27 אפריל 2022

1. לפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (מס הכנסה) אשר התכנסה ביום 13.4.21 (להלן: "ועדת הערר").
2. ביום 5.4.21 התקיים דיון מקדמי בהליך זה, במהלכו הגיעו הצדדים להסכמה כדלקמן:

"ניתן בזאת תוקף של פסק דין חלקי להסכמת הצדדים להשיב את עניינו של המערער יוחזר לוועדה על מנת שתשקול בשנית את קביעתה ביחס לפגימות הבאות:

1. כריתה חלקית של כליה אחת.
2. עיניים – חדות ראיה, צניחת עפעפיים, נזקי משנה בגין דלקת הלחמית לפי סעיף 65.
3. אי ספיקת כליות

התיק יועבר למתן פסק דין אך ורק לצורך הכרעה ברכיבים הבאים:

1. אורולוגית - קביעת נכות בגין הפרעה קשה בהטלת שתן בליווי IC.

2. כירורגי –לענין קביעת הנכות בגין הטחורים.

3. כירורגי – לענין הצלקות".

1. מאחר שנותרה מחלוקת בין הצדדים ברכיבים שצוינו לעיל, הועבר התיק למתן פסק ביחס לרכיבים אלה.

תמצית טענות הצדדים

טענות המערער

1. הליקוי האורולוגי – ועדת הערר שגתה בכך שקבעה נכות בשיעור של 20% בגין הפרעה קשה בהטלת שתן וציסטיסיס. הנכות אינה תואמת את מצבו ואף לא את הבדיקות ואת חוות הדעת, שהוצגו בפני הוועדה. ועדת הערר אף התעלמה אף מהטיפול התרופתי אותו המערער נוטל.

טחורים – ועדת הערר שגתה עת קבעה דרגת נכות בשיעור 0% מבלי שנימקה החלטתה. הוועדה לא התייחסה אף לחוות דעתו של פרופ' שנקמן מיום 18.10.20 אשר המליץ על נכות בשיעור של 10%. ועדת הערר התייחסה רק למסמכים אשר עולים בקנה אחד עם החלטתה.

צלקות – ועדת הערר שגתה כשקבעה נכות בשיעור 0% בגין הצלקות, מבלי שהתייחסה למכלול הצלקות בגופו, לרבות הצלקות שנגרמו כתוצאה מהסרת הנגעים מסוג SCC בצוואר, בבית החזה ובקרקפת. הוועדה לא נימקה החלטתה ולא נתנה דעתה לחוות דעתם של פרופ' שנקמן ופרופ' שמר.

טענות המשיב

1. הליקוי האורולוגי – ועדת הערר קבעה למערער נכות של 20% לפי פריט ליקוי 23(2)(III) המקנה 20% נכות ואילו המערער טען לנכות לפי פריט ליקוי 23(2)(IV) המקנה 50% נכות. ועדת הערר התבססה על חוות דעתו של יועץ הוועדה, ד"ר יעקב גולומב, מיום 3.11.19 ומיום 21.2.21, אשר נימק החלטתו כיאות תוך התייחסות לתיעוד הרפואי הרלוונטי שהונח בפניו.

טחורים – ועדת הערר קבעה למערער נכות בשיעור 0% נכות לפי פריט ליקוי 15(7)(א). הוועדה התבססה על חוות דעתו של ד"ר שלמה פסיק מיום 3.11.19, הקודמת לחוות דעתו של פרופ' לואיס שנקמן מטעם המערער מיום 18.10.20.

צלקות –ביום 26.11.19 הודיע ב"כ המערער לד"ר רות שיפטר, מומחית מתחום העור, כי המערער מושך את ערעורו בתחום זה ומשכך לא נפל פגם בכך שוועדת הערר לא התייחסה לטענות המערער בנושא. בנוסף לכך, חוות דעתו של פרופ' שמר מטעם המערער לא הוצגה לוועדה. בחוות דעתו של פרופ' שנקמן הומלץ על נכות בשיעור של 10% מבלי לפרט את ממדי הצלקת. ועדת הערר סמכה קביעתה ברכיב זה על חוות דעתו של ד"ר פטיק שלמה מיום 3.11.19, אשר קבע למערער נכות של 0% בגין צלקות שטחיות שאינן מכערות ואינן מפריעות בגפיים ובצוואר.

