1. לפניי בקשה להארכת מועד להישפט באשר לדו"ח, שמספרו 90517483328.
2. המבקשת ציינה כי המדובר בדו"ח בגין עבירת מהירות מיום 6.5.20, שנקלטה במצלמת א/3, אולם לטענתה נודע לה על הדו"ח לראשונה רק כשקיבלה בדואר הודעה על כפל קנס בתחילת חודש דצמבר 2020. לדבריה, פנתה לרשות הגבייה ולמרכז לפניות נהגים ולא קיבלה מענה, ובפנייתה הנוספת למרכז לפניות נהגים מיום 2.5.21 הפנו אותה לבקש חקירת דואר. לטענתה, פנתה לדואר ישראל בעניין זה ולא קיבלה מענה. כמו כן, היא ציינה כי לפני מספר ימים קיבלה הודעה נוספת מרשות הגבייה ושם הודיעו לה על עיקול רכבה. היא ציינה כי פעלה ללא הרף בנושא הדו"ח ומבקשת להאריך לה את המועד להישפט בגין הדו"ח כדי לקבל את יומה בבית המשפט.
3. המשיבה מתנגדת לבקשה. בתגובתה מיום 2.8.21 ציינה ב"כ המשיבה כי הבקשה לבית המשפט הוגשה לאחר למעלה משנה ממועד ביצוע העבירה. לדבריה, אישור המסירה בגין הדו"ח חזר בסימון "לא נדרש" ועל כן ישנה חזקת מסירה כדין. עוד היא ציינה כי המבקשת לא הצביעה על עיוות דין ולא ציינה טענות הגנה ממשיות לגופו של עניין, ולכן ביקשה לדחות את הבקשה.
4. בהחלטתי מיום 2.8.21 הוריתי למבקשת לפרט את כפירתה וסיכויי הגנתה, ומשאלה לא הוגשו במועד, הוריתי על מחיקת הבקשה. בתגובתה המשלימה מיום 14.9.21 ציינה המבקשת כי קיבלה את החלטת בית המשפט באיחור וביקשה להתייחס לתגובתה לגופו של עניין. בתגובתה המשלימה מיום 14.9.21 ציינה המבקשת כי אם הייתה מקבלת את הדו"ח בזמן, היא הייתה מממשת את זכותה לטעון בבית המשפט ויכול להיות שהדו"ח היה מסתכם בסכום נמוך יותר וללא נקודות, וכן הייתה יודעת שבכביש זה אסור לנהוג במהירות הגבוהה מ-60 קמ"ש ולא הייתה מקבלת דו"ח נוסף בגין מהירות בכביש זה כ-3 שבועות מאוחר יותר.
5. עיינתי בנימוקי הבקשה ובמסמכים המצורפים, בתגובת המשיבה ובתגובתה המשלימה של המבקשת.
6. על פי האמור בתגובת המשיבה, אישור המסירה בגין הדו"ח הנדון חזר בסימון "לא נדרש" ומשמעות הדבר כי המבקשת לא סרה לסניף הדואר כדי לקבלו, ולכן המדובר במסירה כדין. המבקשת ציינה כי קיימים שיבושים בחלוקת הדואר במקום מגוריה, ולכן פנתה לדואר ישראל בבקשה לחקירת דואר, אולם לא צירפה אסמכתאות בגין כך, ולכן לא עלה בידה להפריך את חזקת המסירה הקבועה בדין בעניין זה.
7. משקבעתי כי המדובר במסירה כדין, הרי שמדובר בשיהוי משמעותי של כשנה מהמועד האחרון לתשלום הדו"ח המקורי ועד הגשת הבקשה הנדונה לבית המשפט, שלא ניתן לו הסבר המניח את הדעת וכאמור הפעולות שאותן ביצעה המבקשת, לטענתה, בזמן זה לא גובו באסמכתאות.
8. מלבד זאת, המבקשת לא ציינה טענות הגנה לגופו של עניין באשר לדו"ח הנדון, הן בבקשה המקורית והן בתגובתה המשלימה, שניתנה בעקבות החלטתי מיום 2.8.21. המבקשת לא כפרה בביצוע העבירה ואך ציינה כי אם הייתה מקבלת את הדו"ח במועד, הייתה למדה ממנו שאסור לנהוג בכביש הנדון במהירות הגבוהה מ-60 קמ"ש, וכי הייתה עשויה להוביל להפחתת הקנס והניקוד בגין הדו"ח בבית המשפט.
9. יצוין בעניין זה כי אי ידיעת החוק לא פוטרת מאחריות פלילית. הטענה כי המבקשת לא ידעה מהי המהירות המותרת בכביש הנדון, למרות השילוט המורה על כך במקום, אין בה להלין בעניין זה אלא על עצמה. מעבר לכך, המבקשת לא ציינה כי היא כופרת בביצוע העבירה ולא ציינה טענות נוספות להגנתה לגופו של עניין, ולכן התרשמתי כי לא ייגרם לה עיוות דין באם הרשעתה תיוותר בעינה.
10. משכך, אני מורה על דחיית הבקשה.

העתק מהחלטה זו יועבר לצדדים.

ניתנה היום, ח' תשרי תשפ"ב, 14 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.