בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט השלום באשקלון (כב' השופטת אורית חדד) מיום 8.6.21 בת"א 68972-11-20 ולפיה התקבלה בקשת המשיבה, להארכת מועד ביצועם של צווים לסילוק יד ולפינוי מקרקעי ציבור (מס' 3290 וכן 3291) שהוצאו מכוח חוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע), התשמ"א – 1981 (להלן ובהתאמה: "הצווים" ו"החוק"), הארכה שנייה כאשר בארכה ראשונה, היתה אמורה המשיבה לבצע את הצווים עד ליום 1.6.21 אולם אושר למשיבה למנות את ימי הביצוע מיום 1.7.21.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה כמו גם בתיק קמא, מצאתי שיש להורות על דחיית הבקשה ללא צורך בקבלת תשובה, בהתאם לסמכותי לפי סע' 138 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט – 2018 כפי שינומק להלן.

בהליכים בהם פתח המבקש, בתיק קמא, הגיש הוא תובענה לביטול הצווים וזאת במסגרת ההליך העיקרי בו הוא פתח. המשיבה, הגישה בקשת ביניים, ולפיה ביקשה להורות על הארכת תוקף ביצוע הצווים, בקשה שהתקבלה במסגרת בקשה 4 בתיק קמא, בהחלטה מיום 2.2.21. בהחלטה זו אושרה ארכת מועד כך שניתן יהיה לבצע את הצווים, במנין ימים לפי החוק, במועד המתחיל ביום 1.4.21.

הצווים לא בוצעו, ולכן המשיבה הגישה את בקשה 5, להאריך בפעם השנייה, את המועד לביצוע הצווים לסילוק יד, וזאת בבקשה מיום 24.5.21, בקשה שהוכרעה לאחר תשובה ביום 8.6.21 בהחלטה מושא בקשת רשות ערעור זו.

בהחלטה מיום 8.6.21, לאחר שפירט את טענות הצדדים, וחזר על כך שניתנה החלטה קודמת שבה גם פורטו הרקע והעובדות, אישר ביהמ"ש קמא את הבקשה לארכת מועד. בית המשפט פירט כי לאחרונה חלו התפתחויות הידועות לכל, הן במישור ביטחון החוץ והן במישור ביטחון הפנים במדינה, ומדובר בבחינת התפתחויות משמעותיות, חריגות ובלתי צפויות, כך לפחות בכול הנוגע להיקפן ולעוצמתן. הוסף כי גם הרגישות של חודש הרמדאן מהווה שיקול. בית המשפט קמא הדגיש כי אינו "חותמת גומי" אלא שקל הוא את העובדות והנסיבות. באיזונים הנדרשים קבע ביהמ"ש קמא כי הכף נוטה לאישור הבקשה, תוך אזכור המשך בנייה בידי המבקש. לפיכך, בקשת המשיבה התקבלה. בנסיבות שפורטו, לא הושתו הוצאות על המבקש.

במסגרת בקשת רשות הערעור, טוען המבקש שלא היה מקום לאשר את ארכת המועד שהתבקשה. טוען המבקש לאחר פירוט הרקע והשתלשלות הדברים כשיטתו, כי החוק קצב מועדים מדודים לביצוע הצווים, 60 יום, כאשר בפועל, החלטת בית המשפט קמא מביאה "לתיאטרון האבסורד" כשיטתו, שכן הצווים במקור, הוצאו ביום 15.9.20 והחלטת בית המשפט תביא לכך שארכת המועד תאפשר את ביצוע הצווים עד ליום 30.8.21.

טוען המבקש כי חלו טעויות קשות בהחלטה קמא, בראשן, כי ההליך אינו נכון לטיפול בבקשות לארכת מועד וכלשון המבקש, בית המשפט קמא הביע "עמדה מוזרה", (סע' 12 לנימוקי הבר"ע), בכך שנעתר לסעד שלא היה מקום להגשתו בהליך קמא. זאת, הגם שכבר ניתנה החלטה לארכה ראשונה בהחלטה מיום 3.2.21. טוען המבקש כי הבקשה מנוגדת לתקנות. טוען המבקש כי לא היה מקום להאריך הצווים לאחר שכבר מדובר "במעשה עשוי" שכן חלף הזמן המקורי לביצועם.

טוען המבקש כי כוונת המחוקק בחוק, לא היתה ליצור מצב שיאפשר ארכות כל כך ארוכות לביצוע הצווים, והגשת הבקשה בידי המשיבה, הינה קלות בלתי נסבלת שלא היה מקום לאשרה ומדובר בחוסר צדק. כך למשל, כבר טוען הוא כי חודש הרמדאן אינו יכול להיות בבחינת "הפתעה", כך שלא נומקו נימוקים ממשים לארכת המועד. לפיכך ביקש המבקש את התערבות בית המשפט של ערעור, לקבל הבקשה ולדון בה כערעור ולקבל הערעור.

דיון

כפי שהקדמתי, דין הבקשה להידחות

בראש הדברים אציין את השיהוי בהגשת הבקשה. מדובר בעניינים שהטיפול בהם קצוב בימים כאשר על כך מלין המבקש בעצמו. החלטת בית המשפט קמא ניתנה ביום 8.6.21, כאשר בקשת רשות הערעור הוגשה רק ביום 3.8.21. דומני, כי דווקא המבקש, המלין על כך שהמשיבה אינה פועלת אלא מבקשת ארכות, היה צריך להגיש בקשה זו ללא כל שיהוי.

לגוף הדברים, לבית המשפט קמא שיקול דעת רחב, בטרם יחליט האם לאשר ארכת מועד לביצוע הצווים. בית המשפט קמא נימק את שיקוליו, לאחר שפירט את השתלשלות הדברים, החריגות והנסיבות שהיו ידועות לכול, בתקופת הביצוע, בין היתר האירועים הביטחוניים והמדיניים שהיו בתקופה הקודמת. שקלתי את הטענות אולם לא מצאתי כי עסקינן בהחלטה, בה אושרה ארכת מועד, שיש הצדקה להתערבות בה ונוכח הנסיבות אותן פירט ביהמ"ש קמא.

הגם שההליך קמא הוגש במסגרת ההליך שהמבקש יזם, והגם שיכול כי דרך המלך היתה הגשת תובענה נפרדת בידי המשיבה לארכת מועד, במהות הדברים, למבקש ניתן יומו, ואיני סבור כי בנסיבות בהכרח, זה שלא נפתח תיק נפרד, הדבר יכול לסייע למבקש כפגם היורד לשורשו של ענין.

בסיכומם של דברים, שקל בית המשפט קמא את הנסיבות, הבהיר כי הארכה אינה אוטומטית ובסופם של דברים אישר את הארכה שאושרה ולא מצאתי כי נפלה כל שגגה המצריכה התערבות ערעורית בהחלטה קמא.

לפיכך אני מורה על דחיית הבקשה.

משלא ביקשתי תגובה איני עושה צו להוצאות.

העירבון שהופקד, ככול שהופקד, יושב למבקש באמצעות ב"כ.

ניתן היום, כ"ו אב תשפ"א, 04 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.