1. עניינה של החלטה זו ב – 18 הודעות תשלום קנס אשר נרשמו למבקש בגין עבירות חניה ותנועה שונות (להלן – "הדו"חות").
2. ביום 8.8.21 הגיש המבקש בקשה להארכת מועד להישפט בגין הדו"חות המפורטים במסמך הנושא את הכותרת "רשימת דוחות חניה ותנועה" אשר צורף לבקשתו. המבקש נימק את בקשתו במצבו האישי והכלכלי: בן 70, ללא קשר עם בני משפחתו, מתגורר ברחוב (ברכבו) וחי מקצבת ביטוח לאומי. המבקש תמך את בקשתו באסמכתאות בדבר מצבו הרפואי והכספי.
3. ביום 30.8.21 הגישה המשיבה את תגובתה לבקשה. כבר עתה יאמר, כי לעניין דו"חות מספר 8, 16, 17, 18 הסבירה המשיבה כי טרם חלף המועד האחרון להישפט ולכן הבקשה אינה רלבנטית בהקשרן. כמו כן ולעניין דו"חות מספר 9, 11, 12, 13, 14, 15 הודיעה המשיבה כי בשל נסיבות ביצוע העבירות נשוא דו"חות אלה ולפנים משורת הדין יבוטלו הדו"חות האמורים.

ולבסוף, ובאשר לדו"חות מספר 1 – 7 וכן לדו"ח מספר 10 (להלן – "שמונה הדו"חות") טענה, כי אלה נשלחו בדואר רשום למענו של המבקש כפי שהיה מעודכן במשרד הפנים נכון למועד המשלוח. לפיכך, טענה המשיבה, מתקיימת חזקת המסירה הקבועה בתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי וכי אין די באמירת המבקש כי לא קיבל את הדואר בשל כך שהוא מתגורר ברחוב. יחד עם זאת הבהירה המשיבה בעמדתה (סעיף 12 לתגובה) כי נוכח מצבו הרפואי והפיננסי של המבקש, יש באפשרותו לפנות למשיבה בבקשה להפחתת החוב ופריסתו לתשלומים.

לגופו של עניין טענה המשיבה, כי המבקש גם לא העלה כל טענה המצדיקה את ביטול שמונה הדו"חות שנרשמו בגין עבירות חניה ותנועה שונות אשר אסורות על המבקש גם בהיותו בעל תג נכה.

1. נוכח האמור בעמדת המשיבה, התבקש המבקש ביום 1.9.21 להודיע לבית המשפט אם הוא עודנו עומד על בקשתו להישפט באיחור. בתגובה הודיע המבקש ביום 13.9.21 כי הוא עומד על בקשתו להישפט בגין שמונה הדו"חות.
2. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה על נספחיהן, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.
3. תחילה אציין באשר לדו"חות 8, 16, 17, 18 כי הואיל וטרם חלף המועד להישפט בגינם, המבקש יוזמן לדיון בעניינם בהתאם ליומנו של בית המשפט. כמו כן, ונוכח האמור בתגובת המשיבה, דו"חות מספר 9, 11, 12, 13, 14, 15 - יבוטלו על ידי המשיבה.

המשמעות היא, כי יש להכריע במסגרתה של החלטה זו רק בדו"חות מספר 1 – 7 וכן בדו"ח מספר 10 דהיינו בשמונה הדו"חות.

1. לפי סעיף 229(ח2) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב-1982 (להלן – "חוק סדר הדין הפלילי") אם לא שילם המבקש את הקנס, חלפו המועדים להגשת בקשה לביטול הודעת תשלום קנס או להודעה על בקשה להישפט לפי סעיף קטן (א), לא הוגשו בקשות כאמור או הוגשה בזמן בקשה לביטול הודעת תשלום קנס ונדחתה, יראו אותו, בתום המועדים הקבועים בסעיף קטן (א) להגשת בקשות אלה, כאילו הורשע בבית המשפט ונגזר עליו הקנס הנקוב בהודעת תשלום הקנס.
2. בנוסף, סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי, קובע, שבית המשפט יהיה רשאי לקיים משפט לאדם שהגיש בקשה להישפט לאחר תקופת תשלום הקנס רק אם שוכנע שהבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד מיד לאחר שהוסרה המניעה, או מנימוקים מיוחדים (ר' רע"פ 1260/09 שלבי עאטף נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 2.6.2009).
3. בענייננו, לא שוכנעתי שהבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שאינן תלויות במבקש. אמנם, טענת המבקש כי הוא דר רחוב המתגורר ברכבו עשויה להשליך על השאלה אם שמונה הדו"חות אכן היו בידיעתו, אך המבקש לא טען דבר לעניין ההמצאה ולכן סוגיה זו אינה מצויה במחלוקת ואינה נדרשת לדיון. ובנקודה זו אציין, כי מתגובת המשיבה עולה, כי גם נכון למועד הגשת הבקשה, המבקש רשום כמי שמתגורר באותה הכתובת אליה נשלחו שמונה הדו"חות.

זאת ועוד, המבקש גם לא העלה כל הסבר באשר לאי הגשת הבקשה להישפט במועד.

1. טענותיו של המבקש מתמצות במצבו הרפואי והכלכלי; טענות אשר אין בהן די ואינן מהוות עילה להארכת מועד להישפט. לכן, גם לגופו של עניין לא השתכנעתי כי מצויה בפיו של המבקש טענת הגנה ראויה.
2. עם זאת, נוכח ההצעה שהועלתה על ידי המשיבה, לפיה עומדת בפני המבקש האפשרות לפנות בבקשה להפחתת החוב בגין שמונה הדו"חות ופריסת החוב לתשלומים, פתוחה בפני המבקש הדרך לפעול כמוצע על ידי המשיבה.
3. לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, א' חשוון תשפ"ב, 07 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.