הצדדים הגישו שניהם עררים על החלטת ביהמ"ש קמא מיום 9.8 לפיה ישוחרר המשיב למעצר בית מלא בבית דודו ודודתו בירכא ובפיקוחם.

1. כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפה סתם של בן זוג ואיומים.

2. בהתאם לעובדות כתב האישום ביום 30.7.21 בשעות אחה"צ, אספה ענאת כנעאן, אשתו של המשיב (להלן: המתלוננת"), את המשיב ממרכז קניות בירכא, ולאחר שהלה קנה שתי כוסות קפה ונכנס לרכב, התלקח ויכוח בין השניים, בעקבותיו שפך עליה את הקפה, והיא בתגובה שפכה עליו.

בהמשך עצרה המתלוננת את הרכב לבקשת המשיב, אשר נתן לה מכה עם מרפק שמאל בידה הימנית, לקח את מפתח הרכב ויצא מהרכב. המתלוננת יצאה אחריו, ביקשה חזרה את המפתחות ואמרה כי במידה ויסע ברכב עת הוא שתוי היא תדווח למשטרה. המשיב בתגובה זרק עליה את מפתוחת הרכב, שפגעו בחלק האחורי בראשה.

מהלך עימות בין השניים בתחנת המשטרה נעמד המשיב בצורה מאיימת וניסה להתקרב למתלוננת, ופקד גדיר הושיבו בכיסא. בסמוך לאחר מכן, נעמד המשיב בשנית ורכן לכיוונה של המתלוננת על מנת לתקוף אותה. בשלב זה נאלץ פקד גדיר להוציא את המשיב מהחדר בעודו משתולל ומסרב לשתף פעולה ולהירגע. המשיב איים על המתלוננת בפני השוטר באומרו "אתם היום עוצרים אותי סתם, בעוד שבוע תעצרו אותי על רצח"

3. בדיון בביהמ"ש קמא מיום 8.8 חלק המשיב על קיומן של ראיות לכאורה וטען כי לא נשקפת מסוכנות מהמשיב כלפי המתלוננת, שהיא אישה חזקה ואסרטיבית השולטת בכספי המשפחה, אשר ביטלה תלונתה, ועתר לשחרורו לחלופה אצל קרוביו בכפר אבו סנאן

4. ביום 9.8 ביהמ"ש קמא קבע קיומה של תשתית לכאורית משהודעות המתלוננת מקימות תשתית לעניין תקיפתה ברכב; מתיעוד חזותי מתחנת המשטרה ניתן להתרשם כי המשיב קם על רגליו מתוך כוונה לתקוף את המתלוננת, הדברים עולים גם מהתנהגות המשיב לאחר שהוצא מהחדר; אשר לאיומים – מזכרו של פקד גדיר באשר לדברי המשיב בפניו מקימים ראיות לכאורה בעניין זה

5. אשר לעילת המעצר, קבע ביהמ"ש קמא כי עיון בתיק מעלה שימוש המשיב באלכוהול וסמים, וכי האירועים הנטענים בוצעו על רקע צריכת באלכוהול. מנגד המתלוננת העידה כי מדובר בפניה ראשונה למשטרה, בהמשך ביקשה לבטל תלונתה וטענה כי יודעת שההתנהגות האלימה נבעה בהיות המשיב תחת השפעת אלכוהול.

עוד צוין כי למשיב הרשעה קודמת משנת 2014 בעבירות חמורות של שוד מזוין, גניבה ועוד בגינה ריצה תקופת מאסר של 20 חודשים, אולם מאז אין הרשעות נוספות והעבירות בוצעו עת היה המשיב בן 16 בלבד. על כן, לא מדובר בעבר מכביד.

לאור האמור, נבחנה החלופה שהוצעה בית דודה של המתלוננת ובפיקוחו באבו סנאן, כאשר המתלוננת מתגוררת בירכא. ביהמ"ש קמא התרשם לחיוב מהדוד, ולקח בחשבון גם עמדת המתלוננת שטענה כי מבחינתה המשיב יכול לחזור הביתה.

