בתאד"מ 60517-07-21-

התובעת: קארין אבייב

נגד

הנתבעים: 1. סטפן נאומוב

2. לילה נאומוב

1. לפני שתי תביעות מאוחדות שביסודן יחסי שכירות שהתקיימו בין הצדדים משך ארבע שנות שכירות, החל מיום 10.2.16 ועד לסיום השכירות על פי הסכם השכירות האחרון ביום 10.2.20.

המושכר פונה ביום 9.2.20, כעולה מהודעת ב"כ השוכרים לב"כ המשכירה, וכחודשיים לאחר מכן, ביום 14.4.20, הפקידה המשכירה, הגב' קארין אבייב, את שיק הביטחון שנמסר במסגרת הסכם השכירות ע"ס 20,000 ₪, וזאת כפי הנראה לחשבון אמה, הגב' נטלי אבייב (או לחשבון המשותף להן).

השוכר, מר סטפן נאומוב, שהשיק נפרע מחשבונו, הגיש ביום 14.5.20 תביעה להשבת סכום השיק שנגבה, בטענה כי לא היתה כל עילה לגבייתו, המושכר פונה אף קודם לסיום השכירות כשדמי שכירות משולמים במלואם, לאחר ניקוי וצביעה של המושכר ואף לאחר שהותקן בו מזגן חדש, ולאחר שהשוכרים מילאו אחר כל תנאי ההסכם והשיבו את המושכר במצבו כפי שקיבלו אותו, להוציא בלאי סביר.

המשכירה, הגב' קארין אבייב, הגישה כעבור מעל לשנה, ביום 28.7.21, תביעה ע"ס 45,200 ₪, כנגד השוכרים, מר סטפן וגב' לילה נאומוב, בטענה לנזקים רבים שגרמו למושכר, וזאת לאחר שהתחמקו ונמנעו ממתן אפשרות ביקור במושכר, סירבו למסור את מפתחות המושכר בעת הפינוי תוך התניית המסירה בהשבת שיק הביטחון, והותירו נזק עצום במושכר, אשר הערכתו החלקית בלבד עומדת על סך של כ- 40,200 ₪.

להלן לשם הנוחות יכונו הצדדים "המשכירה" ו-"השוכרים" – בהתאמה.

מאחר שהתובענות מתבררות בסדר דין מהיר הרי שלפי הוראות תקנה 82(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט -2018, על פסק הדין להיות מנומק באופן תמציתי.

2. לאחר ששקלתי בטענות הצדדים, שמעתי את העדויות לפני ועיינתי בכל החומר הקיים ובסיכומי הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה בתא"מ 36413-05-20 להתקבל ואילו דין התביעה בתאד"מ 60517-07-21 להידחות.

העידו לפני המשכירה, אמה – הגב' נטלי אבייב, השוכרים ואבי המשכירה – מר אברהם אבייב.

3. המשכירה מתארת בכתבי טענותיה ובעדותה נזק קולוסאלי שגרמו השוכרים למושכר והתנהגות בריונית מצדם, תיאורים שלא רק שאינם נתמכים בראיות הקיימות אלא הם נסתרים מהן מניה וביה, והם באים בניגוד גמור לרושם שהתקבל ע"י בית המשפט מתוך העדויות שנשמעו.

יש לזכור כי עסקינן בשוכרים נורמטיביים, אשר שכרו את המושכר משך ארבע שנים ללא תלונות ותוך תשלום מלוא חובותיהם ללא סייג (המחלוקת היחידה נוגעת לתשלום ועד בית משך שלושת חודשי השכירות האחרונים ובסך 240 ₪). עדות השוכרים הותירה בי רושם מהימן, שוכנעתי בדבר התנהלותם התקינה והראויה מהלך תקופת השכירות, וכלל לא שוכנעתי בטענות המשכירה המופנות כלפיהם והמייחסות להם התנהגות בריונית כאמור.

עדות השוכרים היתה עדות כנה וישירה, לא נלמדה מעדותם התחמקות אף כשנשאלו באשר להתקנת מתקנים והתנהלות במושכר, ועדותם זוכה לתמיכה ממשית בראיות. עוד יצוין, כי לא מצאתי כי נפלו סתירות מהותיות בעדותם, וודאי שלא כאלה היורדות לשורשו של עניין.

כך, בכל הנוגע לתיאום ביקור המשכירה במושכר, התנהלות שארעה בחודש ספטמבר 2019, הוצגה התכתבות חלקית אמנם אך אף ממנה כלל לא נלמדת התחמקות השוכרים מתיאום ביקור אלא הצגת לו"ז לגיטימי כאשר מכתב מעו"ד יצא מטעם המשכירה יום אחד בלבד לאחר המסרון האחרון בנושא.

