בפני תביעה כספית על סך של 48,000 ₪, שעניינה נזקים שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה בתאריך 24.7.20.

בפתח הדיון שהתקיים בפניי, הודיעו הצדדים כי בבית המשפט השלום בראשון לציון, במסגרת תא"מ 35081-06-21, מתנהלת תביעה בגין אותה תאונה ובה הנתבעים בהליך זה הם התובעים, וכן להיפך. הצדדים עתרו לכך שבהליך זה תינתן הכרעה פוזיטיבית שיהיה בה על מנת להכריע את דינה של התביעה האחרת.

הצדדים הסכימו להכרעה על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984, ללא נימוקים, ובהסתמך על כתבי הטענות, העדויות והחומר שהוגש.

טענת התובע 2 היא כי בעת שנהג ברכבו והגיע לצומת מרומזרת, ראה כי האור ברמזור ירוק ולכן המשיך בנסיעה רצופה. בעוברו את הצומת, הגיח לפתע רכב הנתבעים שחצה את הצומת בעוד הרמזור בכיוונו מורה אור אדום. התובע ניסה להתחמק ממפגש עם רכב הנתבעים, אולם מאחר והיה רכב מאחוריו ומשמאלו, היה מוגבל בפעולותיו, הוא הצליח לסטות מעט, אך לא למנוע את התאונה.

מנגד טען הנתבע 1 כי עמד עם רכבו ברמזור ובעת שהאור ברמזור המורה על הפנייה שמאלה, התחלף לירוק, החל בנסיעה, ובעת שחצה את הצומת פגע בו רכב התובעים שחצה את הצומת בעת שהרמזור בכיוונו הורה אור אדום.

לאחר שעיינתי בכל החומר שהוגש על ידי הצדדים לבית המשפט ושמעתי את עדויות הנהגים וטענות הצדדים, הגעתי למסקנה, כי יש להעדיף את גרסת התובע 2 על פני גרסת הנתבע 1, וזאת מאחר וגרסה זו מסתברת יותר עם תנאי מקום התאונה ועם הנזקים שנגרמו. התרשמתי אף כי עדותו של התובע 2 שיקפה נכונה את אשר אירע. בעוד מסתבר יותר כי הנתבע 1, שגה בעת שהחל בנסיעתו כאשר האור ברמזור המורה על הנסיעה ישר הוא שהתחלף לירוק ולא זה המורה על הפנייה שמאלה.

למרת האמור לעיל, אין בכך על מנת לפטור את התובע מאחריותו לוודא את המצב בצומת טרם כניסתו אליה, גם אם האור ברמזור מורה על ירוק ולכן אני קובע כי לתובע 2 אשם תורם שאינו מקים עילה בגובה 10%.

אשר על כן אני קובע כי הנתבעות באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובעים בגין הנזק שנגרם להם סך של 43,200 ₪ , בתוספת אגרת בית משפט בסך 1207 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך 5,054 ₪.

הסכומים הנ"ל ישולמו בתוך 30 יום, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית.

לנוכח הכרעתי זו, דין התביעה בתא"מ 35081-06-21, להידחות.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

ניתן היום, י"א סיוון תשפ"ב, 10 יוני 2022, בהעדר הצדדים.