נקבע כי רף האלימות אינו גבוה, התנהגות המשיב בתחנת המשטרה מעידה כי מתקשה לשלוט על עצמו, אולם הרחקה מספקת מהמתלוננת ופיקוח של ערבים טובים די בה כדי לאיין מסוכנותו. משנמצא כי אמו של המשיב אינה מתאימה לשמש כמפקחת נקבע התיק להמשך דיון לשמיעת מפקח נוסף.

6. בדיון נוסף, נשמעה אשתו של הדוד שהוצע כמפקח, וביהמ"ש קמא התרשם ממנה לחיוב והורה על שחרורו של המשיב למעצר בית בביתם של הדודים ובפיקוחם.

יודגש, כי מסגרת חקירת הדודה עלה כי הם מתגוררים למעשה בירכא מרחק של כ- 10-15 דק' מביתה של המתלוננת.

טענות העוררת –

7. ביהמ"ש קמא לא נתן משקל ראוי לגורמי הסיכון במקרה דנא, וביניהם – שימוש באלכוהול וסמים וקושי המשיב לשלוט בהתנהגותו האלימה.

8. משיב שאינו מסוגל לשלוט במעשיו בהיותו נתון במשמורת משטרתית, לא יוכל לשלוט במעשיו, בבחינת קל וחומר, בהיותו במשמורת מפקחים

9. המשיב איים בפני אנשי חוק לפגוע במתלוננת, לאחר שכביכול נרגע, ודי בכך כדי להעיד על מסוכנותו.

על כן, היה על ביהמ"ש קמא להפנות את המשיב לשירות המבחן להערכת המסוכנות הנשקפת ממנו.

10. בעברו של המשיב הרשעה אחת אמנם, אולם בגין 8 אישומים וביניהם עבירת שוד מזוין בנסיבות מחמירות, בגינה ריצה תקופת מאסר ממושכת

11. המפקחים המוצעים מתגוררים בירכא, מקום מגורי המתלוננת. המפקחים הם בני משפחת המתלוננת ונעוצה בכך בעייתיות לאור עמדת המתלוננת כיום.

12. הצהרת המתלוננת אופיינית במצב מסוג זה, ושגה ביהמ"ש קמא משנתן לה משקל משמעותי.

13. טענת המשיב כי באמירתו לפקד גדיר התכוון כי ירצח את עצמו אינה ברורה, משברי כי אין אפשרות לעצור אדם שיתאבד, ודי במזכר השוטר בפניו נאמרו הדברים לשלב דנן

טענות המשיב –

14. המתלוננת היא שתקפה אותו ושפכה עליו כוס קפה.

15. המתלוננת טענה בפני השוטרים כי המשיב תקף אותה באגרופים, ולאחר מכן חזרה בה מטענתה – מעיד על אמינות גרסתה

16. מהלך החקירה המשיב קם כי כעס לאחר שהמתלוננת שיקרה, אולם לא הייתה לו כל כוונה לתקוף אותה

17. המשיב לא איים בפני השוטר כי ירצח את המתלוננת, אלא כי ירצח את עצמו ויתאבד

18. החלופה שהוצעה ראויה בנסיבות העניין .

הכרעה –

19. לאחר ששמעתי טענות הצדדים ועיינתי בתיק ביהמ"ש קמא סבורני כי דין הערר של העוררת להתקבל, ועררו של המשיב להידחות, כפי שיפורט להלן.

20. משטען המשיב למסד הראייתי בחנתי חומר החקירה, והראיות הקונקרטיות בתיק הן כדלהלן –

א. דו"ח פעולה רס"מ אבו נג'ם - המתלוננת דיווחה כי בעלה מאיים עליה וזרק עליה מפתחות. המתלוננת מסרה כי היא ובעלה היו ברכב והתגלע ביניהם ויכוח, בעקבותיו שפך עליה המשיב כוס קפה, ונתן לה אגרופים לכיוון הידיים שלה. לא היו למתלוננת סימנים על הידיים, מסרה כי אין לה סימנים על הגוף

ב. שיחת משל"ט -

מוקד "משטרה שלום"

מודיעה "אל תרים ידיים עלי"

מוקד "הלו"

מודיעה "מדברת ענאת כנעאן מירכא אני רוצה ניידת משטרה עכשיו ומיד למיי בייבי בעלי מאיים עלי בכביש"

...

מודיעה "...זה לא פעם ראשונה"

...

