בפניי בקשת המבקש להסרת המגבלות שהוטלו על חשבונות הבנק הפרטי והעסקי בבעלותו.

1. הליכים קודמים :

בתאריך 11.8.21 התקיים דיון בבית משפט השלום בנצרת (בפני כב' סגן הנשיא, השופט נעמן אדריס) במסגרת בקשת המבקש להחזרת תפוסים שנתפסו מחזקתו במסגרת חיפוש שערכה המשיבה בביתו ובעסקיו. בתום הדיון הורה בית המשפט כי דין הבקשה בשלב זה להידחות וכי המבקש רשאי להגיש בקשתו לאחר 30 ימים ממתן ההחלטה תוך שבית המשפט מציין כי :

"מדובר בחקירה כלכלית מסועפת, רחבת היקף, אשר נמצאת בעיצומה כפי שציין ב"כ המשיבה. נעשה מספר רב של פעולות חקירה וקיים צורך בביצוע פעולות חקירה רבות ומגוונות. באיזון המתבקש בין האינטרסים המתנגשים, נחה דעתי כי ידו של האינטרס הציבורי, בשלב זה, על העליונה, ולכן בקשת המבקש בשלב זה נדחית.

המשיבה תקדם את החקירה ותבצע את כל פעולות החקירה הדרושות בהקדם האפשרי."

1. טיעוני ב"כ המבקש :

במסגרת הבקשה נטען כי המבקש אינו מבקש להבריח נכסים ולראייה כי הפקיד סך של 60,000 ₪ לחשבונו יום לפני הדיון שהתקיים ביום 23.8.21. כמו כן נטען לנזק הקשה שנגרם לבני משפחת המבקש עם הקפאת חשבון הבנק הפרטי והנזק לצדדים שלישיים ועובדים עם הקפאת חשבון הבנק העסקי.

במסגרת הדיון שהתקיים ביום 1.9.21 נטען כדלקמן :

1. האמל"ח שנתפס, לא נתפס בבית שלו, הוא נתפס בשטח של הבית שהוא שטח פתוח.
2. בדרך כלל כשמתנהלת פרשייה ויש חשש להתנהלות עבריינית אז כל הסעדים האלו ננקטים עוד בטרם נעצר החשוד ואז מביאים אותו או עוצרים אותו והוא צריך לתת תשובות. כאן הכל הפוך.
3. למבקש חובות של למעלה מ-200,000 ₪ לספקים, במקביל לדיון קודם מסתבר שבינתיים באולם אחר הוציאו צו להקפאת חשבונות הבנק. בינתיים גם את הרכבים תפסו.
4. התפיסות צריכות להתבצע באופן מידתי. בחשבונות הבנק תפסו 160,000 ₪. תפסו עוד כמה עשרות אלפי שקלים בבית. כעת תפסו מכוניות בשווי של בשווי של 400,000 ₪. בחשבונו הפרטי תפסו 500,000 ₪. לא מדובר במישהו שניסה לברוח, הוא מפקיד את הכסף, רוצה להמשיך להפקיד כספים. הוא הופך עכשיו מאדם אמיד שמנהל עסק לפושט רגל בשל חשדות בלבד. הקפיאו לו את החשבונות שהוא צריך לשלם גם לרשויות המס וגם לספקים שלו.
5. למבקש שותף 50% גם בחשבון הבנק שהם הקפיאו. אם יגיעו למסקנה שצריך להגיש כתב אישום, אזי שיגישו כתב אישום, אבל בינתיים הוא צריך להמשיך לחיות. כל זה כי תחנת עפולה מצאה שיקים והפרשייה התגלגלה.
6. תפיסת החשבונות הינה עניין שרירותי, המשיבה לא מסוגלת אפילו היום להפריד בין הכספים שנתפסו. הבנקים איפסו את המסגרות שהיו לזכותו, אין לו מסגרת עכשיו, הוא לא יכול להיכנס למינוס. נתפסו רכבים בשווי 400,000 ₪.
7. יש לבטל את הקפאת החשבונות, לתת למבקש להתנהל שוב, ויש לעשות איזון. אפשר גם חלק מהיתרה שהייתה בחשבון הפרטי שישמש כביטחון, כולל הרכבים שתפסו. את החשבון העסקי יש לשחרר לחלוטין, זה לא סכום שווה ערך שעומד ביחס ישר לסכום העבירה שמייחסים לו ובטח לא בצורה מידתית מול מה שכבר תפסו.
8. טיעוני המשיבה :

