1. לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן עקב אי התייצבות המבקשת לדיון בעניינה.
2. ביום 28.07.21 ניתן למבקשת דו"ח בגין חנייה במקום חנייה לרכב של נכה. בעקבות בקשת המבקשת להישפט, נקבע מועד לדיון ביום 17.05.2022. המבקשת לא התייצבה לדיון בעניינה ועל־כן נדונה בהעדרה, הורשעה ונגזר עליה קנס בסך של 1,500 ₪.
3. חמישה ימים לאחר מתן פסק הדין, ביום 22.05.2022, הגישה המבקשת בקשה לביטולו, בטענה כי כלל לא ידעה על קיום הדיון ולא קיבלה כל מכתב או הודעה לגביו ולפיכך ביקשה את ביטול פסק הדין.
4. בתגובת המשיבה מיום 30.06.2022, טוענת כי מבירור במערכת "נט המשפט" עולה כי כתב האישום וההזמנה לדין הומצאו לידי הנמען הרשום וכי אישור המסירה סווג על ידי השליח "לידי הנמען הרשום". לטענתה, המבקשת לא ביססה נימוק של ממש לביטול פסק הדין, ומשכך לא הוכיחה כי עמדה בעילות המנויות בדין לביטולו.
5. ביום 06.07.22 ניתנה למבקשת זכות תשובה לתגובת המשיבה תוך 10 ימים. בחלוף חודש ימים, ביום 09.08.22, השיבה המבקשת כי ההזמנה לדיון כלל לא הגיעה אליה, היא לא ראתה את השליח ולא חתמה על אישור המסירה. משכך, בשל מניעה בלתי צפויה לא התייצבה לדיון. המבקשת שבה ועתרה לקיים דיון ולחלופין להפחית את גובה הקנס לסכום המקורי, אשר עמד על 1,000 ₪.

הכרעה

1. סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן: "חוק סדר הדין הפלילי") מאפשר לדון נאשם בהיעדר התייצבות, וקובע חזקה כי אם הנאשם הוזמן ולא התייצב בבית המשפט יראוהו כמודה בכל העובדות שנטענו בכתב האישום ובית המשפט רשאי לדון את הנאשם שלא בפניו.
2. בהתאם להוראת סעיף 130(ח) לחוק סדר הפלילי, רשאי בית משפט לבטל את פסק הדין שניתן בהיעדר התייצבות "אם נוכח שהייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין".
3. בבקשתה לא עמדה המבקשת בנטל לשכנע כי בעניינה מתקיים לפחות אחד משני התנאים הקבועים בדין לצורך ביטולו של פסק הדין.
4. אשר לתנאי הראשון, הרי שהמבקשת לא הצביעה על סיבה מוצדקת לאי התייצבותה לדיון.
5. ראשית, אציין, כי מעיון בתיק במערכת "נט המשפט" עולה כי ההזמנה לדיון נשלחה למבקשת כדין, ביום 29.8.21, ובתיק ישנו אישור מסירה חתום, אך המבקשת לא התייצבה לדיון.
6. תקנה 44 א לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד-1974, קובעת חזקת מסירה, לפיה בעבירות תעבורה שעליהן חל סעיף 239א לחוק ובעבירות קנס רואים את ההודעה על ביצוע העבירה, ההודעה לתשלום קנס או ההזמנה למשפט לעניין עבירת קנס כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, אם חלפו חמישה עשר ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן.
7. בענייננו, אישור המסירה חתום ומשכך המשוכה העומדת בפני המבקשת אף גבוהה יותר. עם זאת, על אף שהמבקשת טוענת להיעדר קבלת הזימון, היא לא הציגה אף ראייה לביסוס טענתה.
8. אשר לתנאי השני, הרי שאף הוא אינו מתקיים במקרה זה, שכן המבקשת לא הוכיחה כי ביטולו של פסק הדין נדרש בכדי למנוע עיוות דין ולמעשה לא העלתה כל טענת הגנה עובדתית או משפטית.
9. כאשר מדובר בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר, יש להצביע על שיקולים כבדי משקל, שיש בהם פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה, על מנת שיבוטל פסק הדין בעילה של חשש לעיוות דין. וכפי שהובהר בע"פ 6920/07 חסון נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (4.9.2007): "המונח 'עיוות דין' פורש בפסיקתו של בית משפט זה כמקרה שבו תוצאת המשפט היתה יכולה להיות שונה עקב פגם מסוים שנפל בהליך... או כמקרה שבו נפל בהליך פגם פרוצדוראלי כה חמור היורד לשורשו של עניין עד שקמה חזקה שנגרם עיוות דין ללא צורך בהצבעה על קשר סיבתי בין הפגם לתוצאה" (שם, בפסקה 7).
10. הבקשה שלפניי כלל אינה מפרטת טענות הגנה הנוגעות לעניין זה, ולא צורפו לה מסמכים כלשהם, הן בנוגע לאי־ מסירת כתב האישום וההזמנה לדין, והן בנוגע לחשש כלשהו לעיוות דין באי־ביטול פסק הדין.
11. משכך, אין לפניי גרסה שבכוחה לעורר חשש שמא נגרם לנאשם עיוות-דין בפסק-הדין שניתן בהעדרו.

"הכלל הוא שעל המבקש להעלות בכתב, במסגרת בקשתו לביטול פסק-דין, את מכלול טענותיו, כולל אסמכתאות להן ותצהיר מטעמו התומך בבקשתו ככל שהדבר נדרש... בית-המשפט לא ישעה לבקשה להיות נוכח בדיון מקום שבו המבקש לא טרח לפרט במסגרת בקשתו ובמסגרת התצהיר התומך בה את הפרטים המלאים הדרושים על-מנת להכריע בטענות ולהחליט בבקשה. הוא גם לא יאפשר למבקש להופיע לדיון רק על-מנת לאפשר לו להשלים בעל-פה את הדברים שלא טרח לפרט בכתב" (רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(6) 793, 802).

1. אוסיף, כי מדובר בעבירה קלה מסוג של ברירת משפט, וכי שיעור הקנס שהוטל על הנאשם בגזר-הדין לא היה גבוה משמעותית ביחס לקנס המקורי שהושת עליו. נוכח תכליתו החקיקתית של סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי, הקובע סדרי דין מיוחדים בעבירות קלות והואיל והמבקשת לא עמדה בתנאים המצדיקים את ביטולו של פסק הדין, הרי שדין הבקשה להידחות.

ניתנה היום, ב' אלול תשפ"ב, 29 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.