ניתנה ביום 01 נובמבר 2021

הרשמת אפרת קוקה

1. לפני בקשת המבקשת ל'הארכת מועד לערעור' על החלטתו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה מיום 4.4.2021, אשר הורה על הוצאתם מהתיק של מסמכים שונים שצורפו לסיכומי המבקשת (סע"ש 65743-06-18; כבוד השופט טל גולן, להלן: ההחלטה). 
2. טרם נבוא לגופם של דברים נבהיר, כי החלטתו של בית הדין האזורי מיום 4.4.2021 היא 'החלטה אחרת', אשר הערעור עליה טעון רשות בית הדין הארצי ולא עומדת למבקשת זכות ערעור על ההחלטה. לפיכך, נתייחס לבקשת המבקשת כבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור.

רקע הבקשה בתמצית

1. בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה מתבררת תביעתה של המבקשת נגד המשיבה לתשלום זכויות שונות בגין תקופת העסקתה וסיומה, ובכלל זה, פיצוי בגין הפרת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998. לאחר שמיעת עדויות הצדדים וראיותיהם, הורה בית הדין האזורי בהחלטה מיום 8.9.2020 על הגשת סיכומי הצדדים. סיכומי המבקשת הוגשו ביום 23.2.2021 לאחר מספר ארכות שניתנו להגשתם. המשיבה הגישה לבית הדין האזורי ביום 8.3.2021 "בקשה לגריעת נספחים ומסמכים מסיכומי התובעת". זאת על יסוד הטענה, שחלק מהמסמכים שצורפו לסיכומי המבקשת לא הוצגו על ידה בשלב הבאת הראיות ולא גולו למשיבה בהליך גילוי המסמכים.
2. בהחלטה מיום 4.4.2021, קיבל בית הדין האזורי את בקשת המשיבה באופן חלקי, והורה להוציא מתיק בית הדין מסמכים שונים מתוך 30 הנספחים שצורפו לסיכומי המבקשת.
3. ביום 29.7.2021, בחלוף קרוב לארבעה חודשים ממועד מתן ההחלטה, הגישה המבקשת לבית דין זה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור (צ"ל בקשת רשות ערעור) על החלטת בית הדין האזורי מיום 4.4.2021, היא הבקשה שלפני.

טיעוני הצדדים בבקשה

1. לטענת ב"כ המבקשת, האיחור בהגשת ההליך הערעורי נגרם בשל מצבה הבריאותי של המבקשת, אשר התדרדר "בסמוך להגשת הסיכומים ועוד לפני מתן ההחלטה ותוך תקופת ההארכה", ואשר בעטיו לא ניתן היה לעמוד על רצונה של המבקשת בנוגע להחלטת בית הדין מיום 4.4.2021, או להחתימה על תצהיר בתמיכה לבקשה להארכת מועד. עוד טענה ב"כ המבקשת, כי סוגיית ייצוגה המשפטי של המבקשת לא היה ברור בתקופה בה התדרדר מצבה הבריאותי. המבקשת הוסיפה וטענה, כי בית הדין האזורי האריך את המועד להגשת סיכומי המשיבה עד ליום 1.8.2021, ובכך "הקפיא" למעשה את ההליך עד בירור מצבה הבריאותי של המבקשת. זאת, באופן המצדיק גם מתן ארכה להגשת בקשת רשות ערעור, מטעמי 'הדדיות'. המבקשת הוסיפה, כי סיכויי בקשת רשות הערעור גבוהים.

המשיבה התנגדה לבקשה, תוך שטענה, שמדובר באיחור של כארבעה חודשים בהגשת הבקשה להארכת מועד. עוד טענה המשיבה, שאין לקבל את טענת המבקשת לפיה מצב בריאותה מנע את הטיפול בהגשת בקשת רשות הערעור במשך כל תקופת האיחור, שכן במהלך תקופת האיחור המבקשת פעלה, באמצעות באת כוחה ו/או בן זוגה, במסגרת ההליך לפני בית הדין האזורי. המשיבה הוסיפה, שסיכויי בקשת רשות הערעור קלושים.

