ביום 7.12.21 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד.

מבקשת הנאמן מיום 7.11.22 עולה כי היחיד לא מילא אחר הוראות הצו לפתיחת הליכים, לרבות אי הגשת דו"חות בגין הכנסותיו והוצאותיו החודשיות מחודש 2/2022 ואילך, אי המצאת מסמכים מהותיים שנדרשו ע"י הנאמן ואי שיתוף פעולה עם הנאמן. יוער כי במהלך ניהול ההליך היחיד צבר חוב מזונות, אולם חוב זה שולם לבסוף על ידו.

לאור התנהלות היחיד, עתר הנאמן להורות על ביטול הצו לפתיחת הליכים מהטעם כי התנהלות זו מונעת ממנו למלא את תפקידו ולהגיש דו"ח ממצאים לקראת הדיון הקבוע ליום 4.1.23.

בהתאם להחלטה מיום 7.11.22 היה על היחיד להסיר את מחדליו ולהגיב לבקשה שאחרת ההליך יבוטל, אולם כל תגובה לא התקבלה מטעם היחיד, חרף חלוף המועד שנקבע לכך.

ביום 13.12.22 הנאמן הגיש הודעה לפיה לא פעל היחיד להסרת מחדליו כלל וכי הדבר מונע ממנו להתחקות אחר מצבו הכלכלי של היחיד והגשת דו"ח לקראת הדיון. אי לכך, שב הנאמן וביקש להורות על ביטול ההליך.

חוסר שיתוף הפעולה מצד היחיד ויצירת המחדלים שפורטו כאמור, בניגוד להוראות הצו לפתיחת הליכים, כמוהם כזניחת ההליך על ידי היחיד. זכותו של היחיד לחסות תחת הליך חדלות הפירעון הוגדרה כ"חסד המחוקק". היד המושטת לחייב במסגרת הליך חדלות הפירעון מלווה בדרישה להתנהגות בתום לב מצידו, שאם לא כן הפגיעה בנושי היחיד תהא בלתי מוצדקת. דרישה זו משתלבת גם עם העיקרון הכללי במשפט לפיו "אל יהא חוטא נשכר". ברם התנהלות היחיד כאמור, מהווה התנהגות בחוסר תום לב במסגרת ניהול הליך חדלות הפירעון.

למותר לציין כי עקרון תום הלב חולש גם על הוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח – 2018 החל בענייננו (ר' בעניין זה קביעותיו של כב' השופט מינץ במסגרת ע"א 7375/18 גל נגד בן ארצי (2.10.19).

לפיכך, ובזיקה להתראה שניתנה בהחלטה לעיל, אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינו של היחיד ומוחקת את הבקשה מטעמו, על כל ההשלכות הנובעות מכך.

בנסיבות אלה, אני מורה כי ההגבלות שהושתו במסגרת הצו לפתיחת ההליכים מבוטלות.

מאידך, צו עיכוב יציאה מן הארץ יעמוד בתוקפו למשך 90 ימים נוספים.

תנאי להגשת בקשה לביטול פסק דין זה הינו צירוף אישור הנאמן, בתוך 45 יום מהיום בלבד (ימי פגרה באים במניין), בדבר סילוק מחדלי היחיד בתוספת תשלום לקופת הנשייה בסך 1,500 ₪ בגין הוצאות ביטול פסה"ד.

הגשת בקשה עיקרית חדשה תהא כפופה להלכת אלקצאצי (ע"א 8673/13 אלקצאצי נגד כונס הנכסים הרשמי (2.4.14) וכן לתשלום מקדמי על סך של 4,000 ₪, אשר יהווה תנאי להגשתה של הבקשה ואשר יופקד במעמד הגשתה בקופת הממונה.

למותר לציין כי ההלכה הנ"ל אושררה גם ביחס להליכי חדלות פירעון המנוהלים על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח- 2018 (רע"א 663/21 שייח יוסף מנאר נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון (20.6.21).

כספים שהצטברו בקופת היחיד אצל הממונה, ישמשו לתשלום הוצאות ההליך (שכ"ט והוצאות הנאמן ושכר השגחת הממונה), בהתאם לקבוע בתקנות החברות (מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א – 1985 ו/או בנהלי הממונה, לפי הגבוה מביניהם. ככל שתיוותר יתרה היא תחולק בין נושי היחיד, בכפוף לכל דין תקף.

המזכירות תבטל את הדיון הקבוע ליום 4.1.23 ותסגור את התיק.

ניתן היום, י"ט כסלו תשפ"ג, 13 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.