המשיבה סבורה כי יש לחשדות הבקשה מהטעמים כדלקמן :

1. נכסי המבקש נתפסו בחשד לעבירות המקימות עילת תפיסה לצורך חילוט עתידי כאמור בסעיפים 32, 34, 43 לפסד"פ וכן סעיפים 21, 26 לחוק איסור הלבנת הון
2. מבחינת המשיבה הדיון המהותי כאן הינו לגבי הסעיפים 15-18 בבקשה, שאלה הסעיפים המהותיים ובשאר הטיעונים חזר ב"כ המבקש על טיעונים שנטענו בפני בית המשפט בדיון קודם והוכרעו.
3. החשבונות נתפסו כחלק מפעולות חקירה שמבצעת כדין המשיבה בהתאם לחוק איסור הלבנת הון. המשיבה חוקרת את המבקש במקביל לחשודים אחרים. עוצמת החשדות רק התחזקה עם הליך החקירה הגלוייה. הפנה לסעיפים 7-10 בדוח הסודי לרבות סעיף 10.3 שמדבר בדיוק על החשבונות הללו, הפנה לפעולות החקירה שבוצעו בסעיף 30 בו מדברים ספציפית מדוע נתפסו חשבונות אלה, בסעיף 30.3 הפעולות שנעשו בחשבון הזה, סעיף 12, צורף תרשים לדוח הסודי.
4. המבקש הוא הרוח החיה של עבירות הלבנת ההון, הכל על בסיס התשתית הראייתית שמוגשת בדוח הסודי. ניתן לראות גם את הניסיונות של המבקש לבצע את העבירות האלה, ניסיונות אפילו להקמת צ'יינג', הפנה לסעיף 18.1 המצביע על הרוח העבריינית בפרשייה.
5. ניתן לנסות להקל והמשיבה ערכה איזונים ופעלה בצורה מידתית כאשר לא תפסה את חשבונות המשפחה, חשבונות האישה, הילדים, ואף שחררו חשבון נוסף של החשוד בסניף 623 חשבון 63360728.
6. לשאלת בית המשפט כיצד מתבצעת האבחנה בין חשבונות אלו לחשבונות שלא הוקפאו , נמסר כי בוצעו פעולות חקירה, המשיבה גילתה שיש חשבונות שנעשו בהם עבירות ויש שלא. החשבונות שהמשיבה לא תפסה הינם ראיה לכך שהמשיבה פועלת בצורה מידתית.
7. הקפאת החשבונות בוצעה רק לפני שבוע, וחקירות כלכליות בעבירות הלבנת הון ומיסוי לוקחות הרבה זמן. אלו חקירות מורכבות אך צוות החקירה פועל בצורה נמרצת, ואכן נתפסו חשבונות של עסק חי. כמו שנאמר בדיון הקודם המשיבה נערכה מבעוד מועד לקראת הקפאות אלו באמצעות רשות המסים ונעזרת בפעולות החקירה באמצעות יחידת החילוט והאפוטרופוס הכללי – צורפו שני נספחים לעניין פעולות החקירה הרלוונטיות.
8. המשיבה אינה מתנגדת לשחרור כספים למשכורות ולספקים, כל שביקשה זה לקבל מסמכים רלוונטיים שפורטו בתגובת המשיבה בסעיף 22 על מנת לבחון באמצעות יחידת החילוט והאפוטרופוס את המידע שהתקבל והיא תפעל לשחרור המשכורות אם תמצא לנכון לאחר בחינה מדוקדקת. עוד מציע ב"כ המשיבה שאת היתרה שנתפסה בחשבון החברה, בחשבון העסקי, יש להעביר ליחידת החילוט להמשך תפיסה זמנית. ממה שזכור לו מדובר ביתרה ביום התפיסה בסך 67,000 ₪ והמשיבה תשחרר את החשבון להמשך פעילות על מנת, כפי שטען ב"כ המבקש, למזער את נזקי החברה אם יש כאלה.
9. המשיבה מתנגדת לכל שחרור של כספים. הם מעבירים ליחידת החילוט את הכספים שנתפסו באותו יום, מדובר בתפיסה בשווי. ככל שלמבקש יש מצוקה כלכלית, כאמור על פי חוק ופסיקה מתבקש ליידע את היחידה החוקרת בצירוף תצהיר ולהגיש מסמכים המעידים על כך, והמשיבה תבחן את המסמכים. אין כל מניעה מטעם המשיבה שהמבקש ימשיך לפרנס את עצמו או את משפחתו כפי שעשה עד כה.
10. בתמיכה בתגובתה הגישה המשיבה דו"ח סודי ובהמשך גם חומרי חקירה לעיון בית המשפט.

