לאחר שעיינתי בבקשה לביטול הליכי הוצל"פ בהתנגדות ובתגובת המשיבה אני קובעת כדלקמן:

המבקש טען כי לא קיבל את האזהרה על פתיחת תיק ההוצל"פ נגדו, ולא חתם על אישור המסירה, וכי ידע אודות ההליך לראשונה משקיבל הודעה על הטלת עיקול על משכורתו אצל מעסיקו דבאח. עוד טוען המבקש כי לא קיבל לידיו את כתב התביעה ו/או מכתב התראה ו/או אזהרה, וכי אין בינו לבין המשיבה כל יריבות משפטית, הואיל ולשיטתו, אינו חב בגין החוב הנטען. עוד טוען המבקש כי ביום 03.08.2021, עת שקיבל לידיו דוח תיקים לחייב, התברר לו כי מדובר בתביעה שמקורה בשכירות דירת מגורים בכפר בענה, בדירה של המשיבה. עוד טוען המבקש כי בינו לבין המשיבה נחתמו שני הסכמי שכירות הראשון- ביום 22.08.2007, והשני- 01.01.2013, ובשניהם התחייב המבקשת לשלם שכר דירה ע"ס 1,000 ש"ח לחודש במזומן, ולשיטתו, דמי השכירות שולמו חודש בחודשו על פי ההסכם במזומן, עד ליום בו נמצא מפגע תברואתי ובריאותי בדירת המשיבה, וביום 01.01.2017, נאלץ הוא להודיע כי הוא מפנה את הנכס נשוא התובענה. עוד טוען המבקש כי פנה הוא למועצה המקומית בכפר בענה לשם עדכון המעבר החדש ביום 01.01.2017. עוד טוען המבקש כי עומד הוא על זכותו לחקור את המוסר אשר ביצע את המסירה לכאורה לידי המבקש. המבקש עותר לבית המשפט בבקשה לחייב את המשיבה בתשלום מלוא נזקיו הממוניים והלא ממוניים בגין פתיחת תיק ההוצל"פ נגדו.

לעומתו טענה המשיבה כי תיק ההוצל"פ והאזהרה נמסרו למבקש כדין ביום 15.01.2021, אך הוא סירב לחתום. עוד טענה המשיבה כי המבקש קיבל התראה עוד בטרם הגשת התובענה ביום 15.07.2020, ולטענתה, נמסרה היא לבנו המתגורר עמו בשם ענאד חוסין. עוד טענה המשיבה כי ביום 24.07.2020, קיבל המבקש התראה בטרם נפתח תיק ההוצל"פ, ולשיטתה, סירב שוב לחתום. עוד טענה המשיבה כי המבקש התחמק מתשלום עוד בטרם עזה את הנכס שבבעלותה, ולשיטתה, קיימות יתרות אשר המבקש חב בגינם, ואף הודה בפניה ובפני עדים נוספים אשר הביעו רצונם בבוא העת למסור עדות בפני בית המשפט. עוד טענה המשיבה כי בין הצדדים נחתמו שולשה הסכמים, לתקופה של 9.4 שנים, מיום 22.08.2007-31.12.2016. עוד טענה המשיבה כי המבקש לא פינה את המושכר בתום החוזה האחרון אלא חודשיים מאוחר יותר (01-02/2017), ולא שילם עבור חודשים אלו, לרבות תשלומים שוטפים(ארנונה, חשמל, מים). עוד טענה המשיבה כי לאורך כל תקופת השכירות שילם המבקש סך של 34,000 ש"ח לכל תקופת השכירות ונותר חייב לה סך של 80,000 ש"ח.

עוד טענה המשיבה כי המבקש מעולם לא שילם עבור מים בכל תקופת השכירות ששהה במושכר, ואף חב הוא בגין חלק מהוצאות הארנונה למועצה. עוד טענה המשיבה כי טענות המבקש נטענו בעלמא הואיל ולא הציג בפני בית המשפט שום אסמכתאות התומכות בגרסתו כי אינו חב בגין החוב הנטען. עוד טענה המשיבה כי המבקש לא עזב את המושכר בשל מפגע תברואתי או בריאותי, ולשיטתה קיבל לידיו מושכר חדש ותקין במיועד למגורים, עוד טענה המשיבה כי המבקש השתמט מתשלומים וגרם לנזקים רבים בנכס המושכר. סבורני כי טענת המבקש ולפיה לא ידע על התביעה אלא לאחר עיקול על כספי משכורתו נטענה מן השפה אל החוץ וזאת לאור קיומם של שלושה אישורי מסירה הן של האזהרה והן של מכת בהתראה שנשלח אליו טרם פתיחת תיק ההוצאה לפועל. בכל המשיבה כי יכול היה המבקש לגשת ללשכת ההוצל"פ ולקבל לידיו העתק מכתב התביעה. אך כדי לא לחסום את דרכו של המבקש מלהתגונן בפני התביעה, אני מורה ההליכים בתיק יעוכבו בכפוף להפקדה של בסך של 20,000 ש"ח בקופת בית המשפט בתוך 30 יום.

ניתנה היום, כ"ד אלול תשפ"א, 01 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.