חדל"פ 59000-07-21 מורגן נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב

בפני כב' השופטת קרין וישינסקי

העתק החלטת בית משפט מיום כ"ו חשוון תשפ"ב 01 נובמבר 2021

לאחר עיון בכתבי בי-הדין מטעם הצדדים, סבורתני כי הצדק עם הממונה, וכי דין הבקשה להידחות מהנימוקים הבאים:
על פי גישת הפסיקה, בשלב הביניים שעד למתן צו כינוס לבקשת חייב, נדרשים נימוקים מיוחדים כדי שבית המשפט של פשיטת רגל יורה על ביטול צווים, כדוגמת צו עיכוב יציאה מן הארץ, אשר ניתנו על ידי מותבים אחרים ו/או על עיכוב הליכים המתנהלים בעניינם של המבקשים.
בעניין זה קבע בית המשפט העליון כך: "ככלל, כל עוד לא ניתן צו כינוס, דרך המלך היא לפנות לרשם ההוצאה לפועל, במיוחד כאשר מדובר בבקשה לצו כינוס שנעשית ביוזמת החייב, שאז נדרשים נימוקים מיוחדים לבית המשפט של פשיטת רגל כדי להורות על עיכוב הליכים" (רע"א 8980/16 שולץ נגד הכונס הרשמי, פיסקה 8 (29.12.2016)) וראה גם את פסה"ד המאוזכר בסעיף 8 לעמדת הממונה.
הדברים אמנם נאמרו עוד טרם כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, ואולם דומני כי ההגיון שעומד בבסיסם רלוונטי גם לחוק זה.

על רקע האמור לעיל, ובהיעדר טעם מיוחד מדוע יש לסטות מ"דרך המלך" שהיא כאמור פנייה למותב שהורה על עיכוב היציאה מן הארץ בעניינו של המבקש (וייאמר כי בענייננו לא טרח המבקש לפרט מיהו מותב זה ו/או לצרף את החלטתו) - הבקשה נדחית.

למעלה מן הצורך, ייאמר כי אין בדחיית הבקשה כדי לקבוע מסמרות בנוגע לסיכוייה, אשר על פניו נראים גבוהים, לנוכח סיבת הנסיעה המבוקשת והבטחונות שהציע המבקש.