לפני בקשה שניה מטעם הנתבעת להורות על ביטול פסק הדין שניתן בהעדר התייצבות נציג מטעמה, לדיון שהיה קבוע ליום 27.07.22 (להלן: "פסק הדין").

אומר כבר עתה, כי אחר שעיינתי בבקשה ובנימוקיה ולאחר שאיזנתי את כלל השיקולים ולא בלי התלבטות, לא מצאתי שיש מקום להיעתר לבקשה.

בית המשפט שוקל בבקשות כגון דא, בין היתר, את סיבת המחדל ונראה, כי בעניינו מדובר בדיון שני שנקבע, במסגרתו ניתן פסק דין בהעדר התייצבות הנתבעת, כאשר לכל דיון שנקבע, מתייצב התובע עם העד מטעמו מבלי שנרשמת התייצבות מטעם הנתבעת.

במסגרת פסק הדין הראשון שניתן בתיק, הסכים התובע, באדיבותו על ביטול פסק הדין ואולם, עתה משניתן פסק דין בפעם השנייה, בהעדר התייצבות הנתבעת , עומד התובע על התנגדותו לביטול פסק הדין בפעם השנייה.

הנתבעת טענה בבקשתה השניה, כי לא התייצב נציג מטעמה לדיון מאחר ולא נתקבלה אצלה הזמנה לדיון. לטענתה החלטת בית המשפט מיום 19/6/22 בדבר קביעת מועד הדיון, לא הגיעה לידיה והיא נשלחה לכתובת המייל כללית של הנתבעת וכי הנתבעת כלל לא המציאה למזכירות בית המשפט את כתובת המייל אליה נשלחה ההחלטה.

מעיון בנתוני התיק עולה כי ההחלטה שהורתה על קביעת מועד הדיון ביום 19/6/22, נשלחה לנתבעת באמצעות דוא"ל, info' אותה כתובת מייל אליה נשלח פסק הדין ביום 27/7/22 ואשר הנתבעת הזדרזה להגיש בקשה לביטול פסק הדין, ביום 8/3/22 היא הבקשה שבכותרת.

יצויין כי אכן פסק הדין נשלח לנתבעת הן בכתובת המייל שהיתה מוזנת במערכת נט המשפט והן בדואר רשום, דא עקא כי דבר הדואר התקבל אצל הנתבעת רק ביום 5/8/22 ואילו הבקשה שבכותרת הוגשה כבר ביום 3/8/22 . עובדה זו מלמדת כי הנתבעת קיבלה את פסק הדין באותה כתובת מייל אליה נשלח הזימון לדיון.

מבירור במזכירות בית המשפט מעלה כי כתובת המייל שהיתה מוזנת במערכת ( info ) הוזנה לתיק ע"י מאגר גורמים של מערכת נט המשפט וכל עוד לא עדכנה הנתבעת כתובת אחרת, הכתובת שמעודכנת במאגר גורמים, היא הכתובת המחייבת של הנתבעת.

בשים לב כי כתובת המייל אליה נשלח הזימון הינה כתובת הנתבעת במאגר הגורמים של מערכת נט המשפט ובשים לב כי הנתבעת קיבלה את פסק הדין מיום 27/7/22 באותה כתובת מייל ודאגה להגיש את הבקשה לביטול פסק הדין ביום 3/8/22 , עוד בטרם הומצא לה דבר הדואר ביום 5/8/22, אני קובעת כי הזימון לדיון שהיה קבוע הומצא כדין לנתבעת.

לאחר ששקלתי את בקשת הנתבעת לביטול פסק הדין בשנית ובשים לב כי ההחלטה בדבר קביעת מועד הדיון הומצאה כדין לנתבעת, ובאיזון הראוי לא ראיתי לנכון להיעתר בשנית לביטול פסק הדין.

יצויין כי רק לאחר הגשת הבקשה השנייה לביטול פסק הדין, פנה נציג מטעם הנתבעת לעדכון כתובת המייל של הנתבעת, ענין שיכול היה להתבצע עוד בטרם הדיון.

למעלה מן הצורך אציין, כי מצופה היה מהנתבעת, אשר ידעה כי כבר ניתן בעניינה פסק דין, כי פסק הדין הראשון בוטל וכי עתיד להתקיים דיון בענין, לעקוב אחר ההליך מול מזכירות בית המשפט ולוודא מה עלה בגורל התיק ולא להמתין עד לקבלת פסק דין בפעם השנייה.

מצאתי להפנות בעניין זה פסק דינו של כב' השופט פרידלנדר בתיק מחוזי ב"ש שמספרו 61257-01-12, שם נאמר, בין היתר, כי יש למחוק הליכים "תקועים", לטובת המינהל השיפוטי התקין ואמון הציבור במערכת המשפט. כן נקבע, כי:

"בית המשפט שלפניו התבררה התביעה נוכח, אפוא, כי לא ניתן לקדמה מחמת חוסר מעש; ולעניין זה אין נפקא-מינא מהן סיבותיו של חוסר מעש זה. חוסר מעש כזה מצדיק מחיקת התביעה; משום שהתופעה של הליכים פתוחים, שאינם מקודמים ברציפות לקראת סיומם, פוגעת במינהל השיפוטי התקין ובאמון הציבור במערכת המשפט...".

למותר לציין, כי יש לקחת בחשבון גם את עינוי הדין שסופג התובע, בכל דיון שנקבע בעניינו; הצורך להבאת העד מטעמו לעדות בכל דיון, והצורך בסיום ההליכים בעניין זה.

נראה שכבר אין מקום לקבל הסברי והבהרות הנתבעת בנוגע לאי קבלת ההחלטות, והגיעה העת לסיים ההליכים בתיק זה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ומבלי להקל ראש בטענות הנתבעת, סבורתני כי אין מקום להיעתר לבקשה השניה לביטול פסק הדין ופסק הדין מיום 27/7/22 שניתן – בעינו עומד.

מזכירות ביהמ"ש מתבקשת לשגר עותק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"א אלול תשפ"ב, 07 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.