דיון והכרעה :

המסגרת הנורמטיבית :

באשר לסמכות בית משפט השלום להכריע בסוגיית הקפאת נכס נסקרה ההלכה הנוהגת במסגרת תיק הת (חי') 53793-09-16 מפלגת אלתמג'מוע אלווטני אלדמוקרטי-בל''ד נ' משטרת ישראל-היחידה הארצית לחקירות הונאה (פורסם במאגרים המשפטים), 14.12.16 :

"פסיקה ענפה של בתי המשפט, על כל ערכאותיהם, מלמדת כי שני המסלולים אשר תוארו לעיל הם מסלולים מקבילים, וכי אין האחד מוציא את רעהו. בית המשפט העליון נדרש לסוגיה זו ממש, בהרכב של שלושה שופטים, בדנ"פ 3384/09 אברם נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (26.7.2009), וקבע כי:

"ההלכה לפיה הוראות החילוט המעוגנות בפקודה חלות במקביל להוראות החילוט המיוחדות המעוגנות בחוקים אחרים, נקבעה כבר לפני שנים רבות, בע"פ 1236/97 מדינת ישראל נ' חוזה (לא פורסם, [פורסם בנבו], 5.6.1997) ... כמובן, הנקיטה בהליך לפי הפקודה או לפי חוק איסור הלבנת הון או פקודת הסמים המסוכנים אינה שרירותית, ועליה לתאום את נסיבותיו הפרטניות של כל עניין ועניין. בבחירה בין החלופות הרלוונטיות, על המדינה לפעול בהתאם לחובתה לבחור באפשרות הפוגעת פחות בזכויות האדם. כך גם בענייננו".

ור' עוד בש"פ 4583/10 אדרי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (27.6.2010)

וכן בש"פ 3190/14 ארזון נ' משטרת ישראל [פורסם בנבו] (25.6.2014)

ב"ש (מחוזי-ת"א-יפו) 92141/05 טחור נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (14.7.2005)

ב"ש (מחוזי-ת"א-יפו) 92065/05 חברת רנקו אסוסיאד ואח' נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (10.7.2005)

ב"ש (מחוזי-ת"א-יפו) 90686/07 מדינת ישראל נ' גאידמק ואח' [פורסם בנבו] (4.3.2007)

23 . אשר על כן, לבית משפט זה מוקנית הסמכות ליתן צו "הקפאה" של "חפץ" מכוח סעיף 26 לחוק איסור הלבנת הון (המפנה לפרק הרביעי לפסד"פ). אין בהוראת סעיף 23 לחוק איסור הלבנת הון (המפנה לסעיף 36ו' לפקודת הסמים) כדי לשלול את סמכותו של בית משפט השלום להורות על תפיסה כאמור."

