לפני בקשה להחזרת תפוסים וביטול הקפאת חשבונות בנק.

ברקע הדברים, חקירה גלויה שהחלה ביום 8.6.21 בפרשיית "מגדל העיר", שעניינה, בין היתר, חקירת חשדות לעבירות מרמה, הפצת חשבוניות פיקטיביות, עבירות מס והלבנת הון.

במסגרת החקירה הגלויה עוכבו ונעצרו עשרות חשודים ובכלל זה המבקש 1.

בתאריך 16.6.21 שוחרר המבקש 1 בערבויות ובתנאים מגבילים.

המבקשת 2 הינה רעיית המבקש 1. מבקשות 3-4 הינן חברות בבעלות המבקש 1.

על פי החשד, עבר המבקש 1 עבירות בכך שפרט/ניכה המחאות שהוציאו חברות החשודות בפרשייה ובכך היווה תשתית להלבנת הרכוש האסור שנצבר בפעילות האסורה, תוך הפרת הוראות הדין החלות על נותן שירותים פיננסים.

במסגרת החקירה נתפסו מידי המבקשים חשבונות בנק, נדל"ן ורכבים.

לטענת ב"כ המבקשים, אין מקום להמשך תפיסת הרכוש, באשר זו פוגעת בקיומם בכבוד; אינה נותנת דעתה לחזקת השיתוף; ומונעת מהמבקשת 3 להעביר תשלומים לרשויות המס ועלולה בכך להוביל לקריסתה הכלכלית.

במסגרת דיון שהתקיים בתאריך 26.10.21, הוצגו לעיוני דפי פירוט כרטיסי אשראי ודפי חשבון, במטרה לבסס טענת המבקשים 1-2, לפיה חלק מהחשבונות התפוסים הינם חשבונות משותפים לבני הזוג ומשכך, לכל היותר, ניתן לתפוס אך מחציתם.

עוד נטען כי החקירה נוגעת אך לשלושה לקוחות של המבקשת 3, בעוד שעניין לנו בעסק ותיק, הפועל למעלה מעשור ומספק שירות לאלפי לקוחות ולפיכך, אין ולא היה מקום לתפוס את הרכוש נשוא הבקשה.

בכל הנוגע למבקשת 4, הרי שלדברי ב"כ המבקשים, המדובר בחברה שאינה חשודה בדבר ופועלה מתמקד בתחום הנדל"ן.

ב"כ המשיבה מתנגדים לבקשה והפנו, בין היתר, להחלטות בית המשפט שנדרשו לעניינו של המבקש 1 במסגרת הליך "מעצר הימים"; לקיומו של חשד סביר כנגד המבקש 1 והחברות שבבעלותו; לשווי העבירות אל מול שווי התפוסים; ולשלב בו מצויה החקירה, היקפה ומורכבותה.

בכל הנוגע למבקשת 2, ציינו כי חלקה בבית המגורים אינו תפוס, כמו גם חשבונה האישי והדגישו כי לבני הזוג רכוש נוסף, אשר כלל לא נתפס.

דיון והכרעה

חומרי החקירה שהועברו לעיוני מצביעים על קיומו של חשד סביר לביצוע עבירות של הלבנת הון, קשירת קשר לביצוע פשע ועבירות נוספות, והכל במסגרת עבודתו של המבקש 1 בחברה בבעלותו, היא המבקשת 3.

בהקשר זה אפנה לדוח הסודי (סומן בתאריך 5.10.21- א.מ. 1) ולמסמכים המסומנים א.מ. 1-2, א.מ. 8, כמו גם לחקירות המבקש 1, מתאריך 8.6.21 ועד 30.8.21.

כאן המקום לציין כי במרבית חקירותיו, עת התבקש המבקש 1 ליתן הסבר לחומרי חקירה שהוצגו לפניו, נקב האחרון בתשובות עלומות כגון: "אין באפשרותי לתת לך תשובה על סמך זכרוני בלבד"; "בבוא הזמן אבדוק את זה"; לגבי השיקים הללו, אני לא יודע כרגע"; "אני עייף אין תגובה"; אין באפשרותי לענות לך"; "יתכן ..אולי קרתה טעות אנוש"; אין לי אפשרות לאמת את הנתונים"; "אין לי דרך כרגע לאמת את הדברים וכואבת לי הבטן"; ובהמשך- שמר על זכות השתיקה (חקירה מתאריך 30.8.21- סומנה א.מ. 7).

