1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופט אביים ברקאי) מיום 26.5.21 בת.א. 47839-01-18 שעניינה הגשת תצהירו של עד.

2. העד שאת תצהירו מבוקש לצרף הוא מר אלחנן סער.

המבקשים הם התובעים וכאשר הגישו תצהירי עדות ראשית (בפברואר 2021) ביקשו לזמן את המומחה אלחנן סער שערך חוות דעת שצורפה לכתב התביעה המתוקן והוגשה כנספחים 8-9 לתצהיר העדות הראשית של התובעים (כך נכתב בבקשה).

הבקשה התקבלה בהחלטה מיום 16.2.21.

3. בישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 26.5.21, נשאל ב"כ התובעים מדוע יש לזמן את מר סער ומדוע לא מסר תצהיר.

ב"כ התובעים השיב כי מר סער ביקש לקבל זימון מבית משפט וכי זימון העד התבקש על מנת שיעיד על המסמכים (עמ' 9 לפרוטוקול).

משנוכח בית משפט לראות כי אין מדובר בחוות דעת מומחה ערוכות כדין וכי כלל אין מדובר במסמכים שיש להתייחס אליהם כאל מסמכי מומחה אלא לכל היותר מדובר במסמכים שדומים יותר להצעת מחיר. מסמך אחד בחתימתו של סער ומסמך אחר כלל לא חתום על ידו, נקבע כי אין מקום לקבל את הבקשה לזימונו של העד.

4. בסעיף 2 להחלטה מיום 26.5.21 נקבע:

"אין מקום לקבל את הבקשה לזימונו של מר אלחנן סער ולעניין זה יובאו הדברים הבאים:

1. בהחלטה מיום 23/2/2020 קבעתי הדרך שבה יגישו הצדדים תצהיריהם. עוד קבעתי שאם מי מהצדדים מבקש לזמן לעדות את שלא הגיש תצהיר עליו לפרט מדוע לא ניתן לקבל תצהיר מאותו עד ומהם המאמצים שנעשו על מנת לקבל את התצהיר. דבר מאלה לא פורט מהבקשה לזימון עד. כבר בשל כך יש לדחות את הבקשה.
2. זאת ועוד. החשיבות של הגשת תצהירי התובעים לפני תצהירי הנתבעים ברורה. חשיבות זו עולה כאשר מבקשים למעשה להוסיף למערך העדויות את עדותו של מי שמונה כמומחה וזאת מבלי שעדות זו נמסרה מבעוד מועד. לא רק שלא נרשם דבר ביחס לנסיונות שנעשו לקבל תצהירו של מר אלחנן סער, הרי כאמור אותו אלחנן סער ניהל חב' שהחליפה את הנתבעים ולא ברור מדוע לא הוגש כאמור תצהיר בשמו.
3. לכל האמור לעיל יש להוסיף שחוות דעת מומחים יש להגיש מבעוד מועד ערוכה כדין וזאת כשהיא ערוכה כדין. אין מקום לנסות ולצרף הצעות מחיר כחוות דעת מומחים. כאן אשוב ואציין שהמסמכים שצורפו, הם באופן חד משמעי לא חוות דעת אלא דומים יותר להצעות מחיר של ספק או לרשימת פעולות שיש לבצע. אחריתם של אותם מסמכים גם מלמדת על מקורם, ואכן באחריתם התקשרו התובעים עם חב' בניהול מר אלחנן סער וזאת כאמור בתצהירם".

5. לאחר מכן ביקש ב"כ התובעים להגיש תצהיר מטעמו של העד ובקשתו נדחתה.

הובהר כי בית משפט יתייחס לנספחים 8-9 ככאלו שנכתבו ונחתמו על ידי מר סער וכך מתייתר הצורך בתצהיר.

ככל שהכוונה להגיש תצהיר "מעובה" יותר אין מקום להתיר זאת ולא להוביל לסבב נוסף של הגשת תצהירים ובוודאי שלא להוסיף חוות דעת כבדרך אגב.

6. בבקשת רשות הערעור נטען כי ההחלטה שגויה.

בית משפט קמא בהחלטה קודמת אישר זימונו של העד ובמפתיע חזר בו מהחלטתו במועד הדיון.

הוספת תצהירו של סער לא תוביל לסבב נוסף של הגשת תצהירים ואף לא להוספת חוות דעת.

המבקשים התחייבו שתצהירו של סער יכלול רק טענות ועובדות שהופיעו בשני המסמכים שערך מר סער וצורפו לכתב התביעה ולתצהיר שהוגש מטעם התובעים.

גם אם בית משפט קמא ייצא מנקודת מוצא שנספחים 8-9 חתומים בידי סער, לא יהא בכך די כדי להוכיח את הנזקים שגרמו הנתבעים ואת עלותם. יש צורך בתצהיר של סער בעניין.

לא בכדי ביקשו המשיבים לחקור את מר סער עוד כשהגישו את כתב ההגנה המתוקן.

יש זמן עד לשמיעת ההוכחות וקבלת הבקשה לא תוביל לעיכוב ההליך.

לו ידעו המבקשים כי בית משפט ישנה דעתו בדבר זימונו של מר סער, אזי היו מגישים מבעוד מועד תצהיר עדות ראשית מטעמו.

7. המשיבים בתשובתם לבקשת רשות הערעור מבקשים לדחותה.