המסגרת המשפטית

1. סעיף 9(5)(א) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] קובע פטור ממס על הכנסה מיגיעתם האישית של עיוור או של נכה שנקבעה להם נכות של 100% או נכות של 90% לפחות, בהתקיים יתר הנסיבות המפורטות בסעיף.
2. התערבות בית הדין בהחלטת הוועדה הרפואית לעררים הפועלת לפי פקודת מס הכנסה מוגבלת לטעות משפטית בלבד [עב"ל (ארצי) 45534-04-13 אלי עמר נ' מדינת ישראל - רשות המיסים (26.1.2014)]. הדבר נובע מכך שהוועדה מורכבת ממומחים רפואיים המכריעים בעניינים המובאים בפניהם על פי שיקול דעתם הרפואי-מקצועי שאל לבית הדין מלהתערב בו.

דיון והכרעה

1. לאחר עיון במסמכים שבתיק ושקילת טענות הצדדים, מצאתי כי דין הערעור להתקבל בחלקו, ואפרט.

הליקוי האורולוגי

1. ועדת הערר התבססה בהחלטתה על שתי חוות דעת של יועץ לוועדה, האורולוג ד"ר יעקב גולומב, מיום 3.11.19 ומיום 21.2.21. בחוות דעת היועץ מיום 3.11.19 סיכם היועץ את ממצאיו וקבע כדלקמן:

"היועץ עיין בסיכום אשפוז הרצליה מדיקל סנטר מ-4/12/09 שבה בוצעה ציסטוסקופיה בהרדמה ונקבעה קיבולת שלפוחית כ-130 סמ"ק עם היפרמיה ניכרת ואבחנה של IC. כמו כן עיין היועץ בסיכומי ביקור קופ"ח אצל אורולוג ד"ר סתיו מתאריכים שונים עפ"י למערער דחיפות ותכיפות במתן שתן ונוקטוריה מצב לאחר טיפול בהיפטמיה של הערמונית עבר ניתוח ערמונית פעמיים ומקבל טיפול תרופתי. כמו כן עיין בתוצאות בדיקת US שתן מתאריכים שונים שהדגימו שלפוחית בקיבולת תקינה, דפנות סדירות וערמונית בגודל כ-13 סמ"ק ללא שאריות שתן. כמו כן, עיין בחוו"ד ד"ר טיקוצ'ינסקי מ-15/9/18. אצל המערער נקבעה אבחנה של IC על סמך בדיקת ציסטוקופיה בשנת 2009. המערער לא קיבל שטיפות בגין אבחנה זו ומקבל טיפול תרופתי בלבד. בבדיקות US חוזרות הודגמה קיבולת שלפוחית תקינה, מצב שאינו תואם את הממצאים בבדיקה הציסטוקופית ב-2009.

המערער לא ביצע בדיקה אורודינמית למרות שהומלץ לו. היועץ אינו מקבל את קביעתו של ד"ר טיקוצ'ינסקי בחוו"ד אודות הנכות בגין מצבו וקובע כי נכותו כפי שנקבע בדרג I. נכות זו תואמת את מצבו. נכותו 20% לפי סעיף 23(2)א'III מ-1/1/19".

1. בפרוטוקול חוות דעת נוספת של יועץ הוועדה מיום 21.2.21 נרשמו תלונות ב"כ המערער, כדלקמן:

"מבקשים להתייחס לנכות אונקולוגית של סרטן מסוג BCC בכליה שמאל, כריתה חלקית של הכיליה, להתייחס לנכות שניתנה בהפרעת שתן דחיפות וחריפות מלווה בכאבים נמצא במעקב אורולוגי, שלפוחית קטנה וערמונית גדולה, לא ביצע בדיקה אורודינמית"

1. היועץ בחן את המסמכים הרפואיים שהובאו לפניו וקבע כדלקמן:

"היועץ עיין בסיכום ניתוח מתאריך 27/12/20 על פיו בוצעה כריתה חלקית רובוטית של הכליה השמאלית והיסתולוגיה ממצא של RCC ללא התפשטות. היועץ עיין בבדיקת MRI 29/10/20."

אבחנה :

1) גידול בכליה

2) הפרעות במתן שתן

סיכום:

"נכותו 100% לפי 2(12)3 מ-22/10/20 – 25/10/21

50% לפי 2(12)ג מ-22/10/20 – 30/10/22

30% לפי 2(12)ב מ-31/10/22 – 31/10/23

10% לפי 2(12)א מ-1/11/23 ולצמיתות.

הפרעות במתן שתן ב"כ המייצג הציגה מסמך 19/2/21 שהדגימה רירית שלפוחית תקינה ללא .... וכן סיכום ביקור אצל פרופ' סתיו 17/1/21 לפיו המערער מקבל טיפול תרופתי בכדורים עקב תכיפות ודחיפות במתן שתן ללא כאבים על .... תלונותיו של המערער והממצאים בבדיקת סטוטוסקופיה אינם בהכרח ממצאים BCC ולכן הנכות שנקבעה תואמת את מצבו."

