לפני: כב' סגן הנשיא השופט צבי פרנקל

פסק דין

1. ביום 14.7.21 הגישה התובעת כתב תביעה כנגד הנתבע במסגרתה טענה כי הועסקה אצל הנתבע כמורה החל מיום 1.7.87 ועד ליום 31.6.92. לאחר מכן הועסקה התובעת במשרד החינוך. התובעת עתרה לתשלום סך של 50,000 ₪ בגין ימי מחלה, כאשר לטענתה היה על הנתבע לתת בידה אישור ימי מחלה צבורה, אשר לא נמסר בידה ועל כן לא פדה עבורה משרד החינוך את ימי המחלה בגין התקופה בה הועסקה אצל הנתבע, במועד סיום העסקתה.

2. ביום 13.12.21 הגיש הנתבע כאמור בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנותה. לטענתו, התביעה נסמכת על גרסת התובעת בדבר קיום יחסי עבודה בינה לבין הקיבוץ מחודש 7/87 ועד לחודש 6/92. על יסוד התביעה וללא כל תשתית משפטית הולמת, דורשת התובעת מהקיבוץ פדיון מחלה בסך של 50,000 ₪, כאשר התובעת סיימה את העסקתה אצל הקיבוץ שלושה עשורים לפני הגשת כתב התביעה. עוד טענה ב"כ הנתבע כי הנתבע יצא מגדרו על מנת לסייע לתובעת לקידום מיצוי זכויותיה מול משרד החינוך שהיה מעסיקה הישיר עד לאחרונה, לרבות באופן של מתן מסמכים שנדרשו לה. התובעת מבקשת לשרבב את הקיבוץ כבן ערובה בהתנהלות מול משרד החינוך ועל כן הוא עותר לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות.

3. ביום 30.1.22 התקיים דיון במסגרתו טענה הנתבעת באמצעות בעלה כי היא סיימה העסקתה אצל משרד החינוך לפני כ-7.5 שנים, והיא נדרשה לאישור מעסיקה הקודמים על מנת לקבל את ימי מחלתה. היא פנתה מספר פעמים אל הקיבוץ ולא התקבל האישור. התובעת קיבלה את הכסף ממשרד החינוך, למעט עבור התקופה בה הועסקה אצל הנתבע. ב"כ הנתבע טענה כי מהמיילים שהתקבלו עולה כי הייתה התכתבות בסוף שנת 2015, תחילת שנת 2015 ובתביעה הושקעו מאמצאים רבים לאיתור מסמכים לפני 30 שנה. בסופו של יום נמצאו טפסי 106 והופק אישור שהועבר מיד אל התובעת. לגרסת התובעת, הייתה התכתבות על הנתבעת בשנת 2014 ולא ניתן לטעון התיישנות על מה שלא ידעו. עוד נטען כי החישוב שנעשה על ידי הנתבע הוא מוטעה, בשים לה לכך כי הנתבע טרטר אותם.

עוד במעמד הדיון אמרה התובעת לפרוטוקול כי היא לא עומדת על תביעת ימי המחלה מהנתבע, אלא מבקשת פיצוי בשל התנהלות הקיבוץ. הנתבע טען כי משנת 2015 עד למועד הגשת התביעה לא היה כל שיח בענין התובעת מול הקיבוץ. במעמד הדיון אמר בעלה של התובעת כי הוא יכול להביא את כל ההתכתבויות עם התאריכים המלמדים שהייתה התכתבות במהלך השנים והוא ימציא אותה למחרת לתיק בית הדין.

4. בהחלטה מיום 30.1.22 אפשרתי לתובעת להמציא מסמכים נוספים עד למחרת.

אותו היום הגישה התובעת בקשה לארכה להגשת המסמכים בתוך 30 ימים שכן הסתבר לה שאין באפשרותה להגישם במיידית. כמו כן ביקשה התובעת לאפשר לה לפנות אל משרד החינוך לקבל את פדיון ימי המחלה בגין התקופה בה הועסקה אצל הנתבע ולאחר מכן תשקול התובעת את המשך הדיון כנגד הנתבע.

5. ביום 31.1.22 נתתי ההחלטה הבאה: "הדיון נקבע בפני כב' הרשמת לסרי ליום 30.1.22. ביום 13.12.21 הגיש הנתבע בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות. בהחלטת כב' הרשמת מיום 13.12.21 קבעה כב' הרשמת שהתובעת תתייחס בתוך 14 יום לבקשה. למרות זאת התובעת לא התייחסה. ביום 27.1.22 קבע כב' הנשיא כי שלנוכח אילוצי בית הדין יישמע הדיון בפניי. בפתח הדיון חזרה ב"כ הנתבע על הבקשה לסילוף התביעה על הסף. התובעת באמצעות בעלה השיבה שאינה מבקשת פדיון ימי המחלה מהקיבוץ אלא פיצוי בשל התנהלות הקיבוץ. לפני מתן החלטה בבקשה לסילוק על הסף ביקשה התובעת באמצעות בעלה להמציא עד היום עותק התכתבויות עם הנתבע מנשת 2014 ועד לשנת 2020. בבקשה זו מבקשת התובעת להאריך את המועד ב- 30 ימים מאחר שאין באפשרותה להמציא את המסמכים. לא ברורה מהות הבקשה, אם לתובעת אין את המסמכים לא ברור בפני מה יש צורך בארכה. עם זאת אאפשר לנתבע להתייחס עד ליום 6.2.22. התיק יובא לעיוני ביום 7.2.22."

הצדדים לא התייחסו להחלטה מיום 31.1.22.

6. ביום 7.2.22 קבעתי: "בדיון הודיעה התובעת שאינה עותרת לקבל פדיון ימי המחלה מהנתבע אלא פיצוי בשל התנהלות הקיבוץ (עמ' 2 שורה 18). התובעת תודיע עד ליום 10.2.22 מהו הסכום שהיא תובעת מהקיבוץ על מנת שהמזכירות תנפיק לה שובר תשלום. לעיוני ביום 11.2.22".

למרות ההחלטה התובעת לא הודיעה דבר.

7. ביום 13.2.22 קבעתי: "למרות ההחלטה – התובעת לא התייחסה להחלטה מיום 7.2.22".

משהתובעת לא התייחסה קבעתי ביום 17.2.22: "התובעת לא פעלה ע"פ ההחלטה מיום 7.2.22. העדר התייחסות עד ליום 27.2.22 ייחשב כהסכמה למחיקת התביעה ללא צו להוצאות. לעיוני ביום 28.2.22".

8. אין אפשרות לדון בתביעה שלא שולמה בגינה אגרה וכאמור התובעת לא שילמה אגרה.

משהתובעת לא התייחסה להחלטות עד היום ולא הודיעה מה סכום התביעה כדי שניתן יהיה להנפיק לה שובר לתשלום אגרה ולפי ההחלטה מיום 17.2.22, אני מורה על מחיקת התביעה ללא צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ז אדר א' תשפ"ב, (28 פברואר 2022), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.