לא שוכנעתי מכל וכל בטענה כי בעת הביקור שהתקיים בחודש אוקטובר השוכרים איימו בנעילת המשכירה ואמה יחד עם כלב מסוג פיטבול הנמצא במושכר באם לא יעזבו אותו, מדובר במעשה שלא הוכח, ומוכחש מכל וכל ע"י השוכרים, שלטענתם כלל לא היו בעליו של כלב מסוג פיטבול, והדבר אינו מתיישב עם העובדה כי מהלך אותו ביקור צילמה המשכירה תמונות רבות של המושכר.

4. הטענות המוטחות בשוכרים בנוגע להתנהלות לא תקינה נמשכות גם עד למועד סיום השכירות ופינוי המושכר, ונטען כי סירבו למסור את מפתחות המושכר תוך התניית המסירה בהשבת שיק הביטחון.

טענה זו יש לדחות מכל וכל. הצדדים התנהלו באמצעות באי כוחם במועדים האמורים ומתוך המסרונים שהוחלפו ביניהם כלל וכלל לא נלמדת התניה כאמור. היפוכו של דבר, בא כוחם של השוכרים מציין באופן בהיר ובגלוי במסרון מיום 9.2.20 כי: "המפתח אצלי במשרד. מוזמנת להגיע." ובהמשך המסרון מפרט: "הדירה מצולמת נקייה ומסויידת. צריך לבצע טופס טיולים מסודר...". העובדה שבסיום המסרון מצוין בנוסף כי צריך להשיב חזרה את שיק הביטחון אין בה כדי ללמד על התניה כאמור, הדבר לא הוכח בפני בכל ראיה, ואם כך היה הדבר כיצד זה לא מתקבלת תשובה רועמת מצד באת כוח המשכירה כי אינה מסכימה להתניה כאמור, ותחת זאת כותבת: "היי, מסרתי לה הודעתך, היא תיצור עימך קשר ישיר..".

לא מצאתי כל הצדקה לכך שהמשכירה נמנעה, מלכתחילה, מביצוע סיור סיום שכירות מסודר – שעה ששני הצדדים אף הסתייעו בעורכי דין מטעמם, הימנעות שהביאה למעשה למחלוקת אשר הובאה לפתחו של בית המשפט, ואף לאחר מכן, המשיכה בהימנעותה ולא החזירה לחזקתה את מפתח המושכר שהושאר אצל בא כוח השוכרים. המשכירה אף נמנעה ממתן התראה בנושא, לו סברה כי המפתחות מוחזקים בתנאים, כאשר ידועה לה הדרך לעשות כן נוכח פנייתה בחודש ספטמבר באמצעות עורך דינה כאשר ביקשה לבקר במושכר.

לא זו בלבד, מילא נמנעה כאמור לעיל, נוכח טענתה להתניה, מדוע אפוא לא פעלה מיידית, מיד לאחר הפינוי בפועל, להחלפת מנעול הדירה, כפי שעשתה במועד מאוחר יותר כלשהו לא ידוע, ולא פעלה לתעד את הממצאים במושכר בזמן אמת הרלבנטי להעלאת טענות בדבר נזקים שנותרו בו.

כעת, לא ניתן לקבל תיעוד שנעשה עוד קודם לפינוי המושכר, שעה שהשוכרים מציגים את תקינות המושכר לאחר הפינוי בשלושה סרטונים מתוארכים, ואף לא תיעוד שנעשה בזמן לא ידוע אך משמעותי בנסיבות לאחר מועד הפינוי – שכן לא ניתן לדעת מה ארע מהלך הזמן שחלף.

5. כאמור, המשכירה טוענת לנזק מאג'ורי שנגרם למושכר בעטיים של השוכרים, אולם טענותיה אינן מגובות בראיות מספיקות והן נסתרות בראיות הקיימות.

באשר לרובם המכריע של הנזקים הנטענים כלל לא צורף תיעוד או ראיה כלשהי, לא הוכח מתי נגרמו, ולא הוכח כי נגרמו בעטיים של השוכרים ולא עקב בלאי חרף שימוש סביר במושכר.

המשכירה טוענת להפרות (יסודיות) של הסכם השכירות בשל פעולות שנעשו לעמדתה ללא הסכמת המשכיר, דוגמת התקנת שערים למניעת כניסת בעל חיים בדלתות הבית, ואולם הוכח בפני להנחת הדעת כי התנהלות השוכרים בעניינים מסוג זה כלל לא היתה מולה ואף לא מול אמה, אלא למול אביה מר אברהם אבייב שהעיד לפני, ואשר אף מצוין בהסכמי השכירות כמשכיר יחד עם המשכירה (קארין).