בית משפט קמא ייתר את הצורך בזימונו של מר סער לבית משפט, שעה שקבע כי יצא לצורך העניין מנקודת מוצא ולפיה נספחים 8-9 נכתבו ונחתמו על ידי מר סער.

נטען כי אין מדובר בהחלטה דיונית – ניהולית חריגה שערכאת ערעור תתערב לגביה בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית.

לפי תקנה 66 לתקנות תשע"ט – 2018 (ותקנה 158 לתקנות סד"א תשמ"ד – 1984) יש להגיש את כל הראיות ב"חבילה אחת".

התרת הגשת תצהיר של מר סער בשלב זה תפגע בזכויותיהם הדיונית של המשיבים, מה גם שאין מדובר בעד חיוני לצורך בירור האמת.

עיון בפרוטוקול מיום 26.5.21 ובבר"ע מעלה כי הראיה שמבוקש לצרף היא ראיה "טכנית" במהותה.

תצהיר לפיו מסמכים שצורפו לראיות המשיבים (נספחים 8-9) נערכו ונחתמו על ידי סער.

ברור שעדותו לא נדרשת שעה שבית משפט קבע כי ייצא מנקודת מוצא כי המסמכים אכן נערכו ונחתמו על ידו.

המשיבים עוד בכתבי ההגנה טענו כי נספחים 8-9 אינם חוות הדעת וברור כי בפני בית משפט אין חוות דעת של מר סער.

7. לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין בקשת רשות הערעור להידחות מהנימוקים כדלקמן:

א) ככלל, השגות בעלי דין על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית, יידונו, במסגרת ערעור על פסק הדין וזאת למעט מקרים נדירים שבהם מבקש רשות הערעור מראה כי דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב הערעור על פסק הדין, עלול להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים, עלול לגרום לנזק של ממש או עלול להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי.

וראה לעניין זה:

רע"א 7960/14 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' גולד – פיסקה 6 (15.12.14) ורע"א 7913/14 תרכובת ברום בע"מ נ' חצב – פסקאות 6 ו-7 (8.12.15).

לדעתי, עניינינו אינו נכנס לגדר חריגים אלו.

ב) זאת ועוד, ערכאת ערעור אינה נוהגת להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בעניינים הקשורים לניהול ההליך, בכל הקשור לסדרי דיון ומהלך שמיעת ראיות, אפילו אם היא סבורה, כי ראוי היה לנקוט דרך דיונית אחרת, להוציא מקרים חריגים בהם החלטת הערכאה הדיונית מנוגדת לדין או גורמת עיוות דין לאחד הצדדים.

ודאי כאשר מדובר בהחלטת ביניים.

ראה לעניין זה: ע"א 607/70 אלקטרוניק אפלינסס קורפורישאן "ירדן" נ' גרץ פרטרבסגזלשפט פ"ד כה(2) 441; רע"א 266/88 סאן אינטרנשיונל לימיטד נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(2); רע"א 2148/09 עיריית גבעתיים נ' חיטין (6.4.09). רע"א 6351/19 אילודיז גיליאזוב נ' טטיאנה ינוביץ (6.10.19). רע"א 4344/19 ניסן גדעון נ' פז חברת נפט בע"מ (16.7.19)).

ג) ההלכה היא שעל בעל דין להגיש ראיותיו "בחבילה אחת" וכי חריגה מסדר הדברים הרגיל תעשה רק במקרים חריגים .למשל:

(1) משיקולי צדק וחקר אמת - רלבנטיות הראיה יכולה לחרוץ את תוצאת ההליך.

(2) השלב שבו מצוי ההליך - ניתן להקל כאשר ההליך מצוי בשלב מוקדם.

(3) מידת מחדלו של בעל הדין וההצדקה להגשת הראיה באיחור.

רע"א 2070/18 יוסי צפר נ' דני מדר (26/3/18). רע"א 6894/17 שירותי בריאות כללית נ' פלוני (28/9/17). רע"א 5147/16 עיריית באר שבע נ' שבע בכל בע"מ (26/10/16). רע"א 5403/17 רבקה טכנולוגיות בע"מ נ' חברת כימיקלים לישראל בע"מ פסקה 28 (5/12/17).

ד) משנקבע על ידי בית משפט קמא כי הוא ייצא מנקודת מוצא ולפיה נספחים 8-9 נערכו ונחתמו על ידי מר סער ועיון בנספחים 8-9 מעלה כי אין מדובר בחוות דעת מומחה, לא מצאתי כי החלטת בית משפט קמא איננה סבירה כך שמחויב לבחון אותה לגופה כבר בשלב הביניים.

יצוין, כי בבקשה לזימון עד שאושרה (בקשה מס' 28) כתבו המבקשים (בסעיף 2), כי בית משפט צריך לזמן "המומחה מר אלחנן סער, עורך חוות הדעת...".

משהוברר כי אין מדובר בחוות דעת ובמי שהגיש חוות דעת מומחה, יכל בית משפט לשנות את החלטת הביניים.

למותר לציין, כי המבקשים יוכלו לערער בזכות על ההחלטה במסגרת ערעור על פסק הדין, ככל שיהיה צורך בכך.

8. לסיכום:

א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

ב) המבקשים יישאו בהוצאות המשיבים ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪.

סכום זה יחולט מתוך הערבון ויועבר למשיבים באמצעות בא כוחם.

יתרת הערבון תוחזר למבקשים באמצעות בא כוחם.

ג) המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ט תשרי תשפ"ב, 05 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.