בפניי בקשה שהוגשה ביום 1 בינואר 2022, בה התבקש בית המשפט לבטל פסק דין שניתן בהעדר הגנה ביום 28 בנובמבר 2021.

עיתוי הגשת הבקשה והאם מתקיימות הנסיבות המצדיקות הארכת מועד

ראשית על בית המשפט להידרש לשאלת עיתוי הגשת הבקשה, והאם מתקיימות הנסיבות המצדיקות הארכת המועד.

בהתאם להוראות תקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, המועד להגשת בקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד הוא 30 ימים ממועד המצאת ההחלטה לידי המבקש.

בהתאם, שעה שמדובר במועד הקבוע בחיקוק, על מנת להאריך את המועד, נדרשים טעמים מיוחדים, כאמור בתקנה 176(ב) סיפא לתקנות.

ואולם, סמכותו של רשם להאריך מועדים שאובה גם מסעיף 90 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 ועל כן הפעלת סמכותו של רשם להארכת מועד אינה מותנית בקיומו של טעם מיוחד (וראו בהקשר זה ע"א 1229/01 בוקסנבאום נ' מלכה (28.5.2002).

המבקשת טוענת, כי דבר קיומו של ההליך כאן נודע לה רק עם פנייתו של נציג המשיבה למבקשת ביום 6 בינואר 2022. לאחר קבלת פסק הדין כאמור ומבירור שעשתה, עלה כי כתב התביעה נמסר לאחד מעובדיה בסניף שברחוב הנמל 55, חיפה, אשר טען שהעביר את כתב התביעה למזכירות החברה בחיפה. עם זאת ומסיבה שלא הובררה, כתב התביעה לא הועבר כלל להנהלת המבקשת ולא נמצא עד כה.

בשים לב לטענות אלה, ועל אף טענות המשיבה בדבר משלוח מיילים אשר אליהן אתייחס בהמשך, אני מוכנה לקבל שקיימת הצדקה להארכת המועד להגשת הבקשה לביטול פסק דין עד למועד הגשת הבקשה בפועל.

האם יש מקום לביטול מכח חובת הצדק

הלכה היא, כי אם יוכח שכתב התביעה לא נמסר כדין לנתבעת, יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק.

דומה כי אין מחלוקת שהמסירה בוצעה כדין ולכן אין מקום להורות על ביטולו של פסק הדין מחובת הצדק ויש לבחון את בקשת המבקשת תוך התייחסות לסיבת המחדל ולסיכויי ההגנה.

האם יש מקום לביטול מכח שיקול דעתו של בית המשפט

בבוא בית משפט לשקול ביטול פסק דין, עליו לבחון את הסיבה לאי ההגנה של המבקשת, וכן את סיכויי ההצלחה של המבקשת במקרה בו יבוטל פסק הדין.

מדובר בתנאים מצטברים, אולם המשמעותי מבין השניים הוא סיכויי ההגנה.

באשר לסיבת המחדל – המבקשת הסבירה את הסיבה למחדל במה שנחזה להיות טעות אנוש של העובד מטעמה אשר קיבל את כתב התביעה לידיו, והוסיפה כי באותה תקופה עברה משרדים וסגרה את הסניף בו בוצעה המסירה וכי יתכן שגם דבר זה תרם לתקלה שאירעה.

המשיבה מתנגדת לבקשה, וטוענת שהמבקשת הייתה מודעת להליך ובחרה להתעלם גם מהמיילים שנשלחו אליה.

מעיון במיילים לא נחה דעתי שהייתה בהם התייחסות ברורה לקיומה של התביעה. עם זאת, אני מתרשמת, כי אי הגשת כתב הגנה במועד, מהווה רשלנות מסוימת, אולם אינה עולה כדי התעלמות מדעת של המבקשת מההליך ומחובתה כלפי בעל הדין שכנגד.

באשר לסיכויי ההגנה – המבקשת טוענת, בין היתר, כי פער במחזור מכירות בשנים שונות אינו מזכה את המשיבה בפיצוי המבוקש; כי המשיבה לא הוכיחה כי הנזק נגרם לה בשל אי קבלת המטען נשוא התובענה; כי לא צירפה מסמכים שיתמכו בטענות ההפסדים להם היא טוענת; וכי יש פער עצום בין מחיר המטען שהזמינה המשיבה לבין הסכום הפסוק.

המשיבה מתנגדת לבקשה, וטוענת, בין היתר, שהמבקשת אחראית לאובדן המטען וכי לא נטען אחרת. כן נתנה המשיבה הסבר לפער הנטען בהכנסות והלינה על כך שלו היו נציגי המבקשת עונים לפניותיה, מרבית ההפסד היה נמנע.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים אני סבורה שבאשר לסיכויי ההגנה, טענות המבקשת הן טענות המצריכות בירור ולא ניתן לקבוע, בשלב זה, כי מדובר בהגנה נעדרת סיכויים.

ככלל, בבקשות לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, הגישה היא ליברלית, וניתן לרפא את הנזק שנגרם לבעל הדין שכנגד עקב המחדל הדיוני, בפסיקת הוצאות [ראה לעניין זה רע"א 2158/15 מאליק מוסטפא עיסא נ' ריפעת סרסור ואח' (2.6.2015)].

בשים לב לחשיבות הנודעת למימוש זכות הגישה לערכאות וזכות המבקשת שהמחלוקת בינו ובין הצד שכנגד תוכרע לאחר בחינה עניינית ולגופם של דברים ושל טענות הצדדים, אני מוצאת לנכון להורות על ביטול פסק הדין.

עם זאת, לאור זכות המשיבה שלא לסבול ממחדלים דיוניים של המבקשת, ביטול פסק הדין יהיה בכפוף לתשלום הוצאות לטובת המשיבה בסך של 2,500 ₪, ללא תלות בתוצאות ההליך.

כתב הגנה יוגש עד ליום 24 במרץ 2022 בצירוף אישור על תשלום ההוצאות כאמור.

ככל שלא יוגשו שניים אלה, יוותר פסק הדין על כנו ללא צורך בהחלטה שיפוטית נוספת.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ג אדר א' תשפ"ב, 24 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.