1. לפניי התנגדות לביצוע 3 שיקים אשר הוגשו בלשכת ההוצאה לפועל בסך 2,900 ₪ כל אחד, מועד פירעונם בחודשים אוקטובר, נובמבר ודצמבר 2020. השיקים חוללו נ.ה.ב.
2. בין הצדדים נחתם הסכם שכירות להשכרת יחידת דיור בחצר ביתו של המשיב. המבקשת התגוררה בנכס במשך כשנתיים ו-9 חודשים. בשנה השלישית עזבה המבקשת את הנכס 3 חודשים טרם מועד סיום תקופת השכירות, קרי, כשבידי המשיב נותרו 3 שיקים.
3. כידוע המבקש רשות להתגונן חייב להיכנס לפרטי העניין שעליו מבוססת הגנתו ואינו רשאי להסתפק בטענות כלליות. ר' בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה פסוקה, מהדורה שתיים- עשרה, 2014, עמ' 239. כללים אלה, כך נקבע, יוצרים איזון באשר לנטל המוטל על המבקש רשות להתגונן. מצד אחד הנטל איננו רב ודי להוכיח כי ההגנה איננה הגנת בדים ומצד שני כדי לעמוד בנטל מינימאלי זה, על המבקש להגיש תצהיר מפורט ומגובה במסמכים אשר מפרט בצורה קונקרטית וברורה את מהות הגנתו (עמ' 241).
4. לצד זאת, וזה העיקר בענייננו, בית המשפט לא ייתן רשות להתגונן כשהטענות העובדתיות של המבקש הן חסרות ממשות מהבחינה המשפטית. ר' ע"א 594/85 איתן זהבי נ' מגרית בע"מ, פ"ד מב(1), 721 (1988).
5. המבקשת טענה שלא נחתמו הסכמי שכירות בתחילתן של השנים השנייה והשלישית, אלא שכידוע במקרה כזה התנאים שנקבעו בהסכם הראשון ממשיכים לחול. ר' הוראת סעיף 3 לחוק השכירות והשאילה, תשל"א – 1971. יתרה מזאת, המשיב טען שההסכם חודש בשנה השנייה ואף נחתם בשנית, אלא שלא צורף.
6. הסכם השכירות לא צורף לתיק ולא הובא לעיונו של בית המשפט. ברם, אין מחלוקת ביחס לתנאים שהוסכמו שם. אף אין מחלוקת כי הוסכם שבמקרה שהמבקשת מעוניינת לסיים את תקופת השכירות לפני תום התקופה, קרי, טרם השלמת 12 חודשי שכירות, עליה לאתר שוכר אשר ייכנס בנעליה תמורת תשלום אותו סכום דמי שכירות שאמורה היא היתה לשלם עד לתום התקופה.
7. אין מחלוקת שהמבקשת עזבה את הנכס כאמור מבלי שאיתרה שוכר במקומה. "היה רשום שאם אני עוזבת לפני הזמן אני צריכה למצוא דייר חדש". ר' עמ' 1, שו' 1-2. המבקשת לא טענה כי איתרה שוכר וכי התקשרות עמו סוכלה בעטיו של המשיב.
8. טענות המבקשת לעניין התקנת בריכה בחצר וכן הרחבת ביתו של המשיב במהלך השנים, פחות רלבנטיות. ממילא בחרה המבקשת להמשיך ולהתגורר בנכס גם לאחר שהותקנה הבריכה בחצר, ולאחר שהתקיימו מסיבות רווקות, ולאחר שיפוצים שבוצעו בביתו של המשיב. "באמצע השנה הראשונה התחילו השיפוצים כלומר הוא ביטל את החצר מהכניסה שלי ובנה שם בריכה במקום". ר' עמ' 1, שו' 9-10. "באמצע השנה השנייה התחיל הקיץ והתחילו מסיבות רווקות בחצר". עמ' 1, שו' 12-13.
9. אשר לטענה בדבר עכברים שהיו ביחידה, הטענה הוכחשה על ידי המשיב ותימוכין לטענה לא הוגשה על ידי המבקשת. ניתן היה בנקל להגיש למצער תצהיר של האח שהתגורר לפרקים ביחידת הדיור, כפי טענת המשיב, או צילומים.
10. הליקויים עליהם הצביעה המבקשת, כפי שפורטו לעיל, אינם מובילים לתוצאה שלפיה יחידת הדיור היא כזו שאינה ראויה למגורים במובן הוראות תיקון מספר 1 לחוק. ר' התוספת הראשונה לחוק שם הוגדרו התנאים בקשר עם דירה שאינה ראויה למגורים. כל שטענה המבקשת ביחס לשנה השלישית, שהמשיב בנה חלון זכוכית ונפגעה פרטיותה. ברם, הליקויים עליהם הצביעה המבקשת אינם עולים לכדי הליקויים המנויים בתוספת הראשונה לחוק. לכל היותר מדובר בפגמים כמובנם בחוק ורק אם הם גורמים הפרעה של ממש על המשכיר לתקנם בתוך זמן סביר.
11. לא ברור אפוא מדוע דווקא בנקודת הזמן מסוימת בחרה המבקשת על דעת עצמה לעזוב את הנכס ולא ברור מה השתנה ביחס לימים, חודשים ושנים שקדמו ליום זה. הלכה למעשה, המבקשת ביטלה על דעת עצמה את הסכם השכירות בכך שעזבה את הנכס וביטלה את השיקים. ברם, היא עשתה כן ללא עילה שבדין.
12. לא נחה אפוא דעתי כי טענות המבקשת הן טענות הגנה הראויה לבירור, הן מן הטעם שהן נטענו בעלמא וללא תמיכה בבדל ראיה והן מן הטעם שגם אם תוכיח המבקשת טענותיה עדיין אין בהן דבר המצדיק עזיבת הנכס באופן חד צדדי מבלי שמתמלא התנאי של איתור שוכר אחר.
13. לא מצאתי אפוא כי בפי המבקשת טענת הגנה הראויה לבירור ולא שוכנעתי במה תועיל לה הרשות להתגונן.
14. על יסוד מכלול האמור לעיל, ההתנגדות נדחית בזאת.
15. המשיב רשאי לשפעל ההליכים בתיק ההוצאה לפועל שמספרו 512044-02-21.
16. המבקשת תישא בהוצאות המשיב בגין ההליך בבית המשפט בסך 1,500 ₪ אשר ישולם לו בתוך 30 ימים מהיום ואחרת יתווסף לסכום החוב שבתיק ההוצאה לפועל.

ניתנה היום, י"ג כסלו תשפ"ב, 17 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.