בפני תביעה כספית על סך 19,162 ₪ בגין נזק שנגרם לרכב התובע אגב תאונת דרכים.

הרקע וטענות הצדדים

התובע הוא בעליו של רכב מ.ר 42-241-70 מסוג סוזוקי. מכתב התביעה עולה כי ביום 6.5.21 בשעה 21:45 לערך, יצא רכבו כשהוא נהוג בידי אחיו מכפר ג'דידה מכר לכביש 85 בכיוון העיר עכו. הנתבע 1 בעליו של רכב מ.ר 77-787-11 מסוג BMW אשר אף הוא נסע באותו כיוון נסיעה. הנתבעת 2 הנה המבטחת של רכב הנתבע 1.

ביחד עם הנהג ברכב התובע נסעו עוד שניים מחבריו. בהתאם לעדות נהג רכב התובע, בעת נסיעתו על כביש 85 כאמור, בנתיב הימני מבין שניים, נסעה לפניו משאית. הנהג החל במעבר למסלול השמאלי לצורך עקיפתה, ובעת שהיה במקביל אליה, הגיע רכב הנתבעים מאחוריו במהירות ופגע באופן שהביא לסבסובו ועצירתו על השול הימני של הכביש, עם הפנים נגד כיוון הנסיעה, כשחלקו השמאלי של הרכב פגע במעקה הבטיחות הקיים בשול הדרך הימני. בהדגמתו על רכבי הדגמה בדיון הצביע הנהג על מוקדי הפגיעה באופן שפינת הרכב הימנית קדמית של הנתבע 1 פגעה בפינת הרכב השמאלית אחורית ברכב התובע פגיעה עוצמתית שהביאה לסבסובו כאמור.

לטענת הנתבע 1 אשר היה הנהג במועד התאונה, אף הוא יצא מכפר ג'דידה מכר, לנתיב ההשתלבות על כביש 85 לכיוון העיר עכו השתלב לנתיב הימני תחילה (מבין שניים), ולאחר מכן לנתיב השמאלי. בעודו נוסע בנתיב השמאלי, נסע נהג התובע במסלול הימני לפניו, כשלפני רכבו נסעה משאית, גם היא בנתבי הימני. בעת שניסה נהג התובע לעבור לנתיב השמאלי לצורך עקיפת המשאית, פגע ברכב הנתבע 1 אשר נסע בנתיב זה באופן שהפינה הימנית בצד הימני של רכב הנתבע 1 (בשונה מהפינה הימנית בחלקו הקדמי של הרכב) פגעה בפינה השמאלית אחורית בצד שמאל של רכב התובע ופגיעה זו הביאה לסבסובו של רכב התובע. לטענת הנתבע 1, בעת מעבר נהג רכב התובע לנתיב השמאלי, נסע הנתבע 1 ב"שטח המת" של רכב התובע ועל כן לא הבחין בו נהג התובע ופגע בו.

מטעם התובע העיד גם חברו של נהג התובע אשר ישב לצדו, אך לא הובא לעדות הנוסע השלישי ברכב התובע.

מעדות שני הצדדים עלה כי הנהגים והנוסעים פונו באמבולנס ממקום התאונה.

מתמונות ממקום התאונה עולה כי שול הדרך השמאלי במקום התאונה הנו אי תנועה הגבוה ממפלס הכביש.

לטענת הנתבע 1 גרסת התובע אינה יכולה לעמוד הן בשל מוקדי הנזק ברכבים, המצויים בצדם של הרכבים ולא כפי שהעידו עדי התובע כי הנזקים מצויים בחלק קדמי של הנתבע 1 ואחורי של רכב התובע, והן בשל העובדה כי בשים לב למיקום התאונה בנתיב השמאלי ואי התנועה המוגבה שמשמאלו – ככל שגרסת התובע ועדיו תתקבל הרי שרכבו של הנתבע 1 היה צריך לעלות לכל הפחות עם הגלגל הקדמי שמאלי על אי התנועה וזאת לא קרה.