מודיעה "הוא הלך הוא וזורק עלי מפתחות..."

ג. דו"ח צפייה בסרטוני אבטחה מתחנת המשטרה –

נראית חוקרת יושבת מול מחשב, החשוד יושב מולה ומולו יושבת בחורה. גבר עומד ליד החשוד. החשוד נראה קם עושה תנועות בידיו ושם את היד על הפה שלו, והגבר לידו שם לו יד על הכתף והחשוד חוזר לשבת. החוקרת נעמדת, החשוד והבחורה מולו מדברים, והחשוד ממשיך לעשות תנועות עם הידיים ולשים את היד על הפה שלו. החשוד קם ומנסה להתנפל על הבחורה ומתחיל להשתולל. הגבר מחבק אותו ומוריד אותו לרצפה. מגיעה חוקרת נוספת הם פותחים את הדלת ומנסים להוציא את החשוד מהמשרד

בסרטון נוסף, דלת המשרד נפתחת, החשוד שוכב על הרצפה ומעליו גבר שמנסה להשתלט עליו. למקום מגיעים שוטרים, החשוד משתולל, השוטרים והגבר מנסים להשתלט עליו. הגבר עוזר לשוטר לקום, החשוד חוזר להשתולל ומנסה לחזור למשרד ממנו הוציאו אותו. שוטרים לוקחים את החשוד לצד השני

ד. מזכר פקד גדיד – מהלך עימות בין המשיב והמתלוננת, לאחר שנשאלה המתלוננת שאלה ראשונה, נעמד המשיב "בצורה מאיימת וניסה להתקרב לאשתו". הוא הושיבו על הכיסא על מנת להרגיעו. לאחר מס' שניות התחיל דין ודברים בין המשיב והמתלוננת, הם קיללו אחד את השני והמשיב אמר למתלוננת שהוא מתגרש ממנה, ואז נעמד עצבני וצעק, ישב ושוב קם והתקרב למתלוננת ככל הנראה על מנת להכות אותה. הוא אחז את המשיב בידיו והפיל אותו על הרצפה על מנת להשתלט עליו ולמנוע פגיעה באישה. המשיב המשיך להשתולל וניסה להשתחרר מאחיזתו. הוא הוציא את המשיב מהחדר, ואז הצטרפו שוטרים נוספים והם הוציאו אותו מהמתחם. המשיב המשיך להשתולל ולקלל את המתלוננת, ניסה להשתחרר ולהגיע לכיוונה לחדר החקירה. הוא ביקש מהמשיב להירגע, והעמיד אותו על רגליו על מנת שיכנס לתא המעוכבים, והמשיב שוב ניסה להשתחרר ולהגיע לכיוון חדר החקירות, ועל כן נעשה שימוש בכוח להכניסו לתא המתנה. בחדר המשיב נרגע, הפסיק להשתולל אך המשיך לקלל את אשתו, וטען שלא מקובל עליו להיעצר.

ה. מזכר פקד גדיד – עת חתם על המשיב כעצור, הוא נשאל אם אי פעם ניסה להתאבד והשיב שכן וכנראה היום תהיה פעם נוספת. כמו כן תוך כדי מילוי האסמכתא, אמר המשיב "היום עוצרים אותי סתם בעוד שבוע תעצרו אותי על רצח"

ו. מזכר אבו עוקסה – שוחח ביום 1.8 עם כמאל וזימן אותו למתן עדות. הנ"ל מסר שהוא מסרב להגיע "לא ראה כלום, ולא יעזור כלום", טען כי אין לו מה להגיד, שמע מישהי צועקת בחוץ, עניין של שניות, לא ראה כלום

ז. דו"ח סוציאלי מיום 25.12.19 – מצוין כי המשיב עבד בעבר כסוחר סמים, התחיל להשתמש בסמים בגיל 15, סמים מסוג קריסטל, קנביס וסמי הזיה. עבר גמילה . לפני הגמילה היחסים בינו לבין אשתו היו מתוחים עקב השימוש, אולם כיום המצב יותר יציב

