לפני: כב' השופט יוסף יוספי

פסק דין

1. לפניי ערעור על החלטת ועדת רשות, אשר החליטה ביום 30.5.19 כי אין להפעיל ביחס למערער את תקנה 18א(א) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשל"ז-1956.

2. לטענת התובע, הוא עומד בתנאים להכיר בו כנכה נזקק לאור "נכותו הזמנית וחוסר ההכנסה בגין העבודה", וכן מאחר ואינו ניתן להשמה תעסוקתית עקב מצבו הנפשי והתאונות שנגרמו לו.

3. לטענת הנתבע, הוועדה שקלה את מלוא השיקולים הרלוונטיים ובחנה את טענות התובע, והגיעה להחלטה סבירה ומנומקת לפיה המערער אינו עונה על תנאי תקנה 18א' ביחס לכל התקופה, תוך חלוקה לתתי תקופות. הוועדה התכנסה בהרכב מתאים, עיינה במסמכים שבפניה, ונראה כי לא נפל אף פגם בהחלטתה. לפיכך, יש לדחות את הערעור.

הדין החל

 4.        תקנה 18א' (א) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז - 1956

קובעת כדלקמן:

" 'נכה נזקק' - מי שנקבעה לו נכות לזמן מוגבל או נכות שדרגתה זמנית והרשות קבעה לבקשת המוסד או על פי בקשתו או מיוזמתה היא כי אין לנכה סיכוי סביר לעבודה כלשהי עקב הפגיעה בעבודה ואין לו הכנסה מהתעסקות".

5. הפסיקה קבעה, כי הגדרת מבוטח כ"נכה נזקק" מחייבת עמידה בשני תנאים מצטברים: האחד, שוועדה רפואית תקבע למבוטח נכות לזמן מוגבל, או נכות שדרגתה זמנית;

השני, שוועדת הרשות תמציא לגביו אישור, לפיו לדעתה אין למבוטח סיכוי סביר לעבודה כלשהי עקב הפגיעה בעבודה, ואין לו הכנסה מהתעסקות.

ראו: דב"ע נד/293-0 בר ששת- המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לג 11.

עוד נקבע, בהתחשב בלשון תקנה 18 א(א), כי לא די לבחון את הפגיעה התפקודית התיאורטית ביכולתו של המבוטח להשתכר, אלא יש לבחון את הסיכוי המעשי להשתלבות בשוק העבודה .

 ראו:

ב"ל (ב"ש) 2250/01 זסלבסקי- המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם) .

ב"ל (חי) 25/04 בן צבי- המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם).

דיון והכרעה

6. מעיון בפרוטוקול הוועדה (מיום 30.5.19) נשוא הערעור עולה, כי לא נפל בה פגם כזה או אחר. הוועדה אשר התכנסה בפעם השישית בעניין המערער התייחסה לטענותיו, ולבסוף קבעה את קביעותיה ביחס לתקופות שמיום 1.6.03 ועד יום 31.5.06, וכן מיום 1.4.08 ועד 3/09, כפי שנקבע בפסק הדין המחזיר מיום 26.3.19.

7. מעיון בהחלטת הוועדה עולה, כי היא התייחסה לשתי התקופות שצוינו לעיל, תוך הנמקה פרטנית ביחס לחודשים השונים במסגרת תקופות אלה. מדובר בקביעות מפורטות ונהירות, הן במישור העובדתי והן במישור המשפטי.

8. כך למשל, קבעה הוועדה בגין חודש 6/03: "לדעת הוועדה למבוטח סיכוי סביר לעבודה כלשהי בתקופה זו למרות שקיבל הבטחת הכנסה שהינה החלטה מנהלתית, הרי שמבחינה רפואית בגין הפגיעה המוכרת מסוגל היה לשוב לעבודה".

באשר לתקופה שמיום 1.7.03 ועד יום 30.11.05 ציינה היא כי: "לדעת הוועדה למבוטח סיכוי סביר לעבודה כלשהי בתקופה זו. מבחינה רפואית היה מסוגל לשוב לעבודתו במצבו הרפואי עקב הפגיעה המוכרת. בנוסף, בתקופה זו קיבל הבטחת הכנסה כדורש עבודה".

9. ביחס לתקופה שמיום 1.12.05 ועד יום 30.4.06, קבעה הוועדה שלמערער היה סיכוי סביר לעבודה כלשהי בתקופה זו, ושמבחינה רפואית מסוגל היה לשוב לעבודתו במצבו הרפואי עקב הפגיעה הנדונה. בגין חודש 5/06 קבעה הוועדה כי למערער הכנסות מהתעסקות בתקופה זו, תוך שהיא מפרטת כי עבד כשכיר מחודש 5/06 ועד חודש 7/07. ביחס לחודש 4/08 ציינה הוועדה כי שולמו לו דמי אבטלה, וכן שקיבל הבטחת הכנסה כדורש עבודה; כמו גם ביחס לחודש 5/08, לגביו ציינה הוועדה כי למערער היתה הכנסה מהתעסקות בתקופה זו בה עבד כשכיר ואף קיבל השלמת הכנסה בחודש זה.

בעבור התקופה שמיום 1.6.08 ועד יום 12.3.09, לדעת הוועדה למערער היה סיכוי סביר לעבודה כלשהי בתקופה זו, וכן קיבל הוא הבטחת הכנסה כדורש עבודה ואף היה יכול מבחינה רפואית לשוב לעבודתו.

10. מכל האמור לעיל עולה, כי מדובר בהחלטה מפורטת ומנומקת, במסגרתה נקבע ביחס לכל תקופה מדוע המערער לא ענה לתנאים של נכה נזקק. המדובר במערער שוועדת הרשות התכנסה 6 פעמים בעניינו, תוך שעובר להחלטה נשוא פסק הדין דנן שמעה הוועדה את המערער באריכות וקבעה את שקבעה.

ועוד עלה, כי עסקינן בהחלטה שנתקבלה על ידי ועדה אשר ישבה בהרכב מתאים.

11. משמסקנת הוועדה בנסיבות העניין היתה ברורה ומנומקת באופן פרטני ביחס לכלל התקופה, הרי שיש לדחות את התובענה.

בשולי הדברים אך לא בשולי חשיבותם, נוסיף כי קביעות הוועדה מתיישבות עם אחוזי הנכות (20% לצמיתות) שקיבל המערער בגין הליקוי בברכו אשר נגרם לפי תורת המיקרוטראומה.

אחרית דבר

12. דין הערעור להדחות.

13. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

14. זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום מהמצאת פסק הדין.

ניתן היום, א' אייר תשפ"ב, (02 מאי 2022), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.