דיון והכרעה

נהג התובע העיד כי הפעם הראשונה שהבחין בנתבע 1 הייתה עוד טרם היציאה מהכפר לכביש 85, כאשר נהג רכב התובע הבחין בנתבע במראה כשהוא נוסע מאחוריו, ולאחר מכן פונה ימינה מהכפר לכיוון העיר עכו (עמ' 1). תחילה העיד כי כאמור פינה ימנית קדמית של רכב הנתבע 1 פגעה בפינה שמאלית אחורית של רכבו (עמ' 2 שורות 11-12). לאחר מכן משעומת עם תמונת מוקדי הנזק בדיון תיקן גרסתו וטען כי הפגיעה התרחשה צד אל צד. נהג התובע אף אישר כי הנתבע 1 עלה עם רכבו על אי התנועה שמשמאל לנתיב השמאלי ועל כן פגע בו באופן המתואר.

מצאתי שלא לתת אמון בגרסה זו אשר אינה מתיישבת עם תמונות מוקדי הנזק שהובאו בפניי, ועם אופן התרחשות התאונה. עדות זו על עליית הנתבע 1 על אי התנועה – לא בא זכרה קודם לכן בחומר הראיות של התובע. אמנם נטען כי עקף בשוליים, אך לא נזכר דבר באשר להיות השוליים מוגבהים בשל אי התנועה הבנוי במקום, ואין כל הסבר הגיוני לעקיפת הנתבע 1 את רכב התובע על שוליים שמאליים בהתחשב באמור. בטופס הדיווח לחברת הביטוח של התובע כל שנרשם הוא "נכנסו בי מאחור ונגרם לי להסתובב כמה פעמים ולפגוע במעקה". גם בדוח השמאי מטעם התובע נרשם כי הרכב ניזוק קשות במוקד שמאלי אחורי ובמוקד שמאלי קדמי, ולא כפי שהעיד תחילה נהג התובע.

בדיון הוצגו תמונות ממקום התאונה. הוצגה תמונה עם סימני בלימה על הכביש. כשנשאל נהג התובע מה לדעתו סימנים אלה השיב כי "הסימנים האלה אינם שלי".

מעדותו של הנוסע הנוסף שישב לימין נהג התובע, מר אמין מסאלחה, עלה כי "בצד ימין נסעה משאית, אנחנו נסענו בצד שמאל" (עמ' 3 שרות 20-21, עמ' 4 שורות 7-8). זאת בניגוד לעדות נהג התובע. כמו כן העיד מר מסאלחה כי סימני הבלימה שנראים בתמונה אשר צורפה כנספח ב' לכתב ההגנה הנם סימני הבלימה של רכב התובע (עמ' 4 שורה 14). אף זאת בניגוד לעדות נהג התובע.

בין העדים התגלעה מחלוקת באשר לשאלה האם הנתבע 1 פונה באמבולנס עם נהג התובע אם לאו, אך לא מצאתי להעדיף איזה מהגרסאות על פני האחרת בעניין זה בעיקר באשר אינה חייבת הכרעה בשים לב לאמור ולסתירות שעלו בעדויות.

לסיכום

בשל הסתירות שעלו בין עדות נהג התובע ובין עדות מר מסאלחה מצאתי להעדיף את גרסת הנתבע 1 באשר לקרות התאונה. גרסתו אף מתיישבת עם מוקדי הנזק כפי שהשתקפו בתמונות שהוצגו בדיון.

עם זאת, אני סבורה כי בשים לב לעדות הנתבע 1 כי היה "בשטח המת" של רכב התובע ואף היה מודע לכך, הרי שלו אשם תורם המקים אחריות לקרות התאונה. מצאתי לחלק את האחריות בין הצדדים באופן הבא: 85% - מהאחריות לתובע, 15% - אשמו התורם של הנתבע 1 המקים אחריות.

לאור האמור אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובע סך של 2,874 ₪. בנוסף אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 350 ₪.

הסכומים האמורים ישולמו לתובע בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין, אחרת יישאו הפרשי ריבית והצמדה מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות לערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ט' טבת תשפ"ב, 13 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.