ח. המתלוננת מסרה בהודעתה מיום האירוע כי היא אחראית על הנושא הכלכלי בבית, לא נותנת למשיב להחזיק כסף כי הוא אלכוהוליסט ומשתמש בסמים. היום ב 16:00 ביקשה מהמשיב שיגיע לבית הוריה כי הם צריכים לנסוע לקניות. כשהמשיב הגיע ראתה שהוא שתוי. הריחה ריח חזק שלאלכוהול וראתה שהוא אינו יציב בהליכה. היא כעסה עליו שהוא נוהג שתוי כשהילד ברכב. המשיב התחיל לקלל אותה. היא נהגה ברכב, המשיב כעס עליה כי היא שאלה אותו למה הוא שותה כשהילדים איתו, והם צריכים ללכת לקניות, ולכן הוא ביקש ממנה להוריד אותו מהרכב והתקשר לאחיו שיגיע לאסוף אותו. היא המשיכה בנסיעה, התקשרה לאחיו של המשיב והתלוננה בפניו שכל פעם כשהם צריכים ללכת לקניות המשיב שתוי. אחיו ביקש שתלך לאסוף אותו כי הוא לא פנוי כרגע, אז היא חזרה לאסוף את המשיב. הם הגיעו לחנת דלק, והיא נתנה לו 100 ₪ כדי שיקנה קפה ויתעורר. המשיב החזיר לה עודף של 28 ₪, כשאמור היה להחזיר לה 51 ₪, והיא ביקשה שיחזיר לה את הכסף. הוא החזיר לה והם המשיכו בנסיעה לכיוון מיי בייבי. המשיב כעס עליה שהיא לקחה לו את הכסף וקילל אותה יא שרמוטה. המשיב ביקש שתחזיר אותו הביתה, אז היא עשתה פרסה בכיכר, ואז המשיב זרק לעברה את הכוס קפה, ונשפך לה מעט על הרגל וקילל אותה. היא נעלבה כי היו אנשים ששמעו אותו, וזרקה עליו את הכוס קפה שלה, שנשפך עליו וקיללה אותו. המשיב ביקש ממנה לעצור בצד, נתן לה מכה ביד ימין עם מרפק שמאל שלו לקח את המפתחות של הרכב ויצא. היא יצאה אחריו וביקשה את המפתחות של הרכב, המשיב סירב ורצה לעלות לרכב ולנהוג. היא אמרה לו שהיא לא תיתן לו לנהוג, ואם ינהג היא תדווח למשטרה. המשיב בתגובה זרק לעברה את המפתחות שפגעו בראשה מאחור. בחור בשם כמולי מחנות החשמל ליד ראה אך לא התערב. הוא שמע אותה צועקת ומתקשרת למשטרה

המשיב לא תקף אותה בעבר ולא איים עליה בעבר

ביום 1.8 הגיעה המתלוננת לתחנה וביקשה לבטל את התלונה. לטענתה, המשיב אמנם התנהג בצורה לא יפה אבל הוא היה תחת השפעת אלכוהול והיא חושבת שהוא ילך לגמילה עוד פעם. כשהוא ללא השפעת אלכוהול הוא בעל טוב. אישרה כי עדות קודמת מסרה אמת

ט. המשיב בחקירתו אישר כי משתמש בגראס, ושותה אלכוהול באופן קבוע "באופן יומי שותה וודקה, כל יום שותה ליטר". הוא לא נוהג ברכב, אשתו משקרת. הויכוח בינו לבין המתלוננת היום לא היה על כך ששתה, אלא על כך שאמר לה שאחרי הקניות יש לו סידורים והיא התנגדה שילך, חשבה שהוא הולך לחבריו האלכוהוליסטים והנרקומנים. הוא שתה היום אחרי הויכוח איתה. המתלוננת שפכה עליו קפה, וזרקה את הקפה שלו לרצפה . הוא לקח את המפתחות מהסוויץ' אבל אז החזיר לה ואמר לה לעוף מכאן.

בשלב זה הוכנסה המתלונננת לחדר החקירות לעימות –

המתלוננת נשאלה מה עשה לה היום המשיב איך תקף אותה, והיא השיבה שהיא לקחה אותו מתוך אהבה, והוסיפה כי "אני לא משקרת אתה תקפת אותי"

המשיב התפרץ ואמר שלא תקף ושהיא זו ששפכה עליו את הקפה

המתלוננת אמרה "אתה תקפת אותי"

המשיב קם התפרץ, דחף את השוטר שהיה בחדר וקם לתקוף את המתלוננת. המשיב הוצא מחוץ לחדר, השתולל וקילל את המתלוננת יא שרמוטה.

