הבקשה וטענות הצדדים

1. לפני בקשה להארכת מועד להישפט בגין דו"ח שעניינו עבירת מהירות שצולמה במערכת אכיפה מסוג א/3. לטענת המבקשת היא קיבלה את הדו"ח באיחור רב, ומשקיבלה אותו הגישה בקשה להישפט שנענתה בשלילה מאחר והבקשה הוגשה שלא במסגרת התקופה הקבועה בחוק. לגופו של עניין נטען כי הרכב בו בוצעה העבירה היה בחזקת אדם אחר (צורף תצהיר) . בהתאם, טענה כי ייגרם לה עיוות דין במידה ובקשתה תדחה.
2. המשיבה מתנגדת לבקשה מהטעם שהבקשה להישפט לא הוגשה במסגרת התקופה שנקבעה בחוק. עוד טענה כי הדו"ח שולם.

דיון והכרעה

1. לאחר ששקלתי את הבקשה וטענות הצדדים אני מחליט לדחותה.
2. מששולם הקנס על ידי המבקשת יש לראותה כמי שהודתה בביצוע העבירה, הורשעה ונגזר דינה - ראה ע"פ 40584/07 ציפורה רייני נ' מ. ישראל - מחוזי ירושלים. יודגש, כי בית המשפט אינו מחויב לברר את נסיבות תשלום הדו"ח ולבחון אם הדוח שולם על ידי מי שהדוח נרשם על שמו או על ידי מי מטעמו, על דעתו או בניגוד לדעתו או במסגרת הסדר עם המרכז לגביית קנסות (ראה רע"פ 2937/17 גיל פלדמן נ' מדינת ישראל , וראה גם עפ"ת (מחוזי י-ם) 45005-06-18 הלל רוזנברג נ' מדינת ישראל ). היה על המבקשת לבדוק באיזה דוח מדובר טרם תשלומו, ומשלא עשתה כן, אין לה להלין אלא על עצמה.
3. אמנם המבקשת כפרה בביצוע העבירה, וטענה כי הרכב בו בוצעה העבירה היה בחזקת אדם אחר, אך ההלכה היא כי עילת "אחר נהג ברכב" אינה מצדיקה הארכת המועד להישפט. ברע"פ 7709/13 שמעון סאסי נ' מדינת ישראל קבע בית המשפט העליון כי: "...טענתו לפיה הוא עצמו לא נהג ברכב, איננה מבססת חשש לעיוות דין כלפיו". וכן ברע"פ 7018/14 מיכאל טיטלבאום נ' מדינת ישראל נקבע כי: "גם טענתו של המבקש, לפיה ההארכה נדרשת לשם הסבת הדו"חות על שמם של נהגים אחרים שהשתמשו ברכב, אין בכוחה להועיל למבקש, בנסיבות העניין (ראו: רע"פ 1446/14 ריאד נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (26.3.2014); רע"פ 9580/11 יוסף נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (27.12.2011))".

טענה זו נבחנה גם בבית המשפט המחוזי אשר קבע בהחלטותיו כי טענת "אחר נהג ברכב" אינה מבססת חשש לעיוות דין ואינה מהווה "נימוק מיוחד", או טענה שמקימה חשש לעיוות דין (עפ"ת 42642-12-17 שאול שלום נ' מדינת ישראל, עפ"ת 45391-01-19 גיא כהן נ' מדינת ישראל , עפ"ת 45005-06-18 הלל רוזנברג נ' מדינת ישראל, עפ"ת 51304-09-16 חי חיים אור גל נ' מדינת ישראל ).

יודגש, כי גם במקרים בהם קיימת תשתית ראייתית מוצקה לפיה אדם אחר ביצע את העבירה, אין בכך כדי להצדיק את קבלת הבקשה (רע"פ 7839/08 שמעון קורנפלד נ' מדינת ישראל ; רע"פ 9540/08 עופר מוסברג נ' מדינת ישראל; רע"פ 8927/07 סעד אבו עסב נ' מדינת ישראל, רע"פ 8626/14 סמארה נ' מדינת ישראל, רע"פ 2754/12 ביסמוט נ' מדינת ישראל , רע"פ 222/13 מחמוד נ' מדינת ישראל ). לציין, כי מדובר בטענת הגנה שכיחה והכרה בה תביא לפתיחת פתח רחב ותפגע בשיקולי מדיניות הנוגעות ביעילות ההליכים בבית המשפט לתעבורה (ראה עפ"ת 42642-12-17 שאול שלום נ' מדינת ישראל).

1. מעבר לנדרש, הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר ללא כל הסבר מניח את הדעת. המבקשת ידעה על קיומו של הדו"ח לכל הפחות ביום הגשת הבקשה להסבת הדו"ח (31.07.18), כאשר התשובה לבקשה ניתנה כבר ביום 15.08.18. כך שמדובר בשיהוי חריג של 3 שנים ודי בו כדי לדחות את הבקשה. (ראה עפ"ת 75464-12-19 מעגל שני בע"מ נ' מדינת ישראל ). בהקשר זה יצוין, כי הדו"ח שולם על ידי המבקשת כבר ביום 30.4.20.
2. לאור כל האמור לעיל, לא שוכנעתי כי ייגרם למבקש, עיוות דין אם בקשתה תדחה.
3. הבקשה נדחית.
4. להודיע לצדדים.

ניתנה היום, י"א אלול תשפ"א, 19 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.