דיון והכרעה

1. לאחר בחינת טיעוני הצדדים בבקשה ועיון בחומר המצוי בתיק בית הדין, באתי לכלל מסקנה כי יש להורות על דחיית הבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות הערעור.
2. עיון במערכת 'נט-המשפט' מעלה, שהחלטת בית הדין האזורי מיום 4.4.2021 נשלחה לב"כ המבקשת, עו"ד בירן, ביום 4.4.2021 באמצעות 'הודעה אלקטרונית' כהגדרתה בתקנה 159 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי). ההחלטה נשלחה לכתובת הדואר האלקטרוני שמסרה ב"כ המבקשת לבית הדין. זאת, בהתאם להוראת תקנה 161(1)(א) לתקנות סדר הדין האזרחי החלה בבית הדין לעבודה מתוקף תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן: תקנות בית הדין לעבודה). המבקשת לא כפרה בהמצאה זו בטיעוניה.

בהתאם, ולנוכח הוראת תקנה 74(א) לתקנות בית הדין לעבודה, חל המועד האחרון להגשת בקשת רשות הערעור ביום 19.4.2021. הבקשה להארכת מועד הוגשה רק ביום 29.7.2021, באיחור ניכר של כשלושה חודשים וחצי.

1. תקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה, מסמיכה את בית הדין או הרשם להאריך מועדים שנקבעו בחוק או בתקנות "מטעמים מיוחדים שיירשמו".

בית המשפט העליון קבע עקרונות מנחים להגדרת "טעמים מיוחדים" כדלקמן: "... במקרה שבו סוכלה הכוונה להגיש ערעור, עקב אירועים שהנם מחוץ לשליטה הרגילה של בעל הדין (מוות, מחלה). טעם מיוחד קיים אף במקרה בו התחולל אירוע שאינו צפוי מראש, ולא ניתן להיערך אליו מראש. גם מצב דברים טעה בעל הדין ביחס למצב המשפטי או העובדתי, כלול בקטגוריה זו, ובלבד שהטעות אינה טעות מובנת מאליה, טעות הניתנת לגילוי על ידי בדיקה שגרתית, שהגשת כל כתב טענות מחויבת בה" (ע"א (עליון) 6842/00 ידידיה נ' קסט, פ"ד נה(2) 904).

ההלכה הפסוקה קבעה את הכלל לפיו, איחור של ימים בודדים ואף של יום אחד בהגשת הערעור טעון תרוץ והצדקה (ראו: ע"א (עליון) 694/01 מדינת ישראל נ' לאה ויסמן, 30.7.2001), וכי "אכן, יש ולעיתים אף איחור של יום אחד לא יהווה "טעם מיוחד". כזאת היא עת אין בידי בעל הדין כל צידוק אחר נוסף לבקשה, או אם קיימת מצדו התרשלות חסרת הסבר" (עא"ח (ארצי) 30/06 רוני שמעון בע"מ – חארבי עליאן, 20.12.2006).

גישתו הסלחנית של בית הדין בהכרה בקיומו של טעם מיוחד "תעמוד למבקש הארכת מועד רק אם יעלה בידו להוכיח כי הסיבה לעיכוב מקורה, ולו בחלקה, בנסיבות חיצוניות שהן מחוץ לשליטתו" (דב"ע (ארצי) נג/59 -9 אליעזר גת – הבנק הבינלאומי הראשון, פד"ע כה 552, 557).

בבוא בית הדין להכריע בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור, מייחס בית הדין משקל למידת האיחור בהגשת הערעור. ככל שגדל האיחור, כך יקשה על המבקש להצדיקו והוא יידרש להצביע על טעם מיוחד בעל אופי מובהק (ראו: ד"ר י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, ס' 688).

הצורך להצביע על 'טעם מיוחד' נובע מכלל סופיות הדיון. בבואו להכריע האם להאריך את המועד להגשת ערעור, על בית הדין לשקול זה מול זה את משקלו של 'הטעם המיוחד' ואת אינטרס הסופיות של בעל הדין האחר, כאשר: "ככל שאינטרס הסופיות של בעל הדין האחר הוא מובהק יותר, והסתמכותו על חלוף המועד ברורה יותר, כך יהיה מקום לדרוש שלטעם המיוחד ישווה אופי של העדר שליטה או תקלה שאינה רגילה או צפויה" (ע"א 6842/00 ידידיה נ' קסט, פ"ד נה (2) 904).