באשר לסוגיית ערבוב כספים שהתקבלו בדרכים חוקיות ואלו החשודים ככספים שהתקבלו לצורך ביצוע עבירה או שכר עבירה קבע בית המשפט העליון בע"פ 2333/07 תענך נ' מדינת ישראל , פורסם במאגרים המשפטיים, (12.7.2010) נאמרו הדברים הבאים, היפים בשינויים המחויבים גם לענייננו:

"משעה שסכומי כסף שונים הצטברו באותו חשבון עובר ושב, קל וחומר באותו הפיקדון ממש, כפי שאירע בעניינו של שחר, כי אז נטמעו הם זה בזה והתמזגו באופן המביא לאובדן "זהותם המקורית... משעה שסכומי כסף שמקורם בעבירה והם מהווים "רכוש אסור" כמשמעותו בסעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון "עורבבו" עם סכומי כסף כשרים, שמקורם בפעולות לגיטימיות, ונטמעו זה בזה והתמזגו זה לתוך זה, כפי שאירע בעניינו של שחר, לא ניתן עוד להבחין בין הכסף "הנקי" והכסף "המלוכלך" ומתחייבת המסקנה לפיה סכום הכסף - כולו - מהווה "רכוש אסור" אשר ניתן לחלטו. ודוק - הימצאותם של סכומי כסף ממקורות חוקיים ובלתי חוקיים תחת אצטלה של חשבון בנק אחד אינה מהווה כשלעצמה "ערבוב" המאפשר חילוט ללא הבחנה בין סכומי הכסף השונים".

סמכות התפיסה :

מכוח סעיף 26 לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס – 2000 (להלן :"חוק איסור הלבנת הון" המפנה לסמכויות שבפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) – נוסח חדש, תשכ"ט – 1969 (להלן :"הפסד"פ") , קמה למשיבה סמכות לתפוס "חפץ", מכוחן של חמש עילות :

"32(א) רשאי שוטר לתפוס חפץ, אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור, עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה."

באשר לסמכות התפיסה לצורך חילוט עתידי ר' דיון בהמשך.

מן הכלל אל הפרט :

להלן הדיון בסוגיות השונות הדרושות הכרעה בבקשה שבפניי :

א. קיומו של חשד סביר:

סעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון קובע כי –

"(א) הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים 3 או 4, יצווה בית המשפט, זולת אם סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט, כי נוסף על כל עונש יחולט רכוש מתוך רכושו של הנידון בשווי של רכוש שהוא –

(1) רכוש שנעברה בו העבירה, וכן רכוש ששימש לביצוע העבירה, שאיפשר את ביצועה או שיועד לכך;

(2) רכוש שהושג, במישרין או בעקיפין, כשכר העבירה או כתוצאה מביצוע העבירה, או שיועד לכך.

(ב) לענין סעיף זה, "רכושו של הנידון" – כל רכוש שנמצא בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו."

סמכות חילוט הכספים מותנה בסופו של יום בהרשעת הנאשם על פי אחד מהסעיפים כדלקמן :

"3. (א) העושה פעולה ברכוש, שהוא רכוש כאמור בפסקאות (1) עד (4) (בחוק זה – רכוש אסור), במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו, דינו – מאסר עשר שנים או קנס פי עשרים מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין –

(1) רכוש שמקורו, במישרין או בעקיפין, בעבירה;

(2) רכוש ששימש לביצוע עבירה;

(3) רכוש שאיפשר ביצוע עבירה;

(4) רכוש שנעברה בו עבירה."

וכן –

"4. העושה פעולה ברכוש, בידיעה שהוא רכוש אסור, והוא בשווי שנקבע בתוספת השנייה, דינו – מאסר שבע שנים או קנס פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, "ידיעה" – למעט עצימת עיניים כמשמעותה בסעיף 20(ג)(1) לחוק העונשין."