עדותו של מר אבייב כי הוא זה אשר ניהל בפועל את ענייני השכירות למול השוכרים, מלבד גביית הכספים שנעשתה ע"י הגב' נטלי, היא עדות שלא נסתרה, ותומכת בגרסת השוכרים, הגורסים כך. ניכר היה מעדות המשכירה כי אינה בקיאה באמת בהתנהלות השוכרים לאורך השנים במושכר, שנעשתה כאמור למול מר אבייב, ורק בשנת השכירות האחרונה, בה החליטה על סיום שכירות השוכרים, החלה מעורבות מצדה.

מקובלת עליי אפוא עדות השוכרים כי התנהלותם במושכר – שכשלעצמה ובאופן כללי לא מצאתי כי היא חורגת משימוש סביר בו, היתה כולה על דעתו של מר אבייב, בהסכמתו המלאה, ובחלקה אף הביאה להשבחת המושכר – כך למשל בנוגע להתקנת מזגן חדש במושכר תחת המזגן הישן, עלות בה נשאו השוכרים ללא דרישת השבה מצדם.

6. אופן התנהלות המשכירה, הן בהימנעותה מטיפול נכון בסיום יחסי השכירות, כמבואר לעיל, אך גם מהלכם של ההליכים שלפני, אינה התנהלות ראויה.

אף לאחר שהוסבה תשומת לבה להעדר פירוט וראיות מספקות באשר לנזקים הנטענים, במסגרת הגנתה בהליך הראשון שנפתח ע"י השוכרים, ולאחר שהוגש על ידה (בשיהוי) כתב תביעה עצמאי בגין הנזקים (ההליך שאוחד), אף במסגרתו לא טרחה המשכירה לפרט את עלותו של כל נזק נתבע, לא הפנתה לראיה בדבר קיומו של נזק באשר לכל רכיב ולמעשה ציינה "רשימת מכולת" של נזקים נטענים תוך צירוף תמונות שאינן מתוארכות, בחלקן כלל אינן ברורות ואינן מבהירות מהו הליקוי המצולם במסגרתן, והצעות מחיר שכלל אינן מפרשות מהם ממצאי הנזקים בגינם ניתנת ההצעה.

מקום שמר אבייב בעצמו מאשר כי הדירה נמסרה לשוכרים ארבע שנים קודם למועד הפינוי הנדון לפני כשהיא במצב בינוני כהגדרתו, ומקום שתמונות המשכירה אכן מלמדות כי מדובר בדירה במצב בינוני – ולא בנזקים שהוכח פוזיטיבית כי נגרמו ע"י השוכרים, ובשים לב לכך שהמושכר לא עבר כל טיפול תחזוקה, לא כל שכן שיפוץ, מהלך ארבע שנות השכירות המדוברות (ואף קודם לכן, אין לדעת כמה זמן, שכן כאמור נמסר במצב בינוני), וכן בהינתן העולה מהסרטונים בדבר השבת המושכר במצב תקין, כלל לא הוכח בפני כי המושכר נותר במצב ניזוק כפי הנטען.

יש לזכור, כי נכס מטבעו מתבלה ומצריך השקעה, ואין מקום לציפיית המשכיר שהשוכר הוא זה שיישא בעלויות ההשקעה האמורה.

על כן, אף מקום שמוכח קיומם של נזקים, ישנו הכרח להוכיח קיומו של קשר סיבתי מספק בין הנזק לבין השימוש במושכר, ובתוך כך להצביע על שימוש שהוא בלתי סביר, או זדון, שאינו בלאי טבעי של המושכר – אשר הביא לנזק.

7. כאמור, מצב המושכר במועד הפינוי הוצג בסרטונים שצולמו ע"י השוכרים ואלה מלמדים על השבתו במצב תקין, כאשר מנגד, המשכירה לא הציגה ראיות לנזקים שהן ראיות ממועד הפינוי. שוכנעתי אפוא כי השוכרים לא הזיקו למושכר וכי פעלו להשיבו לקדמותו, ולמצב תקין וראוי למעט בלאי סביר.

המשכירה אף אישרה כי הדירה הושכרה עוד בטרם בוצעו בה התיקונים הנדרשים (שאף עד למועד בירור ההליך בוצעו רק בחלקם), כי הדירה פורסמה להשכרה כבר בחודש מרץ 20, חודש בלבד לאחר הפינוי, וככל שנגרם נזק כה עצום, לא ברור כיצד פורסמה והושכרה במצבה. המשכירה אף לא ידעה לומר האם בהסכם השכירות שנכרת עם הדיירים החדשים צוין קיומם של הנזקים הרבים הנטענים.

