לפני תביעה בסכום של 2,000 ₪ בגין חיוב בחשבונית 4472151018. התובעת טענה כי היתה מוטרדת במשך חודש וחצי ע"י שיחות טלפון מגאנה , כך היה רשום, כי לא ענתה לשיחות ואינה מכירה אף אחד מגאנה, אולם, להפתעתה חויבה ע"י הנתבעת בגין שיחות לאתיופיה, גאנה וטוניס. התובעת טענה כי לא ביצעה את השיחות, כי מדובר בהונאה וכי למרות זאת הנתבעת חייבה אותה בגין שיחות אלה. התובעת צירפה את החשבונית מס' 4472151018 בסכום של 1267.85 ₪.

הנתבעת הגישה כתב הגנה וטענה כי הנתבעת לא צירפה צילומי מסך ממכשירה על מנת להעיד כי כלל השיחות הנטענות התקבלו כשיחות נכנסות או כאלה שלא נענו כפי שטענה, כי לא טרחה לציין כי קיבלה מסרונים מהנתבעת בדבר שימושים גבוהים שביצעה במכשירה וכי השמיטה את העובדה כי כלל לא נשאה בתשלומים נשוא כתב התביעה אלא ביטלה את אמצעי התשלום באופן בו היא החייבת לנתבעת תשלום עבור שירותים שסופקו לה בפועל. עוד טענה הנתבעת כי התובעת הסירה את חסימת ביצוע שיחות יוצאות לחו"ל ביום 30.9.20 , כי ביום 25.6.2021 החלו שימושים נרחבים לחו"ל שלא במסגרת חבילה קיימת, כי כבר ביום 28.6.2021 קיבלה התובעת מסרון בדבר חיובים גבוהים וחריגים וכי קבילה 7 מסרונים המבהירים כי במנוי מתבצעים שימושים חריגים. המסרונים צורפו בכתב ההגנה.

הנתבעת טענה כי רק ביום 14.7.2021 פנתה התובעת לנתבעת והכחישה את השימושים וטענותיה הועברו לבדיקת מחלקת ביטחון ולאחר בירור מעמיק עלה כי השיחות אכן הוצאו ממנויה של התובעת כפי העולה מפירוט שיחות שצורף לכתב ההגנה. הנתבעת טענה כי אין מחלוקת כי לא נתבקשה חסימת שיחות לחו"ל וכי ואין מחלוקת כי בוצעו שימושים לחו"ל וכי ככל שהתובעת מכחישה את השימושים ייתכן כי "וירוס" או הונאה כלשהי תקפו את מכשירה ואולם האפיק הרלבנטי לבדיקה זו היא המשטרה או מעבדות טכניות ואין מקום להפיל את האחריות על הנתבעת.

דיון והכרעה

פסק הדין יהיה מנומק בצורה תמציתית בהתאם לתקנה 15 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976.

בהליך זה נטל השכנוע חל על התובע , החובה עליו להוכיח את תביעתו, על פי הדרישה לפיה "המוציא מחברו עליו הראיה", וזאת על אף שמדובר בתביעה קטנה. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים והראיות שהוצגו בפני, ולאחר ששמעתי את הצדדים הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות ולהלן אנמק:

1. לדיון התייצבה התובעת ונציגת הנתבעת. התובעת אישרה בדיון החיוב בגינו הוגשה התביעה הוא בסכום של 1,267 ₪ אולם טענה כי לא ביצעה שיחות אלה ואינה מכירה אנשים באפריקה כך שאין סיבה כי תתקשר למקומות אלה. התובעת אישרה כי לא שילמה את הסכום לעיל לנתבעת וכי ביטלה את הוראת הקבע וכי עת נסעה לנתבעת אמרו לה כי מישהו השתמש בקו שלה באפליקציה לא חוקית.
2. נציגת הנתבעת העידה כי המנוי של הנתבעת לשיחות לחו"ל היה חסום עד שביום 30.9.20 החליטה להסיר את החסימה וכי ביום 25.6.2021 החל שימוש לשיחות לחו"ל שאינו כלול בחבילה וכי הנתבעת התריעה בפני התובעת על כך וכי היה על התובעת לחסום את השיחות וכי אין זה הגיוני כי הנתבעת תחייב אותה ללא שיחות. עוד טענה הנציגה כי התובעת יכולה הייתה להוריד אפליקציה לא חוקית .
3. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ושמעתי את הצדדים שהופיעו בפני, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות. התובעת מבקשת בתביעה זו לחייב את הנתבעת לשלם לה את סכום החשבונית מס' 4472151018 בסכום של 1267.85 ₪ בגין שיחות לחו"ל, למרות שסכום זה לא שולם ע"י התובעת לנתבעת. מכאן שהתביעה להשבת הסכום לעיל , מקום שסכום זה לא שולם כלל לנתבעת, דינה להידחות. בנוסף, התובעת לא הוכיחה בי ביצעה חסימה לשיחות לחו"ל בתקופה הרלבנטית לשיחות, נשוא הפירוט שצורף לכתב ההגנה, לא הוכיחה כי שיחות אלה לא יצאו מהמכשיר הנייד שלה ולא צירפה ראייה כלשהי בדבר הגשת תלונה במשטרה בגין הונאה לטענתה.
4. סוף דבר: התביעה נדחית. לפנים משורת הדין איני עושה צו להוצאות.
5. המועד להגשת בקשה לרשות ערעור על פסק הדין הוא 15 ימים מיום קבלת פסק הדין.
6. המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ז טבת תשפ"ב, 21 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.