בפני | כבוד השופטת מרים קראוס |
תובעים | 1. ליברה חברה לביטוח בע"מ 2. דביר כלב ע"י ב"כ עוה"ד אבי חורי |
נגד |
נתבעת | הפניקס חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד עודד דדוש |
|
| |
|
פתח דבר וטענות הצדדים
- לפני תביעה לפיצוי בגין נזקי רכוש בסך 9,667 ₪, בגין תאונה שאירעה ביום 1.6.21.
- לטענת התובעים, רכבם עמד במקום חנייתו כדין כאשר דלתו פתוחה, או אז, לפתע הגיח רכב הנתבעת מצדו השמאלי ופגע בו.
- לטענת הנתבעת, עת רכבה נסע בנתיבו, לפתע פתח נהג התובעים את דלת רכבו ופגע ברכב הנתבעת.
דיון והכרעה
- בענייננו שתי גרסאות סותרות.
- גרסת התובעים לפיה רכב הנתבעת פגע ברכבם – נדחית! שהרי, מנח הרכבים לאחר קרות התאונה, כפי שעולה מתמונות הצבע שהוגשו לעיוני, מלמד כי חלקו הקדמי של רכב הנתבעת, עד המראה קדמית ימנית, עבר את רכב הנתבעת. משמע, דלת רכב הנתבעת נפתחה על רכב התובעים שחלף במקום.
- נהגת התובעים התרשלה עת הכניסה את ילדה לרכב ועמדה לחגור אותו מהכיוון של הכביש. איני מקבלת טענתה לפיה "אין לי אופציה אחרת". שהרי, יש גם יש. תחילה היה עליה להכניס את הילד הראשון, מכיוון המדרכה, ולחגור אותו בבטחה במושב הצמוד לדלת השמאלית או במושב האמצעי. ולאחר מכן, להכניס את הילד השני, מכיוון המדרכה, ולחגור אותו לצד הילד הראשון. משלא פעלה כך – סיכנה הן ילדיה, הן את עצמה והן את המשתמשים בכביש. בפרט כאשר מדובר ברחוב צר וכאשר נהגת התובעים הייתה ערה לרכב הנתבעת המתקרב אליה ש"יצאה מחניה ונסעה קדימה אחורה", כפי שהעידה.
- ברי אילולא התרשלות נהגת התובעת, התאונה לא הייתה מתרחשת !
- על פי תמונות ממקום התאונה, המלמדות כי התאונה התרחשה ברחוב צר, לא סבירה גרסת נהגת התובעים לפיה דלת רכבה השמאלית אחורית הייתה פתוחה במלואה לרווחה ב"רחוב מאוד צר", כפי שהעידה. ממילא גרסה זו, אין בה אלא כדי ללמד על התנהלותה של נהגת התובעים שאך למען נוחותה סיכנה חיי אדם והפריעה למשתמשים בכביש.
- התרשמתי מכנות נהגת הנתבעת, שאכן הבחינה בנהגת התובעים אשר עמדה וחגרה את הילד, כאשר דלת הרכב "סגורה עליה כיוון שבדיוק קשרה את הילד" (ראו טופס הודעה וחקירתה בפרוטוקול שנכתב ידנית בשל העדר הקלדנית), ושמשכך ומשום שראתה שיש לה מספיק מקום לעבור, - עברה.
- . חובת הזהירות בנסיבות המקרה דנן – על נהגת התובעים, בפרט משום שהבחינה בנהגת הנתבעת המתקרבת – ועל כך היה עליה לנהות בזהירות מוגברת.
- נוכח מנח הרכבים לאחר קרות התאונה אני מקבלת תשובת נהגת הנתבעים לפיה לא חשבה לצפצף על מנת להסב את תשומת לבה של נהגת התובעים לכך שהיא עוברת במקום משום ש"הייתי ממש רחוקה ממנה..". (ראו חקירתה בפרוטוקול שנכתב ידנית בשל העדר הקלדנית).
- עדת התביעה, הגב' הירשברג – עדת ראייה אובייקטיבית, לא ידעה להעיד האם דלת רכב התובעים הייתה פתוחה לגמרי או חלקית, ולא ידעה להעיד איך בדיוק התרחשה התאונה.
- דומה כי בנסיבות העניין, נהגת התובעים, בלי לשים לב, תוך כדי חגירת הילד, הדפה החוצה את הדלת שהייתה סגורה עליה, וזו 'נפתחה על' רכב הנתבעת שהחל לחלוף במקום.
- בנסיבות העניין, לא מצאתי כי יש לשייך ולו בדל רשלנות לנהגת הנתבעת.
- לאחר עיון בתיק ושמיעת העדים, אני קובעת כי האחריות לקרות התאונה רובצת לפתחה של נהגת התובעים.
לפיכך, התביעה נדחית, ללא צו להוצאות.
אגרת מחצית שנייה תשולם על ידי התובעים.
- התיק ייסגר.
ניתן היום, כ"ז סיוון תשפ"ב, 26 יוני 2022, בהעדר הצדדים.