כך למשל לא הוכח בפני כלל כי פירוק הגדר שהתקינו השוכרים בגינה גרם לנזק, לא הוכח כי נשברו ממטרות וכי נגרם קרע בפרגולה, לא הוכח כי השוכרים קיבלו גינה פורחת שנהרסה על ידם, לא הוכח כי המנגנונים בארונות המטבח ובדלתות החדרים ניזוקו, כי נקדחו חורים בשיש, כי הכיריים הוחלפו בישנים, כי צבע קיר במטבח גרם נזק, כי נגרמה בעיה בחשמל הבית, וכי נגרם נזק לחלון ודלת ממ"ד ולגלגלי חלון הסלון.

כל הטענות בנושאים אלה נטענו בעלמא ממש, ללא כל תיעוד של הליקוי או הנזק ואף ללא ראיה שיהא בה כדי להצביע על קשר לשימוש לא סביר במושכר.

כאמור, השוכרים בעדותם לא התחמקו מאחריותם הכללית להשבת המושכר לקדמותו, למשל בנוגע להסרת גדר בעלי החיים שהותקנה ולצביעת קיר שבו צויר ציור בחדר הילדים, ולמעשה העיד השוכר סטפן כי הכניס בעל מקצוע לביצוע כל התיקונים שנדרשו. עדות זו, הנתמכת בראיות כפי שכבר פורט לעיל, מקובלת עליי.

8. יצוין עוד, כי אין בהצעות המחיר שצורפו אשר ניתנו רק בחודש מאי 2020, ובחשבונית מיום 26.4.20, כדי להוות תחליף הן להוכחת עצם קיומו של הנזק והן לעלותו, משאין המדובר בבדיקה מקצועית שתבסס כאמור קיום נזק וקשר סיבתי נדרש לחיוב השוכרים בגינו.

כך למשל, לא הוכחה נחיצות החלפת דלת שלמה לצורך תיקון חור שנקדח בצד אחד של המשקוף, והצעת מחיר אינה יכולה לשמש כראיה לכך. הצעת מחיר אף אינה יכולה לשמש כראיה להוכחת סבירות העלויות שנקבעו בה, בניגוד להערכת שמאי.

נזק בהיקף כמו זה הנתבע, כאשר אף נטען כי יכול שאין הוא מהווה את עלותו המלאה, ראוי לו שייתמך בחוות דעת מקצועית מתאימה, שתפרט את הנזקים שנמצאו, את מקורם, תבהיר כי אינם תולדה של בלאי סביר, תתייחס לאיכות התיקונים שבוצעו, ותשום את עלותם.

שני העניינים המינוריים שנותרו, הותרת מתלה הסכינים במטבח ותשלום דמי ועד בסך 240 ₪ בעבור שלושה חודשים, מתקזזים עם עלות החלפת המזגן במזגן חדש, בה נשאו השוכרים.

9. לאור כל האמור לעיל, טענות השוכרים הוכחו לכל הפחות במידת ההוכחה הנדרשת במשפט אזרחי ועל כן דין תביעתם להתקבל, ואילו טענות המשכירה לא הוכחו במידה הנדרשת ועל כן דין תביעתה להידחות.

סכום השיק שנפרע יושב לשוכר, וכן מצאתי לחייב את המשכירה בתשלום סך של 2,500 ₪ בגין הטרחה, הטרדה ואובדן הזמן שנגרמו לשוכרים בשל התנהלותה.

לא מצאתי מקום לסילוק התביעה כנגד הגב' אבייב נטלי משום שלא הוכחה בפני העדר יריבות נוכח היותה הנפרעת על פי שיק הביטחון, הודאתה כי השיק נפרע בחשבונה והעדר תימוכין לטענה כי הכסף הועבר במלואו למשכירה.

לפיכך, התביעה בתא"מ 36413-05-20 מתקבלת כמעט במלואה והנתבעות ישלמו לתובע, ביחד ולחוד, סך של 22,500 ₪, הנושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ביום 14.5.20 ועד למועד התשלום בפועל.

כן, ישלמו הנתבעות לתובע, ביחד ולחוד, הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 7,000 ₪.

מזכירות בית המשפט תחייב את הנתבעות באגרת המחצית השניה.

התביעה בתאד"מ 60517-07-21 נדחית.

התובעת תשלם לנתבעים הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 9,000 ₪.

מזכירות בית המשפט מתבקשת לשלוח את פסק הדין לב"כ הצדדים.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, ט' סיוון תשפ"ב, 08 יוני 2022, בהעדר הצדדים.