מעיון בדו"ח הסודי ת/1 ובחומרי החקירה האינטנסיבית והמאומצת המתקיימת בעניינו של המבקש ומעורבים נוספים ,לרבות חקירותיו של המבקש באזהרה במהלך החודשים יולי ואוגוסט וכן חקירת חשודים נוספים מצאתי כי קיים חשד סביר מוצק למדי בעניינו של המבקש לביצוע "עבירות" כאמור בתוספת הראשונה לחוק איסור הלבנת הון לרבות עבירה לפי סעיף 3 +15ד'(א) לחוק אשראי הוגן , תשל"ג – 1993, עבירות לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה העולות על הסכומים הנקובים בסעיף 17ב' לחוק איסור הלבנת הון, עבירה לפי סעיף 3ב' ו – 3ב'(2) לחוק איסור הלבנת הון ועבירה לפי סעיף 426 לחוק העונשין.

סמכות התפיסה לצורך חילוט עתידי :

הגם שלא מצאתי כי קיים חשד סביר ברף גבוה בשלב זה של החקירה כי הכספים אשר נתפסו במסגרת הקפאת החשבונות מושא הבקשה הינם "רכוש אסור" כאמור בהגדרתו בחוק איסור הלבנת הון הרי שלפי סעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון סמכות החילוט אינה מוגבלת לחילוטו של "הרכוש האסור" בלבד. סמכות החילוט משתרעת גם על "רכוש מתוך רכושו של הנדון בשווי" של רכוש העומד בתנאי סעיף 21(א)(1) ו- (2) לחוק איסור הלבנת הון. מכאן גם כי הפקדה שביצע המבקש בסך 60,000 ₪ הינה חלק מהכספים אשר בסמכותו העתידית של בית המשפט המוסמך לחלט במידה ויוגש כתב אישום והמבקש יורשע בעבירות המנויות בתוספת הראשונה בחוק איסור הלבנת הון.

תכליתיות ומידתיות במתו "צו ההקפאה" :

לאור האמור לעיל מצאתי כי חשבונות הבנק מושא הבקשה "הוקפאו" לתכלית ראויה נוכח קיומו של חשד סביר מוצק למדי לביצוע העבירות כאמור לעיל והתכלית לאפשר חילוט עתידי.

כמו כן לא מצאתי כי נדרשת הוכחת קיומו של חשד סביר להברחת נכסים או ניסיון להברחת נכסים מצד המבקש כתנאי להוצאת צו להקפאת חשבונות בנק או תפיסת נכסים לצורך בקשת חילוט עתידית.

באשר למידתיות בהוצאת "צו ההקפאה" לחשבונות מושא הבקשה שבפני מצאתי מעיון בחומרי החקירה שהוצגו בפניי כי קיים חשד סביר לביצוע העבירות הנ"ל בסכומי כסף העולים כדי 12,000,000 ₪ ואף נחקרים חשדות בגין ביצוע עבירות אלו בסכום של כ – 8,000,000 ₪ נוספים.

מעיון בדו"ח הסודי במ/1 ומסמכים הקשורים בסכומי הכספים שנתפסו בחשבונות הבנקים מושא בקשה זו עולה כי בחשבונות הבנק המשויכים למבקש (חשבון פרטי וחשבון עסקי של חברת באטל בוקס למסחר בע"מ) נתפסו 503,016 ₪.

עוד עולה מרישומי המבקשת כי שווי כלל הנכסים שנתפסו מהמבקש (כספים, כלי רכב, חשבונות בנק, שיקים שנתפסו) מגיעים כדי 1,925,922 ₪ שהינו סכום הנמוך משמעותית מהסכומים בהם בוצעו לכאורה ועל פי החשד הסביר העבירות כאמור לעיל. זאת ועוד, כאמור בהחלטה מיום 23.8.21 הרי שהמבקש רשאי לפנות לאחר יום 23.9.21 בבקשה נוספת להחזרת התפוסים בעניינו ויתקיים דיון נוסף בנושא.

