגובות – אני קוצבת את מזונות שני ילדיו הקטינים של היחיד לסך של 2,300 ₪ לחודש, כפי שנקבע בפסק הדין.

ניתנה היום, כ"ה תמוז תשפ"ב, 24 יולי 2022, בהעדר הצדדים.