סיכויי הערעור מהווים שיקול מרכזי ומכריע בהחלטה בדבר הארכת מועד (ראו: בש"א (עליון) 604/05 טובה אירלנדר נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה,  21.8.2005; ע"ר (ארצי) 25156-09-16 איקיוטק דיגיטל וויז'ן בע"מ – רחל סילמו, 15.5.2017; עא"ח (ארצי) 19/07 חיים גלעד – צים חברת השיט הישראלית בע"מ, 28.6.2007).

מן הכלל אל הפרט

1. במקרה שלפני, מדובר באיחור ניכר של קרוב לשלושה חודשים וחצי בהגשת הבקשה להארכת מועד, אשר המבקשת נדרשת להצדיקו ב'טעם מיוחד' בעל אופי מובהק. לא שוכנעתי שהמבקשת עמדה בנטל זה, ומשכך יש להורות על דחיית הבקשה להארכת מועד.

הטעם העיקרי לדחיית הבקשה להארכת מועד עניינו בכך, שמבוקש להשיג על החלטת ביניים דיונית, בהליך שהוגש לבית הדין האזורי בחודש יוני 2018, הסתיימה בו שמיעת הראיות, הוגשו סיכומי הצדדים והתיק הועבר למתן פסק דין. מתן הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת ביניים בעת הזו עשוי לעכב את המשך ההתדיינות לפני בית הדין האזורי ומתן פסק דינו, ללא שהובאה לכך הצדקה מספקת (ראו: ע"ר (ארצי) 50482-06-16 רם פל סלולר סטוקמרקט בע"מ – קרן; בר"ע (ארצי) 2816-12-18 בתיה חלפון - מדינת ישראל, 7.7.2017). זאת ועוד, וזה העיקר, בית הדין הורה בהחלטה מיום 4.4.2021 על הוצאת חלק מהנספחים שצורפו לסיכומי המבקשת מתיק בית הדין מאחר שהמסמכים צורפו "ללא אישורו של בית הדין וללא הגשת בקשה מתאימה ומוקדמת". עיון בתיק בית הדין האזורי מעלה, שנוכח האמור בהחלטה, המבקשת הגישה לבית הדין האזורי ביום 18.10.2021 בקשה "לצירוף נספחים", המתייחסת לנספחים שצורפו לסיכומיה ולשני מסמכים נוספים. בהחלטה מיום 20.10.2021 קבע בית הדין האזורי, ש"הנושא יוכרע במסגרת פסק הדין הסופי". משמעות הדבר היא, שבית הדין האזורי טרם הכריע באופן סופי בבקשתה של המבקשת לצירוף הנספחים לתיק, ומבחינה זו השגתה של המבקשת היא מוקדמת. זאת ועוד, נראה שלא יהיה בדחיית הבקשה להארכת מועד משום נעילת דלתות בית הדין בפני המבקשת, אשר תוכל להשיג הן על ההחלטה מיום 4.4.2021 והן על הכרעתו של בית הדין האזורי בבקשה לצירוף הנספחים כפי שתנתן בפסק דינו, במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי, ככל שיוגש. הדברים אמורים כאמור במיוחד נוכח השלב הדיוני המתקדם בו מצוי ההליך לפני בית הדין האזורי.