בחקירה מיום 1.8 הכחיש המשיב כי מהלך חתימת מסמכי מעצר איים מול השוטר שירצח את אשתו, וטען כי אמר שירצח את עצמו. הוא אמר שעצרו אותו סתם והוא ירצח את עצמו

מהלך העימות עם המתלוננת לא קם על מנת להכות אותה, קם כדי שהיא תפסיק לשקר, היא קיללה אותו ברחוב ושפכה עליו קפה, הוא רק נתן לה את המפתחות ועזב.

כשהוצג בפניו סרטון אבטחה מתחנת המשטרה טען כי היה שתוי ועצבני "אי אפשר לשלוט בעצמך כשאתה שומע את אשתך משקרת שוב ושוב... ההתנהגות שלי הייתה מתוך עצבים"

21. עיון בחומר החקירה מביא למסקנה כי בדין קבע ביהמ"ש קמא קיומה של תשתית לכאורית לעבירות המיוחסות למשיב.

הודעות המתלוננת, דוח הפעולה ושיחת משלט מקימים ראיות לכאורה בעוצמה נאותה לעבירת התקיפה. בקשת המתלוננת לבטל תלונתה אינה חריגה בעבירות אלמ"ב, ואין מקום לייחס לה משמעות בהכרעה בעניינו של המשיב. הדברים אמורים מקל וחומר, מקום בו אישרה המתלוננת כי מסרה אמת בעדותה הראשונה.

כמו כן, מתיעוד חזותי מתחנת המשטרה, הערות החוקרת מהלך העימות בין המשיב והמתלוננת ומזכר פקד גדיד עולה, לכאורה, כי המשיב קם עם תחילת העימות מתוך כוונה לתקוף את המתלוננת שהמשיכה ועמדה על טענתה כי תקף אותה, וכי המשיב התקשה לשלוט בכעסו ומעשיו אף לאחר הוצאותו מחדר החקירות, תוך שהוא ממשיך ומשתולל, מקלל את המתלוננת ומנסה לפחות פעמיים לשוב לכיוונה של המתלוננת בחדר החקירות.

המשיב אף טען מהלך עדותו כי התקשה לשלוט בעצמו וכי התנהגותו "הייתה מתוך עצבים"

בכל הנוגע לעבירת האיומים, בדין נקבע כי די לשלב זה, במזכרו של פקד גדיד באשר לדבריו של המשיב עת נחתמו מסמכי מעצרו. טענת המשיב כי למעשה איים שירצח את עצמו, אינה עולה בקנה אחד עם ההיגיון הסביר והשכל הישר. ממזכרו של פקד גדיד עולה כי תחילה נשאל המשיב האם ניסה אי פעם להתאבד, והוא השיב בחיוב ואף איים כי ככל הנראה ינסה שוב היום. בהמשך, וללא כל קשר לאיומו להתאבד, איים המשיב ואמר כי היום נעצר סתם, אולם בעוד שבוע ייעצר על רצח. נטילת אדם חייו במו ידיו אין משמעה רצח. שימוש המשיב במילה "רצח" מטילה ספק בגרסתו. כמו כן, ברי, כי אין אפשרות לעצור אדם שהתאבד.

22. אשר לעילת המעצר - מקום בו קיימות ראיות לכאורה, קמה עילת מעצר וקמה חזקת מסוכנות. כב' בית המשפט העליון ראה לקבוע, כי חזקת המסוכנות הסטטוטורית הקבועה בעבירות אלמ"ב, לאור ייחוד תחום זה, מביאה לא אחת לקביעת כלל מעצר- "ככלל מי שמואשם באלימות כלפי בני משפחתו, יעצר עד תום ההליכים כנגדו, אלא אם יתקיימו נסיבות מיוחדות ויוצאות דופן". (בש"פ 7848/10 פלוני נ' מ"י; בש"פ 1751/17 מ"י נ' פלוני)

עוד קבע ביהמ"ש העליון כי דרך המלך בעבירות אלמ"ב היא הפנייה לתסקיר לבחינה מקצועית של מסוכנות מבצע העבירה ואפקטיביות חלופה מוצעת, לרבות טיב המפקחים (בש"פ 4224/19 מ"י נ' עמאד מסאלחה, מיום 23.6.19), כי אין די בריחוק גאוגרפי וכי עצמת האלימות הפיזית "אינה המדד הבלעדי אף לא המדד העיקרי, לבחינת מסוכנותו של נאשם. על בית המשפט לבחון את 'הצבע והגוון' של המסוכנות על רקע מכלול התנהגותו של הנאשם כלפי בת הזוג" (בש"פ 655/10 דוידוב נ' מ"י).

