1. לפניי תביעה כספית שהוגשה בסדר דין מהיר, בגין נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שהתרחשה, לפי הנטען, ביום 15.9.2019 בחולון.
2. בכתב התביעה על נספחיו נטען שרכב התובעת, אשר היה במהלך נסיעה בכביש, ניזוק על ידי רכב הנתבעות שפגע בו בעת שנסע לאחור מחניה לצד הכביש.
3. בכתב ההגנה על נספחיו נטען כי בעוד רכב הנתבעות היה בעמידה, עקף אותו רכב התובעת, פגע בו וגרם לתאונה.
4. בדיון שנערך ביום 15.9.22 נשמעו עדי הצדדים. בנוסף, בתום העדויות סיכמו באי-כוח הצדדים טיעוניהם בעל-פה. כמו כן, התחוור כי חוות הדעת שצורפה לתביעה נוגעת לתאונה אחרת שעבר רכב התובעת כשלושה שבועות לאחר מכן, והצדדים הסכימו – הסכמה שקיבלה תוקף של החלטה – כי חוות הדעת הנכונה תוגש לתיק, וכי פסק הדין יינתן גם על יסודה. בהקשר זה יוער כי המותב המתין להגשתה של חוות הדעת כמוסכם, ולא הבחין כי הוגשה במערכת נט המשפט, במהלך יום הדיונים עצמו. על כן, התעכב מתן פסק הדין עד שהוגשה בקשה לנתינתו, החלטה והבהרה מטעם הצדדים בדבר הגשת חוות הדעת. עם הצדדים הסליחה על עיכוב זה.
5. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ובמכלול הראיות שלפניי, ובכלל זה בתמונות כלי הרכב ובטופסי ההודעה; שמעתי את העדויות; התרשמתי מהעדים באופן בלתי אמצעי; צפיתי בהדגמת העדים באשר לאופן קרות התאונה; נתתי דעתי למוקדי הנזק בכלי הרכב ושמעתי את טיעוני באי-כוח הצדדים, שוכנעתי שהורם הנטל הדרוש לקבלת התביעה - אם כי בחלקה.
6. עד התובעת העיד באופן סדור אשר לאופן קרות התאונה. מעדות העד ניתן ללמוד שהוא הבחין בתאונה ואף שמע את התרחשותה. לאחר התאונה דיווח העד על התאונה לתובעת. בדיווח הסביר את אופן קרות התאונה, וזאת באופן דומה לעדותו בפני בית המשפט. עדותו של עד התובעת הייתה מהימנה והותירה רושם חיובי.
7. מנגד, עד הנתבעות נחזה להיות לא מהימן. הוא טען כי אין שחר לטענת עד התובעת לפיה נסע לאחור, ונימק טענתו זו בכך שבאותה עת רכב הנתבעות היה תקול בכך שלא ניתן היה לנסוע בו לאחור – ומסיבה זו ביקש עד הנתבעות להיכנס למוסך, אשר בפתחו קרתה התאונה. טענה זו של העד עמדה בסתירה למנח רכב הנתבעות בדקות שלאחר התאונה, אשר נראה כי חייבו נסיעה לאחור. הסבריו של עד הנתבעות ביחס לשינוי מנח הרכב בין התמונות, ללא נסיעה לאחור, היו מבולבלים ולא אמינים.
8. נוסף על האמור, מוקדי הנזק בכלי הרכב תואמים לגרסת התובעת וכן להדגמת עד התובעת בדבר אופן קרות התאונה. השקע בדלת רכב התובעת עולה בקנה אחד עם התיאור בדבר נסיעת רכב הנתבעות לאחור ופגיעה ברכב התובעת באמצעות וו גרירה. לעומת זאת, מוקדי הנזק אינם מתיישבים עם גרסת עד הנתבעות, לפיה רכב התובעת התחכך בחלקו האחורי של רכב הנתבעות בעת ניסיון עקיפתו.
9. הניתוח הראייתי ושקלול המסקנות בדבר מהימנות העדים מובילים למסקנה כי יש להעדיף את גרסת התובעת, לפיה התאונה אירעה בעת ובשל נסיעת רכב הנתבעות לאחור.
10. עם זאת, ראיתי לנכון לחלק את האחריות לתאונה בין הנהגים. ברובה, מוטלת האחריות לגרימת התאונה והנזק על נהג הנתבעות, אולם גם נהג התובעת אינו חף לחלוטין מאחריות לגרימתה. נסיעה איטית יותר, ונקיטת אמצעי זהירות כמו צפירה או יצירת קשר עין בטרם חלף על פני חלקו האחורי של רכב הנתבעות, יכלו גם הם למנוע את התאונה. בפרט נכון הדבר לאור דברי עד התובעת לפיהם ראה כי רכב הנתבעות מתעתד לצאת מחנייה בנסיעה לאחור.
11. על רקע המסקנות והשיקולים האמורים, מצאתי לנכון לקבוע כי האחריות לתאונה נחלקת בין הנהגים המעורבים כך שברובה נושא נהג הנתבעות, בעוד נהג התובעת נושא בשיעור של 20% מתוכה.
12. הנתבעות תשלמנה יחד ולחוד (באמצעות הנתבעת 2) 13,462 ש"ח (שיעור של 80% מהנזק הישיר לרכב התובעת לרבות ירידת ערך, בצירוף שכר טרחת השמאי במלואו), בתוספת שכר העד כפי שנפסק בדיון בסך 400 ש"ח, אגרת בית המשפט כפי ששולמה בסך 377 ש"ח ושכר טרחת עו"ד בסך 2,000 ש"ח.
13. יובהר כי מאחר והסכום הפסוק נופל מסכום התביעה, לא מצאתי לנכון להורות על תיקון כתב התביעה או על השלמת האגרה, למרות אימוצה של חוות דעת השמאי המאוחרת שהוגשה מטעם התובעת (בהתאם להסכמה הדיונית שהושגה בדיון שהתנהל, ואשר קיבלה תוקף של החלטה).
14. הסכום שנפסק ישולם בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישא התשלום הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.
15. זכות ערעור כדין.

המזכירות תואיל לשלוח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ט"ו כסלו תשפ"ג, 09 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.