1. זוהי בקשה להארכת מועד להישפט על פי דו"ח חנייה שהוצא למבקשים או מי מהם ביום 29.11.18 (להלן: "הדו"ח") בגין חנייה בחניית נכים שלא כדין.
2. מבקש מס' 1 (להלן: "המבקש") טוען כי הוא נכה ובעל תו נכה מהביטוח הלאומי עוד משנת 2014, וכי באותו יום החנה את הרכב השכור שהיה ברשותו בחניית נכים, והצמיד את תו הנכה שהיה לו אז ברשותו. חזר לרכב ומצא את הדו"ח.
3. הוא טוען כי עוד באותו יום הגיש בקשה לביטול הדו"ח מכיוון שהוא נכה, וכן בקשה להישפט, וצירף לבקשה את תו הנכה שלו.
4. הוא לא קבל כל תשובה או מענה לבקשתו, ויותר משנתיים לאחר מכן הונחה בפתח ביתו בקשה להטלת עיקולים על נכסים בגין אותו דו"ח בסכום מנופח.
5. הוא פנה למשיבה והיא הפנתה אותו לחב' מילגם אשר דחתה את בקשתו לביטול הליכי הגבייה, ומכאן בקשה זו.
6. המבקש טוען כי לא קיבל מעולם מענה לבקשתו לביטול הדו"ח, וכי לגופו של עניין לא היה מקום להוציא לו דו"ח היות והוא אדם נכה בעל תו נכה וחנה בחניית נכים.
7. המשיבה טענה בעיקר כי המדובר בדו"ח חלוט ואין מקום לבטלו או לאשר כל בקשה להארכת מועד להישפט בגינו.
8. היא טענה כי הדו"ח נרשם על רכב שכור שאינו נושא תג נכה על פי דרישת החוק, וכי תעודת הנכה של המבקש שהוצמדה לרכב ביום מתן הדו"ח לא הייתה בתוקף. יתרה מכך, חברת ההשכרה של הרכב ביקשה להסב את הדו"ח והדו"ח בפועל הוסב על שם השוכרת של הרכב, מבקשת מס' 2 (להלן: "המבקשת"), אישתו של המבקש, כך שהדו"ח רשום נכון להיום על שם המבקשת, ולא המבקש, ונגדה ננקטו הליכי גבייה במשך השנים.
9. באשר לבקשה לביטול הדו"ח טענה המשיבה כי שלחה למבקש ביום 8.9.19 תשובה כי בקשתו לביטול הדו"ח נדחתה. אותה תשובה נשלחה למבקש בדואר רשום לכתובת שנרשמה בבקשתו לביטול הדו"ח ברחוב שוהם במגדל העמק, אך דבר הדואר לא נמסר וחזר למשיבה עם סימן "לא נדרש". נציגת המשיבה יצרה קשר טלפוני עם המבקש והסבירה לו כי בקשתו לביטול הדו"ח נדחתה ונשלחה אליו אך הו לא משך את דבר הדואר. תשובת המבקש הייתה שהוא נכה, ולכן לא מעניין אותו ואין בכוונתו לשלם את הדו"ח. המשיבה טענה כי מכוח חזקת המסירה שנקבעה בסעיף 57ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א- 1971, והפסיקה אליה הפנתה, הרי יש ראות במבקש כמי שקבל במועד את תשובת המשיבה לבקשה לביטול הדו"ח.
10. המשיבה טענה כי על פי סעיף 229(א)2 לחסד"פ, רשאי היה המבקש להגיש תוך 30 ימים מדחיית בקשתו לביטול הדו"ח, רשאי היה להגיש בקשה להישפט, והוא לא עשה כן. לפיכך אין מקום להאריך לו את המועד להגיש בקשה להישפט כעת.
11. יתרה מכך, טוענת המשיבה כי המבקשים עד היום לא הגישו בקשה להסבת הדו"ח מהמבקשת, שאינה נכה, למבקש, כך שגם מטעם זה יש לדחות את בקשתו.
12. המבקש טען כי במועד משלוח תשובת המשיבה לבקשתו לביטול הדו"ח, הוא עבר כתבות ולא גר בכתובתו שברחוב שוהם במגדל העמק אליה נשלחה תשובת המשיבה. לכן הוא לא קבל את תשובת המשיבה כאמור.
13. המבקש הוסיף טענות כלליות כנגד המשיבה להתנהלות בדורסנות וחמדנות, ניפוח החוב וכו', והתנהלות בחוסר תום לב.
14. לאחר הדיון שהתקיים בתיק, הגיש המבקש שאילתא ממשרד הפנים כדי להוכיח את המועד בו עבר מכתובתו שברחוב שוהם במגדל העמק, ועל פי אותה שאילתא הוא עבר לכתובת אחרת ביום 29.7.19.

דיון והכרעה:

1. לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה ובתגובה על נספחיה, שמעתי את טיעוני הצדדים בדיון שהתקיים בפניי, וכן עיינתי במסמכים שהוגשו לתיק לאחר הדיון, הגעתי למסקנה לפיה יש לקבל את הבקשה, ואנמק;
2. משהוכח בפניי כי המבקש (ואשתו) עברו ביום 29.7.19 מהכתובת שהייתה ברחוב שוהם מגדל העמק לכתבות אחרת, הרי ברור כי ביום משלוח תשובת המשיבה לאותה כתובת בה היא דחתה את בקשת המבקש לביטול הדו"ח, תשובה שהוכנה ביום 8.9.19, המבקש לא גר יותר באותה כתובת אליה נשלחה התשובה. עובדה זו סותרת את חזקת המסירה של תשובת המשיבה אצל המבקש. חזקת המסירה היא חזקה שניתנת לסתירה, ובמקרה דנן אכן נסתרה, משהוכיח המבקש כי ביום משלוח התשובה של המשיבה לכתובתו ברחוב שוהם מגדל העמק הוא לא התגורר שם יותר.
3. חשוב לציין כי הודעה טלפונית של נציגת המשיבה למבקש, אינה מהווה מסירה כדין של אותה תשובה למבקש, כך שבנסיבות העניין דנן, יש לקבל את טענת המבקש לפיה לא קבל את תשובת המשיבה בה דחתה את בקשתו לביטול הדו"ח, עד לפתיחת ההליכים בתיק הנדון.
4. באשר לטענות המשיבה בדבר היות הרכב רכב השכרה ללא תג נכה, או העדר תוקף תו נכה של המבקש במועד רישום הדו"ח, או העדר הסבת הדו"ח מהמבקשת למבקש, כל אלו טענות לגופו של עניין, שיידונו מן הסתם ע"י בית המשפט שידון בבקשה להישפט על הדו"ח, ואין בהן כדי להביא מראש לסילוק הבקשה להישפט על הסף.
5. בנסיבות העניין יש לראות במבקש כמי שקבל לידיו את תשובת המשיבה לביטול הדו"ח רק במסגרת ההליך דנן, כך שרשאי הוא כעת להגיש את בקשתו להישפט על פי סעיף 229(א)2 לחסד"פ.
6. לסיכום, אני מקבלת את הבקשה להארכת מועד להישפט, וקובעת כי יש לראות בבקשה שהוגשה מטעם המבקש ביום 29.11.18 כבקשה להישפט שהוגשה במועד, שיהא על המשיבה לדון בה.

המזכירות תמציא פסק דין זה למבקש ולב"כ המשיבה, ותסגור את התיק.

ניתן היום, י"ג אב תשפ"ב, 10 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.