1. לפני בקשה להישפט באיחור בגין הודעת תשלום קנס שמספרה 144000536 שנרשמה כנגד המבקש בגין עבירת חנייה שבוצעה ב3.9.2020.
2. המבקש אינו חולק על כך שקיבל את הודעת תשלום הקנס . טענתו היא שהוא נרדף על ידי פקחים, נרשמים לו דוחות רבים. הוא הגיש ערעור בגין 3 דוחות, נענה לגבי אחד הדוחות שערעורו התקבל , והוא טעה לחשוב שמדובר היה בהודעת הקנס נשוא בקשה זו.
3. כמוכן לטענתו חנה בהתאם לחוק חניית נכים.
4. מטעמים אלו עותר המבקש לאפשר לו להישפט באיחור על הודעת תשלום הקנס.
5. המשיבה בתגובתה דוחה את טענתיו.
6. בתגובתה מפרטת המשיבה שהודעת תשלום הקנס נשלחה כדין לכתובתו הרשומה של המבקש. לפיכך יש להחיל את חזקת המסירה כפי שנקבע בפסיקה.
7. המשיבה גם מפנה להעתק הודעת הקנס המנציח את רכבו של המבקש חונה בתוך תחום צומת, על מדרכה , ולפיכך לגישתה, המבקש אינו יכול לבסס טענה של הגנה לפי חוק חניית נכים.
8. הבקשה אינה מגלה עילה למתן אפשרות להישפט באיחור.
9. המבקש אינו מעלה טענה שהודעת תשלום הקנס לא נשלחה אליו. טענתו היחידה מתמקדת בבילבול שחל אצל המבקש בין הודעת תשלום קנס זו לבין הודעת תשלום אחרת בה טיפל מול אגף החניה.
10. אינני סבור שטעם זה הוא טעם המצדיק בקשה להישפט באיחור. החובה להקפיד בהגשת בקשות להישפט במועד מוטלת על המבקש ודומה שהמבקש , לדבריו, צבר נסיון בנושא זה.
11. בתור בעל נסיון מצופה היה מהמבקש להקפיד בכל הודעת תשלום קנס ולפעול בהתאם.
12. מחדלו של המבקש מלהגיש את הבקשה להישפט באיחור אינו יכול להיות מתורץ בבילבול.
13. ככל שנוגע לאפשרות לעיוות דין אני סבור לאחר שעיינתי בהודעת הקנס ובתמונות המנציחות העבירה, שאין ממש בטענתו . הפסיקה פירשה את המושג עיוות דין ככל שנוגע לבקשה לביטול גזר דין ונקבע ש "יש להצביע על שיקולים כבדי משקל , שיש בהם פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה , על מנת שיבוטל פסק דין בעילה של חשש לעיוות דין"

(רע"פ 8427/17 מ"י נ' אמנון סאלם(פורסם בנבו))

1. אינני סבור שהמבקש עמד בנטל הנדרש.
2. לפיכך אני דוחה את הבקשה להישפט באיחור.
3. מזכירות תעביר עותק מהחלטה זו לצדדים.

זכות ערעור כדין

ניתנה היום, ג' תשרי תשפ"ב, 09 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.