23. סופו של יום שאלת מעצר או חלופה בהליך אלמ"ב, מחייב שקילת עצמת הסיכון לפגיעה חוזרת, עצמת יכולת השליטה העצמית, וטיב הדיקות החלופה

24. בענייננו, חזקת המסוכנות מועצמת בכמה וכמה אלמנטים-

ראשית, עברו הפלילי של המשיב. אמנם מדובר בהרשעה משנת 2014, אולם ההרשעה הינה ב- 8 אישומים של עבירות חמורות, בגינה ריצה המשיב תקופת מאסר ממושכת.

שנית, כעולה מחומר הראיות, המשיב בעברו עסק בסמים וצרך סמים קשים וביניהם קריסטל וסמי הזיה. כיום שב לכאורה להשתמש בסמים ולצרוך אלכוהול, כאשר עפ"י הודאת המשיב עצמו נוהג מדי יום לשתות ליטר וודקה (!!). המתלוננת טענה לביצוע העבירות עת היה נתון המשיב תחת השפעת אלכוהול, וכדבריה "כשהוא ללא השפעת אלכוהול הוא בעל טוב". המשיב עצמו טען, כי התקשה לשלוט בהתנהגותו מהלך חקירתו משהיה שתוי ועצבני. שימוש תדיר ויומיומי באלכוהול וסמים כאלמנטים מגבירי סיכון.

שלישית- האירועים המתוארים כוללים הן אלימות מילולית והן אלימות פיזית.

רביעית- ניכרת תלות של המתלוננת במשיב, ויש לבחון הדינמיקה הזוגית במשקפיים מקצועיות.

אזכיר כי קיימת חזקת מסוכנות סטטורית ועל המשיב להפריכה (בש"פ 2562/21 תורג'מן נ' מ"י).

רק לאחרונה הורה כב' בית המשפט העליון-

"למרבה הצער, מציאות החיים מלמדת אחרת. ריבוי מקרי האלימות הקשה כלפי נשים במסגרת מערכות יחסים, המתדרדרת לעיתים עד כדי רציחתן נפש, מחייבת את בתי המשפט לנקוט משנה זהירות בקבלת החלטות על שחרורם של נאשמים בעבירות אלימות כלפי בנות זוגן לחלופות מעצר, ולשקול היטב האם במכלול נסיבות הענין המובא לפתחם, די בתנאי מעצר מגבילים כדי לאיין את הסכנה הנשקפת מהם לבנות הזוג, אשר חוו כבר על בשרן את נחת זרועם." (בש"פ 9225/20 חמדאן נ' מדינת ישראל)

25. בנסיבות אלו, ראוי ונכון היה לנקוט "משנה זהירות" ולהפנות המשיב לשירות המבחן לבחינת מסוכנותו והחלופה המוצעת.

אשר לחלופה שהוצעה יודגש, כי סבורני שאין די בה כדי לאיין המסוכנות הנשקפת מהמשיב למתלוננת, הן לאור העדר ריחוק גאוגרפי ממקום מגורי המתלוננת, והן לאור קרבה משפחתית בין המפקחים המוצעים ובין המתלוננת, בהתחשב בעמדתה כיום כי מבקשת לבטל את התלונה ואף לאפשר למשיב לשוב לביתם.

26. אשר על כן, התיק יושב לביהמ"ש קמא אשר יפנה את המשיב לשירות המבחן לבחינת טיב העושה והמעשה, וכן חלופה ומפקחים אחרים, ככל שיוצעו.

עד קבלת תסקיר והכרעה בעניינו, ייוותר המשיב במעצר.

ניתנה היום, ט' אלול תשפ"א, 17 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.