בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית וביטול הודעת איסור שימוש ברכב מ.ר 8980837 שהגיש המבקש.

הדיון בשתי הבקשות אוחד על פי בקשת ב"כ המבקש.

רישיונו של המבקש נפסל והרכב הנ"ל הושבת על ידי הקצין בתאריך 15.7.2021 בגין עבירה של נהיגה בשכרות מכוח סירוב לבצע בדיקת ינשוף לגילוי אלכוהול.

המבקש טוען בבקשות הנ"ל כי הוא כופר בדו"ח תנועה, זקוק לרישיון ולרכב, עברו התעבורתי אינו מכביד, לא מהווה סכנה לביטחון הציבור וקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות הודעת איסור שימוש ברכב.

בדיון טען ב"כ המבקש כי התביעה אינה מאפשרת לו לעיין בחומר החקירה וב"כ המשיבה ציין שטרם הוגש כתב האישום.

אכן על פי הוראות החוק והפסיקה ההגנה רשאית לעיין בחומר הראיות רק לאחר הגשת כתב האישום אולם במקרה זה כאשר המשטרה כבר מסרה למבקש/נאשם הזמנה לדין וכתב האישום ותאריך למשפט ל 27.10.2021 והמשיבה לא ציינה האם החקירה הסתיימה ומתי אמורה להגיש את כתב האישום ראוי שהמשיבה תשקול ביטול "הכתב האישום" נמסרה למבקש או לאפשר לו לעיין בחומר .

יש בהתנהגות הנ"ל של המשיבה כדי ליצור מצב של בלבול/אי בהירות שעלול לפגוע בזכותם של נאשמים/מבקשים.

אוסיף כי מזה שנים רבות בית משפט זה יושב בתיקים מסוג (תת"ע) והתביעה נהגה אחרת ואפשרה למגישי הבקשות לעיין בחומר כדי שיוכלו להתייחס עניינית לחומר הראיות ולא להיות תלויים אך ורק בבדיקת החומר על ידיי בית משפט.

לגופו של עניין, טוען ב"כ המבקש כי המבקש נבדק שעתיים לאחר הנהיגה ובשימוע ביקש להיבדק שוב אולם לא אפשרו לו בניגוד לאמור בפסיקתו של בית משפט העליון ברע"פ 2538/11. הקצין לא בדק את ותק הנהיגה והרשעותיו של המבקש ולא שקל לפסול לתקופה קצרה יותר.

ב"כ המבקש מפנה לפסיקה של בתי משפט אשר החזירו רישיון נהיגה בעברות של שכרות מכוח סירוב.

המשיבה מתנגדת לבקשה , ומפנה לחומר הראיות המצוי בתיק המעיד על כך שהמבקש נשף בצורה שאינה מספיקה לקבלת תוצאות.

מעיון בחומר הראיות עולה כי בתאריך 15.7.2021 שעה 18:31 נהג המבקש ברכב מושא הבקשה בשכרות בכך שסירב לתת דגימת אויר נשוף לפי דרישת השוטר.

העבירה בוצעה ברחוב גיבורי ישראל 15 מדרום בעיר נתניה, תוצאת בדיקת הנשיפון שנערך למבקש הראה אינדיקציה של 520 מיקרוגרם אלכוהול, המבקש מודה כי שתה אלכוהול , כשל במבחני ביצוע ובבדיקת מכשיר הינשוף נפח הנשיפה לא הייתה מספיקה והוסבר למבקש את משמעות הסירוב, בתיק בדיקה בתחילה ובסיום משמרת הכולל בדיקה עצמית של מפעיל הינשוף וכן תעודת כיול.

המבקש הועבר אל השוטר עופר בשעה 20:00 לאחר שווידא עם שוטר נוסף בשם אריק שהמבקש לא שתה, אכל, עישן, הקיא, הכניס דבר מה לפיו ולאפו, המשיב הועבר לשוטר דמוז טקויה לבדיקת ינשוף בשעה 20:31 .

עוד עולה מהחומר כי המבקש נבדק ע"י מד"א על פי בקשתו ונמצא תקין, אפשרו לו לשוחח עם עורך דין ונערך לו שימוע בשעה 23:30.

יש די בחומר המצוי בתיק כדי להוות ראיות לכאורה וכך אני קובעת.

בנוגע למסוכנות אין מחולקת כי נהיגה בשכרות מסכנת באופן ממשי את משתמשי הדרך.

המבקש נוהג משנת 2007 צבר לחובתו 3 הרשעות קודמות בניהם עבירת מהירות, שימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה ונהיגה שלא בכיוון החץ.

לאחר שבחנתי את החומר שאין מדובר בסירוב קלאסי, שהמבקש לא מוכן או מסרב למסור דגימה, שהמבקש שיתף פעולה בתחילה, מסר בדיקת נשיפון, עשה מבחני ביצוע מסר נשיפות אם כי לא היו מספיקות כדי להניב תוצאות, שלא מצאתי כי הוסבר למבקש כי אי מתן נשיפה מספיקה יתפרש כסירוב, שחלפו כשעתיים משעת הנהיגה עד שעת ביצוע הבדיקה (יתכן לאור עיכובים מצד המבקש) (הוזמן מד"א, מצליח להגניב מים), רלוונטיות הבדיקה לאחר חלוף זמן זה ועוד שהמבקש ביקש שוב לנסות ולמסור נשיפה, מצאתי לקצר תקופת הפסילה והשבתה המנהלית ל21 יום בלבד החל מיום פסילתו על ידיי הקצין.

זכות ערר כדין.

המזכירות תחזיר לצדדים את החומר שהגישו במהלך הדיון

ניתנה היום, י"ט אב תשפ"א, 28 יולי 2021, בהעדר הצדדים.