28 אוקטובר 2021

לפני:

כב' הרשמת מרב חבקין

החלטה

1. בפני בקשה שהגיש המבקש לפטור אותו מתשלום אגרה, וזאת במסגרת תביעה שעניינה פיצוי בגין היעדר הפרשות פנסיוניות בגין שכר מלא וכן השלמת זכויות בהתאם לשכר המלא הנטען.

1. המבקש טען, כי הוא מתגורר בדירה שכורה, ומתקיים מקצבת אי כושר מחברת כלל ביטוח בסך של כ-3,000 ₪ לחודש ומשכר עבודה בסך של כ-3,500 ₪ של אשתו. בתצהיר משלים של המבקש, שהוגש על פי החלטת בית הדין, נטען, כי אין באפשרותו ליטול הלוואה לצורך מימון האגרה, וכי לא שילם שכר טרחת באת כוחו בשלב זה של ההליך.
2. המשיבה התנגדה לבקשה מהנימוקים הבאים: המבקש לא פירט בבקשה הכנסה מקצבת ביטוח לאומי בסך של קרוב ל-8,000 ₪, וכן העברת בנקאיות מבנק הפועלים בסכומים של אלפי ₪ בחודש; המבקש לא צירף הצהרת הון של אשתו ומדפי בנק עולה שאלה של מהימנות טענתה לגבי הכנסות חודשיות. עוד התייחסה המשיבה לשאלת עילת התביעה אשר לשיטתה אינה מבוססת כדבעי.
3. התנאים להענקת הפטור מתשלום אגרה מפורטים בתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), השתס"ח -2008 (להלן: "התקנות"), כדלקמן:

"12(א) בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית הדין, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החדשים שקדמו לתאריך הבקשה; הבקשה והתצהיר יהיו לפי הטופס שבתוספת השניה.

(ב) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית הדין שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית הדין שההליך מגלה עילה, רשאי בית הדין לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית הדין יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם בלבד."

1. עולה מן האמור, כי על בית הדין לבחון הן את יכולתו של המבקש לשלם אגרה והן את השאלה, האם ההליך מגלה עילה, וכל זאת על פי הקריטריונים שנקבעו בתקנה 12 לתקנות. מדובר בשני תנאים מצטברים, אשר נטל ההוכחה ביחס אליהם מוטל במלואו על המבקש פטור מאגרה (בש"א (ארצי) 675/09 פלקסר נגד נשיץ ברנדס (14.2.10).
2. על פי הפסיקה, פטור מתשלום אגרה ניתן במקרים חריגים בלבד. בין היתר, נקבע בפסיקה, כי "על המבקש פטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון מוטל הנטל לפרוש לפני בית המשפט את מלוא התמונה בנוגע למצבו הכלכלי" (רע"א 7532/07 פרחי נגד בנק המזרחי טפחות בע"מ (8.11.07)).
3. לאחר שעיינתי בבקשה ובמסמכים שצורפו באתי לכלל מסקנה, כי יש לדחות את הבקשה משום שלא שוכנעתי שמצב המבקש מצדיק מתן פטור.
4. ראשית, צורפו דפי בנק של המבקש עד לאמצע חודש יוני 2021 כאשר התביעה הוגשה בסוף חודש יולי 2021 והיה נדרש לצרף דפי מידע עד לשבוע הגשת התביעה ולא חודש וחצי קודם.
5. שנית, לפי המפורט בדפי בנק, אכן קיימת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי בסכום משמעותי כאשר הכנסה זו לבדה יחד עם הכנסת בת הזוג הנטענת (ומבלי להידרש לסוגיית האסמכתאות) עולה על השכר הממוצע במשק. בהתאם להפקדות דפי בנק רק בחשבון המבקש ניתן לראות הפקדות לזכות בסך כ-7,000 ₪ בחודש 3/2021 , סך 11,000 ₪ בחודש 4/2021 וסך 15,000 ₪ בחודש 5/2021. נתונים אלה ביחד עם העובדה כי בחודש 2/2021 נטל המבקש הלוואה בסך של כ-62,000 מביאים למסקנה כי אין מדובר במצב כלכלי דחוק, במידה כזאת שתצדיק פטור מאגרה.
6. ידוע כי בקשה לפטור מאגרה היא המוצא האחרון בו יש לנקוט, ולא שוכנעתי כי כך אמנם הדבר.
7. חרף אי המצאת דפי בנק לתקופה הנדרשת די בנתונים העולים מתוך הבקשה ללמד כי מצבו הכלכלי של המבקש אינו חריג במידה המצדיקה לפטור אותו מתשלום אגרה ובכך להישען על הקופה הציבורית.

לנוכח המסקנה אליה הגעתי איני נדרשת לדון בסיכויי ההליך.

סוף דבר

1. הבקשה לפטור מאגרה נדחית. עם זאת, לפנים משורת הדין בהתחשב בעובדה כי המבקש טוען לאי כושר לעבודה ובמידה רבה לפנים משורת הדין אתיר תשלום האגרה ב -4 תשלומים שווים ועוקבים. התשלום הראשון יהיה עד 1.12.21 ויתר התשלומים ב-1 לכל חודש עוקב.

המזכירות תשלח למבקש שוברים מתאימים.

ניתנה היום, כ"ב חשוון תשפ"ב, (28 אוקטובר 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.