הצדדים הסמיכו אותי להכריע את הדין בהתאם לסעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, זאת לאחר שהוסברה להם המשמעות הנובעת מכך.

לאחר ששמעתי את העדים מטעם הצדדים, עיינתי בהודעות הנהגים, בתמונות הנזקים וביתר הראיות, אני סבורה כי האחריות לתאונה נשוא הדיון היא של הנתבעת 1. עם זאת, מצאתי לייחס לתובע אשם תורם בשיעור של 20%.

הכרעתי זו מתבססת, בין היתר, על העובדה – שעליה אין מחלוקת ממשית – כי התובע עמד עם רכבו במקום אסור, ולא חלק על כך שרכבו בלט, במידה זו או אחרת, לכביש.

לא ראיתי לקבל את טענת הנתבעות בעניין הפחתת שיעור הנזק עקב צביעת הספוילר, שעה שלא הוצגה חוות דעת נגדית ואף לא התבקש לחקור את השמאי מטעם התובע.

אשר על כן אני פוסקת כי הנתבעות, באמצעות הנתבעת 2, תשלמנה לתובע סך של 6,058.40 ש"ח (80% מהנזק כפי שהוערך על ידי השמאי) וכן סך של 813 ש"ח בגין שכ"ט שמאי. כמו כן יישאו הנתבעות בתשלום האגרה בסך של 377 ש"ח ושכר טרחת עו"ד בסך 2,000 ש"ח.

סכומים אלו ישולמו בתוך 30 יום ולאחר מכן יחלו לשאת ריבית והפרשי הצמדה.

ניתן בזה פטור מתשלום המחצית השניה של האגרה.

ניתן היום, ט"ו טבת תשפ"ג, 08 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.