זאת ועוד, כפי שעולה מטיעוני המשיבה ואף מחומרי החקירה שהוצגו בפניי (וב"כ המבקש לא חלק על כך) הרי שבידי המשיבה קמה לכאורה עילה חוקית לבקש צו להקפאת חשבונות בנק נוספים של בני משפחת המבקש לרבות אשתו אשר למבקש שבפניי זכויות בהם על פי דין אך לא עשתה כן.

ב"כ המבקש טען לקיומו של צד שלישי – השותף הנוסף בעסק באטל בוקס למסחר בע"מ (להלן : "החברה") הנפגע ללא עוול בכפו מהקפאת חשבונה העסקי של החברה ואף עובדים וספקים הנפגעים מצו זה. יחד עם זאת ונוכח הראיות שנאספו כי המבקש "ערבב" רכוש אסור בסכומים גבוהים מאוד עם כספי החברה הרי שהפגיעה בשותפו של המבקש מוגבלת במהותה שעה שנהנה לכאורה מפירות הרכוש האסור במהלך פעילותה של החברה.

לאור האמור לעיל , עוצמת החשד הסביר הקם כנגד המבקש בביצוע עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון ועשיית פעולות אסורות ברכוש אסור הרי שהוצאת צו הקפאה לחשבונות הבנק מושא בקשה זו הינה מידתית.

יתרה מכך, המבקש לא תמך בקשתו בראיות כלשהן בדבר הנזק שייגרם לצדדים שלישיים, לבקשה לא צורף תצהיר מטעמו ומטעם השותף בבעלות בחברה או ראיות בגין עובדים וספקים העלולים להיפגע מצו ההקפאה. זאת ועוד, בגין חלק מהעובדים אף קיים חשד סביר כי קיבלו כספים מעסקיו של המבקש שלא כדין במהלך השנים והנושא מצוי בחקירה לרבות חשוד/ים שנחקר/ים בחשד לביצוע עבירות בנושא.

טרם סיום מצאתי ליתן החלטה כי המבקש יעביר תגובתו להצעת המשיבה כי הכספים שנתפסו בחשבונות הבנק מושא בקשה זו יועברו לחשבון קרן החילוט המנוהל על ידי האפוטרופוס הכללי ובכפוף לכך תינתן החלטה בגין ביטול צווי ההקפאה שניתנו ביחס לחשבונות הנ"ל. בכך ניתן יהיה לתת מענה, ולו כפתרון ביניים, לטענות המבקש בדבר השיתוק הכלכלי שנגזר על החברה, וחוסר יכולתה לקיים פעילות שוטפת כאשר חשבון הבנק שלה מוקפא.

כמו כן הדרך פתוחה בידי המבקש להפנות תצהיר מטעמו ופניות למשיבה בדבר שחרור כספים המיועדים לתשלומי מס או שכר עובדים וחזקה על המשיבה כהצהרתה בדיון יום 1.9.21 כי תשקול הבקשות בחיוב לאחר שיועברו אסמכתאות כנדרש. במידה ויושגו הסכמות בנושא תוגש בקשה מוסכמת למתן החלטה ברוח הסכמה זו.

התגובה תועבר עד יום 14.9.21. קובע תזכורת פנימית ליום 19.9.21.

המזכירות תעדכן פרטי המותב בתיק בית המשפט.

סוף דבר

הבקשה לביטול צו ההקפאה שניתן בגין חשבונות הבנק מושא הבקשה נדחית.

המבקש יפעל בהתאם להחלטה לעיל בדחיפות.

המשיבה תדאג לקבלת המסמכים שהוצגו לעיון בית המשפט לצורך מתן החלטה זו באמצעות מזכירות בית משפט השלום בטבריה.

המזכירות תעביר ההחלטה בדחיפות לעיון הצדדים.

ההחלטה ניתנה לאחר צאת החג.

זכות ערר לבית המשפט המחוזי.

ניתנה היום, ב' תשרי תשפ"ב, 08 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.