1. מדובר בחוות דעת מנומקת המתייחסת למסמכים הרפואיים, לתיעוד שהוצג בפני היועץ, ולחוות הדעת של ד"ר טיקוצ'ינסקי. המומחה היועץ התייחס לחוות הדעת, ונימק מדוע בחר שלא לקבל את מסקנותיה, על יסוד הממצאים הרפואיים.
2. בנסיבות אלה אין פגם בכך שוועדת הערר קיבלה את ממצאיו ומסקנותיו של ד"ר גולומב, כי הליקוי של המערער הוא: "דלקת בינונית, תכיפות בהטלת השתן ביום ובלילה, עם כאבים ועווית". מדובר בקביעה רפואית-מקצועית אשר לבית הדין אין את הכלים המקצועיים להתערב בה. אף לא נפל פגם באופן התאמת הוועדה את הליקוי לסעיף הליקוי הרלוונטי.

טחורים

1. ועדת הערר התייחסה לתלונות המערער בעניין הטחורים וציינה, כי לא מצאה עדות לדימומים שכיחים. לכן קבעה למערער 0% נכות לפי פריט ליקוי 15(7)(א). הוועדה התייחסה לחוות דעת של יועץ כירורג מטעמה, ד"ר פסיק, מיום 3.11.19 וביססה את החלטתה על ממצאיו כדלקמן: "....צוין ב-8/6/05 טחורים עם יציאות תקינות. בדיקת המוגלובין 27/5/10 15,1. נבדק ע"י כירורג ד"ר רשף ב-24/10/19 עבר אנדוסקופיה ואובחנו טחורים".
2. אין מחלוקת כי ועדת הערר לא התייחסה לחוות הדעת של פרופ' שנקמן מטעם המערער מיום 18.10.20, אף שחוות דעת זו קודמת למועד התכנסותה. היה על ועדת הערר להתייחס לחוות הדעת, בפרט בשים לב לכך שפרופ' שנקמן כתב שהמערער סובל מטחורים הכוללים כאב ודימום ומטופל, והמליץ על נכות בשיעור 10%.
3. משכך נפל פגם בהחלטת ועדת הערר אשר קבעה למערער נכות בשיעור 0% ללא התייחסות לחוות הדעת, ומבלי שהמומחה מטעמה התייחס לאמור בה.

צלקות

1. מעיון בפרוטוקול עולה כי ועדת הערר לא התייחסה בהחלטתה למכלול הצלקות על גופו של המערער, לרבות צלקות שנגרמו כתוצאה מהסרת הנגעים מסוג SCC בצוואר, בבית החזה ובקרקפת, ואף לא לחוות דעתו של פרופ' אבנר שמר מטעמו, מיום 6.11.18.
2. עם זאת, לא נפל בכך פגם, מאחר שביום 16.11.19 התייצבה ב"כ המערער בפני יועצת הוועדה בתחום העור ד"ר רות שיפטר, והודיעה כך: "הלקוח לא הופיע מאחר ואנו מבקשים למשוך את הערעור בתחום העור". בהתאם לכך קבעה היועצת בממצאי הבדיקה: "לא הופיע – מבקשים למשוך את הערר בתחום העור".
3. שעה שהמערער עצמו לא התייצב לבדיקה, ובאת כוחו הודיעה מפורשות כי המערער מושך את הערעור בתחום העור, לא נפל פגם בכך שוועדת הערר לא התייחסה לצלקות.

סוף דבר

1. דין הערעור להתקבל בחלקו, בהתאם להסכמות המשיב שניתנו לפרוטוקול במעמד הדיון וכן ביחס לטחורים, ולהידחות ביחס ליתר הרכיבים.
2. עניינו של המערער יוחזר לוועדה, באותו הרכב, על מנת שתשקול בשנית קביעתה ביחס לפגימות הבאות:
3. כריתה חלקית של כליה אחת.
4. עיניים – חדות ראיה, צניחת עפעפיים, נזקי משנה בגין דלקת הלחמית לפי סעיף 65.
5. אי ספיקת כליות.
6. טחורים – ועדת הערר תשקול בשנית קביעתה לעניין שיעורי הנכות תוך התייחסות מנומקת לחוות הדעת של פרופ' שנקמן מיום 18.10.20.

המערער ובאת כוחו יוזמנו לוועדה ויוכלו לטעון בפניה.

החלטת הוועדה תהיה מנומקת ומפורטת.

1. לאור תוצאת הדברים יישא כל צד בהוצאותיו.

על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ו ניסן תשפ"ב, (27 אפריל 2022), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.