1. אשר לטעמים האחרים שהעלתה המבקשת להצדקת האיחור בהגשת הבקשה - הטעם העיקרי שהעלתה המבקשת לאיחור בהגשת ההליך, עניינו במצב בריאותה בתקופה הרלוונטית להגשת בקשת רשות הערעור. הפסיקה הכירה במחלה של בעל דין כ'טעם מיוחד' להארכת מועד במקרים בהם הוכחה עובדת קיומה של מחלה, אשר הייתה בעלת השפעה על תפקודו של המבקש ומנעה ממנו את הטיפול בהגשת ההליך הערעורי (ראו: בש"א 215/08 דזיומק אלה – שחף שירותי ניהול בע"מ, 25.6.2008 וההפניות שם; בש"א (עליון) 4072/02 עבסיה שרחביל נ' "מגדל" חברה לביטוח בע"מ, 30.6.2002). בענייננו, המבקשת הצביעה על מצב בריאותי מורכב וקשה, שנראה כי הוא מהווה הכבדה של ממש על תפקודה היום יומי בזמנים הרלוונטיים להופעתו. נראה, שמצב הבריאות ממנו סובלת המבקשת יכול להוות 'טעם מיוחד' להארכת מועד להגשת ערעור במקרה המתאים, ובמידה שהוכח שמנע טיפול בהגשת ההליך בתקופה הרלוונטית. במקרה שלפני שוכנעתי, שחרף האמור, מכלול נסיבותיה של הבקשה מצדיק את דחייתה. הדברים אמורים בראש ובראשונה לנוכח האמור לעיל, בעניין השלב הדיוני המתקדם בו מצוי ההליך לפני בית הדין האזורי, ובעניין אי מתן הכרעה סופית בבקשה לצירוף נספחים. זאת ועוד, מבלי להקל ראש במצבה, ספק אם עלה בידי המבקשת להוכיח שנמנע ממנה כליל הטיפול בהגשת בקשת רשות הערעור במשך כארבעה חודשים, ממועד מתן ההחלטה ביום 4.4.2021 ועד ליום 29.7.2021. כך ובין היתר, מהמסמכים שהוגשו לבית הדין עולה, שהמבקשת שוחררה מאשפוז ביום 1.6.2021 והתייצבה לדיון לפני בית הדין האזורי ביום 14.6.2021. חרף זאת, הבקשה להארכת מועד הוגשה רק ביום 29.7.2021. עיון בתיק בית הדין האזורי מעלה עוד, שבתקופה הרלוונטית להגשת בקשת רשות הערעור (4.4.2021 עד 19.4.2021), המבקשת הייתה מיוצגת על ידי באת כוחה, עו"ד ליאורה בירן, בהליך לפני בית הדין האזורי ולא הוגשה לבית הדין האזורי במהלך תקופה זו הודעה כלשהי אודות ספק בייצוג המבקשת (כפי שנעשה מאוחר יותר). מטענותיה של באת כוח המבקשת בבקשה למתן בטחונות שהוגשה לבית הדין האזורי ביום 25.4.2021 עולה אף, שעד ליום 18.4.2021 (יום אחד לפני חלוף המועד להגשת בקשת רשות הערעור) לא התעורר ספק מבחינת באת כוח המבקשת בעניין ייצוגה של המבקשת על ידה.
2. אשר לסיכויי בקשת רשות הערעור - לאחר עיון בהחלטת בית הדין האזורי, בבקשת רשות הערעור ('הודעת הערעור' מיום 1.8.2021) ובחומר המצוי בתיק בית הדין שוכנעתי, שלא ניתן לקבוע שסיכויי בקשת רשות הערעור הם טובים במידה המצדיקה היעתרות לבקשה. על פני הדברים, טעמיו של בית הדין האזורי עולים בקנה אחד עם הוראות הדין וההלכה הפסוקה בהתייחס לצירוף ראיות חדשות לכתב סיכומים ללא הגשת בקשה מראש וללא קבלת היתר מתאים לכך מבית הדין (ראו: ע"א (עליון) 579/90 רוזין נ' בן-נון, פ"ד מו(3) 738, 743). זאת ועוד, בית הדין האזורי לא הורה בהחלטתו על הוצאת כל המסמכים שצורפו לסיכומי המבקשת באופן גורף, ובחן באופן פרטני את המסמכים שהוגשו ללא היתר לאחר תום שלב הראיות והעדויות, והורה רק על הוצאת המסמכים שלא הוגשו בשלב הראיות. בהקשר זה יוטעם, שעיון במסמכים שהוצאו מתיק בית הדין האזורי על פי החלטת בית הדין האזורי (צורפו ל'הודעת הערעור' מיום 1.8.2021) מעלה, שבניגוד לטענת המבקשת, אין המדובר באסמכתאות משפטיות אשר לא נדרשת הגשת בקשה למתן היתר לצירופן.