חומרי החקירה כאמור שומטים את טענת המבקש לפיה החשד הנוגע לעבירות של הלבנת הון נעדר תוכן ממשי.

זאת ועוד, לא ניתן להתעלם ממשיכת סך של 5 מיליון ₪ מחשבון המבקשת 3, בבוקר יום 8.6.21, זמן קצר לאחר הפיכת החקירה לגלויה. על פי החשד, משך המבקש 1 באמצעות אחד מעובדיו, מר חנן דרכי, סך של 5 מיליון ₪ מחשבון המבקשת 3.

במסגרת החלטה בבקשתו של מר דרכי להסרת עיקולים שהוטלו על נכסים בבעלותו, התייחסתי לטענות שהועלו בהקשר זה. בין היתר קבעתי כי חומר החקירה שהוצג לעיוני מלמד על הקשר בין פועלו של מר חנן דרכי למבקש 1 והכל לצורך העלמת רכוש בר חילוט (ה.ת. 21746-06-21, מתאריך 27.10.21).

בכל הקשור לבקשה לשחרור חשבונות הבנק לטובת תשלום מקדמות לרשויות המס, בהמשך לקביעתי לפיה קיים חשד כנגד המבקש 1 לביצוע עבירות של הלבנת הון ועבירות נוספות ונוכח קיומה של עילת תפיסה לטובת חילוט עתידי, הרי שאין מקום לטעמי להחריג את סכומי הכסף התפוסים בקופת החילוט לטובת תשלום מקדמות מס (ראה דנה שירותי נמל ולוגיסטיקה בע"מ נ' מ.י- רע"פ 6709/15).

באשר לטענת ב"כ המבקש 1 לפיה הרכוש התפוס נוגע, לכל היותר, לפעילותם הפלילית של שלושה לקוחות הקשורים למבקשת 3 בעוד שעסקינן בעסק ותיק, הפועל מזה אחת עשרה שנים ומשרת לקוחות רבים, הרי שטענה זו אינה עולה בקנה אחד עם מטרות חוק איסור הלבנת הון וממילא אין מקום לאבחן בין סכומי הכסף שמקורם בעבירה והם מהווים "רכוש אסור", עם סכומי כסף "כשרים", אשר על פי הנטען מקורם בפעולות לגיטימיות במהלך העבודה השגרתי:

"משעה שסכומי כסף שמקורם בעבירה והם מהווים 'רכוש אסור' כמשמעותו בסעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון 'עורבבו' עם סכומי כסף כשרים, שמקורם בפעולות לגיטימיות, ונטמעו זה לתוך זה, ..., לא ניתן עוד להבחין בין הכסף 'הנקי' והכסף 'המלוכלך' ומתחייבת המסקנה לפיה סכום הכסף- כולו- מהווה 'רכוש אסור' אשר ניתן לחלטו" (ע.פ. 2333/07, תענך נ' מדינת ישראל).

זאת ועוד, חוק איסור הלבנת הון מאפשר חילוט בשווי פירות העבירה ולא רק ברכוש ששימש לביצוע העבירה או הושג באמצעותה.

היקף התפיסה

בהמשך להערתי כאמור, בהינתן המסמך אותו סימנתי בתאריך 5.10.21- א.מ.3 ובשים לב לשווי העבירה (ראה א.מ. 1, סומן בתאריך 5.10.21, עמוד 13), הרי שהיקף העבירות עולה משמעותית על שווי הרכוש שנתפס. לפיכך, קיימת עילת תפיסה.

רכוש משותף

נקודת המוצא הינה כי סעד זמני כנגד רכוש אינו יכול להיות מופעל כלפי אדם שאינו נאשם, ואין לו זיקה להליך הפלילי, גם אם הוא בעלים משותף של נכס עם נאשם, ובכלל זה בן זוג.

בענייננו, בכל הקשור לדירה הידועה כגוש 3846, חלקה 472, תת חלקה 8, ברחוב משה לרר 25 נס ציונה, הרשומה על שם המבקשים 1-2 ומשמשת כדירת מגורים, תפוס אך חלקו של המבקש 1. בנוסף, ועל פי העיקרון כאמור, גם חשבונה האישי של המבקשת 2 אינו תפוס (מספר חשבון 02054159, לאומי- רמלה).

