לפניי תביעתו של התובע לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לרכבו בתאונה שאירעה ביום 27.12.2020.

דין התובענה להתקבל בהתאם לאחד משני התרחישים שיפורטו בס' – לפסק הדין וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

1. ביום 27.12.2020 אירעה תאונת דרכים בין שני רכבים. התאונה אירעה בחניון העליון של קניון הנגב בבאר שבע. התובע הינו הבעלים של אחד הרכבים וברכבו נהג מר שימשילשוילי בוריס. הנתבעת הינה הבעלים של הרכב השני אשר היה מעורב בתאונה וברכבה נהג בן זוגה, מר שלומי אמסלם. הנתבעת ישבה לצד בן זוגה עת אירעה התאונה.
2. המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלת האחריות לתאונה. הלכה למעשה אין מחלוקת ביחס לנזקי התובע. הנתבעת לא הגישה חוות דעת נגדית של שמאי מטעמה ולא ביקשה לחקור את השמאי מטעם התובע.
3. ביום 20.01.2022 התקיים דיון ובו נשמעו עדויות הצדדים והעדים מטעמם.
4. לאחר שמיעת העדויות סבורני כי גרסתו של העד מטעם התובע מסתברת יותר מעדותם של הנתבעת ובן זוגה ולפיכך יש לקבל את התובענה. יודגש כי הכרעה בהליך האזרחי, שעה שלא ניתן לקבוע ממצא עובדתי של ממש, נעשית על פי מאזן ההסתברויות, קרי איזו מבין שתי הגרסאות הנוגדות מסתברת יותר.
5. העד מטעם התובע העיד כי התאונה אירעה בעת שנסע קדימה בחניון העליון על מנת לחפש נוסע ותוך כדי נסיעה נסע רכב הנתבעת אחורנית ופגע בו. אין מחלוקת כי התאונה אירעה בעת שרכב הנתבעת נסע אחורנית אך בעדותו העיד בן זוגה של הנתבעת כי גם רכב התובע נסע אחורנית ביציאה "מתוך חניה של מוניות". גם הנתבעת עצמה העידה כי רכב התובע נסע אחורנית. טענה זו של הנתבעת ובן זוגה אינה נתמכת בראיה חיצונית והיא גם אינה מתיישבת עם התמונות שהגיש התובע במהלך הדיון ובהן נראה רכב התובע בנתיב הנסיעה שלו כאשר גלגליו הן בהטיה המשקפת כוונה לפנות שמאלה לעבר שער היציאה מהקניון.
6. מצב דברים זה מתיישב עם עדותו של העד מטעם התובע אשר העיד כי נכנס לחניון העליון "בשביל לחפש נסיעה". עדותו של העד מטעם התובע מהימנה עליי לחלוטין וסביר לומר כי חיפוש נוסע אמור להיעשות בפתח היציאה מהקניון.
7. זאת ועוד, מיקומם של שברי הפלסטיק מהפנס האחורי של רכב התובע מעידים על המקום בו אירעה התאונה ומיקום זה אינו תומך בטענה כי רכב התובע נסע אחורנית שכן אם אכן היה נוסע רכב התובע אחורנית הוא לא היה צריך להרחיק עד המקום בו נראים השברים על הרצפה על מנת להשלים את היציאה מהחניה.
8. זאת ועוד, במכתב הדחייה של חברת הביטוח של הנתבע נרשם כי לגרסת המבוטח התאונה אירעה "בשל סטיית נהג מבוטחך מנתיב נסיעתו". אין במכתב טענה מפורשת לנסיעה אחורנית של רכב התובע.
9. בן זוגה של הנתבעת טען בעדותו כי "מבחינה פיזיקלית מי שנגרם לו נזק גדול יותר הוא זה שנסע מהר יותר". ראשית אין כל הכרח כי זו תהא האפשרות היחידה במקרה של נזקים בעוצמות שונות. כך למשל, סוג החומר שנפגע, ולענייננו עמידותו בפני נזקים, גם הוא בגדר נתן שיש להביאו בחשבון כאשר מנתחים את הנזקים. שנית, האחריות המוטלת על מי שנוהג בניגוד לחוק אינה נקבעת למי מהירות הנסיעה של הרכב השני המעורב בתאונה. לכל היותר יכולה אותה מהירות להביא לקביעת אשם תורם על מי שאינו נושא באחריות לתאונה. בענייננו לא הוכח ולא שוכנעתי כי העד מטעם התובע נסע במהירות.
10. לנוכח האמור אני קובע כי האחריות לתאונה מוטלת במלואה על בן זוגה של הנתבעת ומכאן שעל הנתבעת לפצות את התובע על כל נזקיו בעקבות התאונה.
11. לכתב התביעה צירף התובע חוות דעת שמאי, חשבונית שקיבל מהמוסך, חשבונית מס/קבלה שקיבל מהשמאי וכן צילומים של שני שיקים שניתנו בקשר עם התשלומים למוסך ולשמאי. לא הוצגה קבלה מהמוסך ואין כל אסמכתא לפירעון השיק שניתן למוסך. לעומת זאת, התשלום לשמאי הוכח די צרכו.
12. לפיכך, פיצוי התובע בגין הסכום שולם למוסך מותנה בהמצאת קבלה מהמוסך על ביצוע התשלום בפועל. הקבלה תוגש לתיק בית המשפט מוקדם ככל האפשר. במידה ולא תומצא קבלה עד ליום 01.03.2022 יהיה התובע זכאי לפיצוי בשיעור של 70% מהסכום שנקבע בחוות הדעת.
13. סיכומו של דבר, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים:
14. סך של 9,904 ₪ בגין הנזק לרכב התובע וזאת בכפוף להמצאת קבלה מהמוסך או לחלופין סך של 6,932 ₪ במידה ולא תומצא קבלה עד ליום 01.03.2022.
15. סך של 2,100 ₪ בגין ירידת הערך לרכב התובע.
16. סך של 683 ₪ בגין שכר טרחת השמאי. הסכום הינו בניכוי המע"מ שהרי התובע בהיותו עוסק מורשה זכאי לניכוי מע"מ.
17. סך של 500 ₪ בגין הוצאות המשפט.
18. הסכומים כולם ישולמו לתובע בתוך 30 יום מיום שתוגש לתיק בית המשפט קבלה מהמוסך או עד ליום 01.04.2022 במידה ועד ליום 01.03.2022 לא יגיש התובע קבלה מהמוסך.
19. בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי במועד הקבוע בדין.

ניתן היום, כ"ז שבט תשפ"ב, 29 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.