אכן, הפסיקה קבעה חריג לכלל לפיו על בעל הדין להביא את ראיותיו ב"חבילה אחת", והוא "כאשר מדובר בראיה משמעותית הנושאת משקל של ממש לגילוי האמת וחשיפתה" (רע"א 6165/15 אירוטל בע"מ נ' סלקום ישראל בע"מ, 13.12.15), שאז "במקרה נתון בו מתעורר המתח שבין קיום הפרוצדורה לבין חקר האמת שומה על בית הדין לבחון, בין היתר, האם הסטיה מהכללים אינה גורמת לבעל הדין שכנגד לעוול מהותי שאינו בר פיצוי, והאם הסטיה מהכללים היתה אך פרי שגיאה או רשלנות של בעל הדין או שמא ביטוי של זלזול מצידו בהליך המשפטי, וכי יש לאזן בין האינטרסים הנוגדים – קיום הפרוצדורה וחקר האמת, בכל מקרה לפי נסיבותיו הוא" (בר"ע (ארצי) 61913-12-12 שנאון מרפאת שיניים בע"מ נ' נפתלי חן, 12.5.2013). אלא שבענייננו, המבקשת עצמה טענה בתגובתה מיום 19.3.2021 כי המסמכים החדשים שצורפו לכתב סיכומיה "אינם מהווים הרחבת חזית או עניין מהותי בתביעה, אלא באו לחזק מסמך קיים שבאותו נושא ועניין, או רק לאשרר הוכחה קיימת ..." (עמוד 2, פסקה רביעית לתגובה).

אשר לטענת המבקשת, לפיה עולה מתגובות שהגישה המשיבה לאחרונה לבית הדין האזורי ולבית דין זה (תגובה שהגישה המשיבה לבית הדין האזורי ביום23.9.2021 ותגובת המשיבה שהוגשה לבית דין זה ביום 17.10.2021), שהמשיבה למעשה אינה מתנגדת להגשת מסמכים שצורפו על ידי המבקשת לתיק בית הדין האזורי ביום 13.7.2020 – טענה זו טרם נדונה או הוכרעה על ידי בית הדין האזורי ומשכך טרם בשלה העת להשגה עליה. בהקשר זה יש לציין, כי תגובות המשיבה מיום 23.9.2021 ומיום 17.10.2021 הן מאוחרות למועד מתן ההחלטה מושא בקשת רשות הערעור (4.4.2021), כאשר בית הדין האזורי קבע בהחלטתו מיום 20.10.2021 שהעניין יוכרע בפסק דינו.

1. טרם חתימה יוער בהתייחס לבקשה שהגישה המבקשת לבית הדין האזורי ביום 4.5.2021 'להארכת מועדים הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי עד 14 יום ממועד הבראתה של המבקשת' - הבקשה נוסחה באופן כללי כמתייחסת לכלל 'זכויות דיוניות' של המבקשת, תוך שצוינה במסגרתה הגשת בקשת רשות הערעור על החלטת בית הדין מיום 4.4.2021 כדוגמא בלבד. אף מבלי להידרש לעובדה שהסמכות בבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות הערעור נתונה לבית דין זה ולא לבית הדין האזורי, הרי שהבקשה הוגשה לאחר חלוף המועד להגשת בקשת רשות הערעור ונדחתה בהחלטת בית הדין האזורי מיום 4.5.2021 (עליה לא השיגה המבקשת). בנסיבות אלו, אין בהגשת בקשה זו לבית הדין האזורי כדי להפחית את הפגיעה באינטרס סופיות הדיון של המשיבה.
2. כללם של דברים: טענותיה של המבקשת בעניין מצב בריאותה נשקלו בכובד ראש. עם זאת, נוכח האיחור הניכר בהגשת בקשת רשות הערעור (כשלושה וחצי חודשים), משמדובר בבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת ביניים בהליך המצוי לפני מתן פסק דין, ומשלא ניתן לקבוע בשלב זה כי טובים סיכויי בקשת רשות הערעור, יש להעדיף את אינטרס המשיבה לסופיות ההליכים ולהורות על דחיית הבקשה.
3. הוצאות הבקשה יובאו בחשבון במסגרת פסיקת ההוצאות בסיום ההליך לפני בית הדין האזורי.

512מזכירות בית הדין תסגור את התיק.

ניתנה היום, כ"ו חשוון תשפ"ב (01 נובמבר 2021) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.