למעשה, יריעת המחלוקת נוגעת לנכסי הנדל"ן התפוסים (באר יעקב- רחוב ישפה, גוש 4041, חלקה 160 וחלקה 161; ראשון לציון- רחוב ירושלים 3, גוש 3932, חלקה 338 ; רמלה- בר אילן 12, גוש 5803, חלקה 50, תת חלקה 6) וכן לשני חשבונות בנק:

1. מספר חשבון 587737, סניף 613, בנק הפועלים (יתרה ע"ס 75,680 ₪)
2. מספר חשבון 522199/67, סניף 811, בנק לאומי (יתרה ע"ס 114,796 ₪).

אמנם החשבונות רשומים על שם בני הזוג מחלב, המבקשים 1-2 ואולם, התרשמותי, בהתבסס על חומר החקירה, היא שהפעילות בחשבונות וליתר דיוק- יתרות הכספים, מקורן בהכנסות המבקש 1 ואילו המבקשת 2 נעדרת קשר לחשבונות כאמור, וזאת מבלי שנעלמה מעיני העובדה שחלק מההוצאות השוטפות של בני הזוג מתבצע באמצעות חשבונות אלו.

בהינתן קיומו של חשד לביצוע עבירות אשר בוצעו ע"י המבקש 1, הרי שאין מקום להורות על השבת מחצית מיתרת הכספים מחשבונות אלה.

בהקשר זה, אפנה למסמך המסומן א.מ. 5 (עמוד 3 ש. 20; עמוד 4 ש. 63) ממנו עולה כי מבקשת 2 אינה עובדת, נעדרת כל הכנסות ולעתים "יש לה...תלוש מהציינג' על ניקיון שהיא עושה במשרד". הדברים עולים בקנה אחד עם עדותה (א.מ. 9) וכדבריה: "אני אצל אבי סתם מנקה בשביל תלוש לא משהו רציני".

המבקשת 2 הבהירה בעדותה כי ברשותה אך חשבון בנק אחד (בנק לאומי, רמלה, מס. חשבון 02054159) ואין לה כל קשר לחשבונות נשוא הבקשה (א.מ. 9, עמוד 8, ש. 251).

כך הם גם פני הדברים בכל הקשור לנכסי הנדל"ן המפורטים, להבדיל מבית המגורים בנס ציונה (ראו א.מ. 9 עמוד 5 ש. 137 ואילך).

נתונים אלה הנוגעים לעבודתה של המבקשת 2; רמת שכרה; שווי כלי הרכב הרשום על שמה; אי היכרותה עם חשבונות הבנק ונכסי הנדל"ן; מבססים לכאורה ההנחה לפיה המדובר ברכושו של המבקש 1.

בכל הנוגע לרכב התפוס מסוג BMW (ל.ז. 91462201), הרי שאין מקום להידרש לסוגיה זו, בהינתן החלטתי מיום 15.8.21, לפיה הוריתי על השבתו בכפוף לתנאים שפורטו בתגובת המשיבה.

לקראת סיום ובכל הקשור לדמי מחייה, הרי שבניגוד למפורט בבקשה (סעיף 45), אין מקום להידרש לסוגיה זו, בהינתן עמדת המבקש 1, כפי שהוצגה בדיון, לפיה אין בעתירתו משום בקשה לקבלת הוצאות מחייה (ראו פרוטוקול מיום 5.10.21, עמוד 2 ש. 10).

בהינתן כלל הנימוקים שפורטו לעיל, בכלל זה קיומו של חשד לביצוע העבירות הנחקרות; קיומה של עילת תפיסה; שווי העבירות מול שווי התפוסים; השלב בו מצויה החקירה, על מורכבותה וריבוי המעורבים בה; בקשת המבקשים על כל חלקיה- נדחית.

המזכירות תשלח העתק החלטה לצדדים.

חומרי חקירה יוחזרו למבקשת באמצעות המזכירות.

חומרים נוספים שהוגשו ע"י ב"כ המבקשים, יוחזרו אף הם באמצעות המזכירות.

ניתנה היום, י"א כסלו תשפ"ב, 15 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.