1. לפניי בקשה לפי סעיף 254ט(ט) לחוק התכנון והבנייה תשכ"ה-1965 (להלן: החוק), לקבלת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים (כבוד השופטת יעל ענתבי שרון), מיום 21.7.2021 בתיק תו"ב 65588-05-16, לפיה נדחתה בקשת המבקש לעיכוב ביצוע צו התאמה/הריסה שיפוטי שניתן ביחס לנכס הנמצא בשכונת ראס אל עמוד בירושלים.

ההליכים בבית-משפט קמא

2. נגד המבקש הוגש, ביום 4.5.2016, כתב אישום בגין ביצוע עבודות בנייה ללא היתר, בנכס הנמצא בראס אל עמוד בירושלים. על פי עובדות כתב האישום, המבקש בנה ללא היתר בנייה מבנה חדש בן שתי קומות, בשטח של כ- 290 מ"ר כל קומה, סך הכל שטח של כ- 580 מ"ר.

3. ביום 29.01.2019, הגיעו הצדדים להסכמה בעניין העונש שיוטל על המבקש, ובית-משפט קמא גזר עליו תשלום קנס, התחייבות, וכן ניתן צו התאמה/הריסה, שכניסתו לתוקף ביום 1.7.2021.

4. ביום 1.7.2021 הגישה המשיבה מסמך תגובה לבקשה לעיכוב ביצוע צו הריסה, שאליו צורפה בקשת המבקש למתן אורכה של שנתיים לביצוע הצווים השיפוטיים.

מעיון בקשה האמורה, עולה כי לטענת המבקש, הבנייה מושא הבקשה "נמצאת באזור שלפי התכנית העתידית 2020 אין כל בעיה להכשרת הבנייה". לטענת המבקש, ביום 15.6.2021 הוא קיבל מכתב מהמהנדס מחמד אבו זניד שלפיו התכנית לא אושרה עד כה, ועל כן אין בידיו להתחיל בהליך הוצאת היתר בנייה. לטענתו, העיכוב בקידום התכנית נובע מטיפול איטי במוסדות השונים וממצוקה כלכלית של המבקש ומשפחתו. לטענת המבקש, אין מניעה תכנונית או חוקית להכשרת הבנייה. לבקשה צורף מכתב המהנדס, לפיו משרדו מטפל בהוצאת ההיתר למבנה, הנמצא "באזור שטח טיפול נופי" ולפי תכנית 2020 אזור מגורים. צוין כי "המצב המאושר היום לא מאפשר לנו להגיש תכנית שינוי תב"ע".

5. המשיבה התנגדה לבקשה, ובתגובתה, שצורפה לבקשה, נטען כי אין כרגע תכנית שניתן לפיה להכשיר את הבנייה וכי ההיתר אינו "בהישג יד". צוין כי מדובר בבנייה שאיננה תואמת את התב"ע הקיימת, שלפיה ייעוד המקרקעין במקום הוא "נוף פתוח".

6. ביום 21.7.2021 ניתנה החלטה הדוחה את הבקשה. בהחלטתו ציין בית-משפט קמא:

"מדובר בצו עליו חל תיקון 116 ובכלל זה סעיף 254ט לחוק. לפיכך, ניתן להורות על עיכוב הביצוע רק בהינתן קיומה של תכנית מכוחה ניתן ליתן היתר בניה ללא צורך באישור תכנית נוספת. ממסמכי הבקשה ונספחיה ואף מהתשובה עולה כי תכנית כזו אינה בנמצא. משכך, לא ניתן להורת על עיכוב הביצוע. הבקשה נדחית".

טענות המבקש

7. בבקשתו טוען ב"כ המבקש כי בית-משפט קמא טעה בהחלטתו לדחות את בקשתו למתן אורכה לביצוע צו ההתאמה/הריסה. נטען כי בית המשפט התעלם מנימוקי המבקש וסטה מהלכות מחייבות של בתי המשפט; נטען כי מאחר שהעיכובים בהליכי התכנון נובעים מהתנהלות של עיריית ירושלים, היה על בית המשפט ליתן החלטה לגופו של עניין; עוד נטען כי מדובר במבנה המשמש למגורי המערער ובני משפחתו, אשר קודם לבנייתו התגוררו בצפיפות ובתנאי מחייה בלתי נסבלים; וכי המבקש מקדם תכנית בניין עיר מטעמו, אשר אמורה להיות מופקדת בתקופה הקרובה. לטענת המבקש, היה על בית-משפט קמא ליתן לו אורכה של שנה לפחות לביצוע הצווים.

דיון והכרעה

8. דין הבקשה להידחות.

כפי שציין בית-משפט קמא, גזר הדין הכולל צו התאמה/הריסה ניתן לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 116 לחוק, ולפיכך חלות בענייננו הוראות סעיף 254ט לחוק, לפיהן: "(1) "בית המשפט לא יעכב ביצוע צו בבקשה שהוגשה לפי סעיף זה אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו, ואם נוכח כי העבודה האסורה או השימוש האסור שלגביהם חל הצו אינם מסכנים את שלום הציבור או את בטיחותו; (2)   נוסף על האמור בפסקה (1), בית המשפט לא יעכב את ביצועו של צו הריסה שניתן לפי סעיפים 217, 221, 235, 237, 239 או 254ב אם העבודה האסורה אינה תואמת את התכנית החלה על המקרקעין או אם מצא כי העבודה שלגביה ניתן הצו נמשכה, לאחר שהומצא הצו; לעניין זה, "תכנית" – תכנית שניתן להוציא מכוחה היתר בנייה בלא צורך באישורה של תכנית נוספת".

מעיון במכתבו של המהנדס מחמד אבו זניד, עולה, כאמור, כי על פי התב"ע הקיימת, מדובר בשטח שייעודו "נוף פתוח" וכפי שציין המהנדס, המבנה הנמצא "באזור שטח טיפול נופי" ו"המצב המאושר היום לא מאפשר לנו להגיש תכנית שינוי תב"ע".

אמנם עיריית ירושלים מקדמת תכנית לאזור, אך מדובר בהליכים הצפויים להימשך זמן רב ותוצאתם איננה מובטחת.

בנסיבות אלה, בהעדר תכנית שניתן להוציא מכוחה היתר בנייה, ומאחר שהיתר בנייה אינו "בהישג יד", לא ניתן לעכב את ביצוע צו ההריסה/התאמה.

9. נוכח האמור לעיל, ומשלא נפלה טעות בהחלטת בית-משפט קמא עת דחה את הבקשה, אין מקום למתן רשות לערער, ולפיכך הבקשה נדחית.

10. מאחר שלא נתבקשה תגובת המשיבה – אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ז תשרי תשפ"ב, 03 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.