1. לפניי תביעת שיבוב, בסדר דין מהיר, בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת למבוטחה בשל נזקי רכוש על רקע תאונת דרכים.

תאונת הדרכים ארעה ביום 30.11.2020 בין כלי רכב, מ"ר 219-35-002 שבעת התאונה היה מבוטח על ידי התובעת בביטוח נזקי רכוש (להלן: "רכב מנורה") לבין כלי רכב, מ"ר 68-476-12 שבעת התאונה היה בבעלות הנתבעת 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 2 בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "רכב מגדל"), לבין כלי רכב, מ"ר 59-453-55 שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 3 ובבעלות הנתבעת 4 (להלן: "רכב שלמה") (ולהלן: "התאונה").

2. אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים לגבי האחריות לקרות התאונה ולגבי היקף הנזק.

3. נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה נשמעו ראיות הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה ועדה נוספת שישבה לצד הנהג ברכב מנורה בעת התאונה.

4. בתום ישיבת ההוכחות הגיעו הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5. על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל, באופן שנהג רכב מגדל יישא במלוא האחריות לתאונה.

הגם שהצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית בלבד, כדלקמן:

אני מעדיף את גרסתו של נהג רכב שלמה שהייתה ברורה, קוהרנטית, ומהימנה עליי, ותמכה בידי גרסת נהג רכב מנורה, על פני גרסתו של נהג רכב מגדל שלא הייתה מהימנה עליי כלל וכלל.

דובר על כביש בעל חמישה נתיבי נסיעה כאשר שניים השמאליים ביותר מיועדים לפנייה שמאלה ואילו השלושה הימיניים ביותר מיועדים לנסיעה ישרה. רכב מגדל נסע בנתיב הימיני מבין שניים המאפשרים פנייה שמאלה, רכב שלמה נסע בנתיב שמימינו, קרי הנתיב השמאלי ביותר המאפשר נסיעה ישרה, ורכב מנורה נסע בנתיב האמצעי מבין שלושה המאפשרים נסיעה ישרה.

השתכנעתי כי רכב מגדל שנסע מעט לפני שני הרכבים האחרים, אשר נסעו במקביל זה לזה, סטה ימינה לנתיב נסיעתו של רכב שלמה, ככל הנראה על מנת להמשיך בנסיעה ישרה בצומת ולא לפנות שמאלה, בניגוד לסימון בכביש. סטייה זו גרמה לסטייה של רכב שלמה ימינה ולפגיעה ברכב מנורה.

מכאן, רשלנותו של נהג רכב מגדל בקרות התאונה. לא מצאתי כי היה באפשרותם של שני הנהגים האחרים לנקוט בכל פעולה למניעת התאונה, יותר מכפי שנקטו, כדי למנוע התאונה.

מכאן, שהאחריות לקרות התאונה חלה במלואה על נהג רכב מגדל.

אשר למחלוקת בעניין הנזק הנטען, הרי שמאחר שהנזק, נתמך בחוות דעת שמאי רכב ובאסמכתאות המתאימות ומאחר שהצד שכנגד, לא הגיש שומה נגדית שככלל באמצעותה ניתן לסתור את שיעור הנזק, הרי ששיעור הנזק לא נסתר וסכום התביעה, בדין יסודו.

6. הנתבעות 1 ו- 2, באמצעות הנתבעת 2, תשלמנה לתובעת את הסכומים הבאים:

6.1. סכום התביעה, בסך של 61,095 ₪, בתוספת אגרת בית המשפט כפי ששולמה, ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

6.2. שכ"ט עו"ד בשיעור 11.7% מהסכום המוצמד שנפסק.

6.3. שכר העדים כפי שנפסק בדיון.

הסכומים הכוללים ישולמו תוך 30 יום.

7. הנתבעת 2 תישא בהוצאות הנתבעים 3 ו-4 לרבות שכ"ט עו"ד בסך כולל 2,000 ₪.

8. כמו כן, תישא הנתבעת 2 בשכר העד מטעם הנתבעים 3 ו-4 וכן בשכר העד מטעמה, כפי שנפסק בדיון.

9. הואיל והצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה ניתן בזה פטור מתשלום המחצית השנייה של אגרת בית המשפט, וככל שזו שולמה היא תושב למשלם.

10. המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים ותסגור את התיק.

ניתן היום, כ"ט כסלו תשפ"ב, 03 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.