פ"ל 6337-07-21 מדינת ישראל נ' עורקובי

בפני כב' השופטת מיכל שביט

העתק החלטת בית משפט מיום כ"ג תשרי תשפ"ג 18 אוקטובר 2022

בהתאם להוראת סעיף 42(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], פסילה שהטיל בית המשפט "תחל ביום מתן גזר הדין אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת", ובכפוף לסייג הקבוע בסעיף 42(ג) שם, לפיו בחישוב תקופת הפסילה לא תבוא במניין התקופה שחלפה עד מסירת הרישיון לרשות שנקבעה לכך בתקנות. העולה מכל האמור הוא, שסעיף 42(ג) לפקודה קבע עיקרון אחריו אין מהרהרים, ולפיו התקופה שחלפה מיום גזר-הדין ועד למסירת הרישיון לרשות המוסמכת, לא תבוא במניין תקופת הפסילה. בפסיקת בית המשפט העליון נקבע העיקרון שעל הנהג להפקיד מחדש את רישיונו בכל רשות בה נפסל, גם אם הינו פסול וגם אם רישיונו פקע זמן ניכר [ר' למשל רע"פ 4446/04 ביטון נ' מדינת ישראל (06.10.05)).
זאת ועוד, בהתאם להלכת ג'אבר (בש"פ 9075/12 ג'אבר נ' מדינת ישראל (14.04.14), הליך חישוב הפסילה מסור לסמכותו של משרד הרישוי ולא לבית המשפט לתעבורה.

לפיכך הבקשה נדחית.