לפניי בקשה לעיכוב הליכים מחמת קיומה של תניית בוררות המופיעה בהסכם שבין הצדדים.

רקע וטענות הצדדים

1. ביום 11/08/2021 הגישו התובעים תביעה כספית נגד הנתבעים ובה העלו טענות בדבר ליקויי בנייה שבאחריות הנתבעים וכן דרישה לקבלת פיצויים, בעיקר עקב אובדן שמי שכירות של הדירה עקב ליקויי רטיבות שנגרמו מעבודות הבניה ומנעו השכרתה. מדובר בהסכם לבניית דירות נוספות בבניין קיים.

ביום 11/11/2021 הגישו הנתבעים בקשה לעיכוב הליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 או סילוק התביעה על הסף. לטענתם, התובעים הגישו תביעה כספית לערכאה שיפוטית בטרם מיצו מול הנתבעים את אפשרות ליישוב הסוגיה באמצעות בוררות כפי שקובע סעיף 20.5 להסכם שנכרת בין הצדדים. על פי סעיף זה, כל מחלוקת שתתגלע בין הצדדים תוכרע על ידי בורר מוסכם יחיד או מול מומחה מקצועי בהתאם לנסיבות המחלוקת, כאמור בהוראות הסעיף.

מנגד, התובעים טוענים כי הנתבעים לא הביעו בהזדמנות הראשונה נכונות לפנות להליך בוררות חרף פניותיהם ודרישותיהם לטיפול הליקויים וקיום התחייבויותיהם של הנתבעים על פי ההסכם שבין הצדדים. כחיזוק לטענותיהם הציגו התובעים תכתובת שבה הראו כי למרות התראתם בפני הנתבעים על כוונתם להגיש תביעה, לא התייחסו הנתבעים אל תניית הבוררות שבהסכם, ולשיטתם דחו דרישותיהם בזלזול.

עוד טוענים התובעים כי הוראת סעיף 20.5 מצומצמת, אך ורק, למחלוקות בסוגיות הקשורות להסכם עצמו ו/או לאיכות וטיב הבנייה. מכאן טוענים התובעים, כי היענות לבקשת עיכוב ההליכים תגרור אחריה פיצול וסרבול הליכים שכן מושא תביעתם חורג ממסגרת הוראת סעיף 20.5 להסכם. לבסוף טוענים התובעים כי הוראת סעיף 20.5 להסכם מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד בהתאם לסעיף 4(8) לחוק החוזים האחידים, תשמ"ג-1982 ולכן דינה להתבטל.

דיון והכרעה

2. סעיף 5(א) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 קובע כדלקמן :

"הוגשה תובענה לבית המשפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וביקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך".

על פי סעיף 5(א) לחוק, בקשה לעיכוב הליכים מותנית, אפוא בקיומם של שני תנאים מצטברים. ראשית, קיומו של הסכם בוררות בין הצדדים. שנית, על מבקש העיכוב להוכיח לבית המשפט כי היה מוכן לעשות, בעבר, את כל שדרוש לטובת קיומו של הליך הבוררות ואף בהווה הוא עדיין מוכן לכך.

הנתבעים לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם כי עשו את הדרוש מצידם לשם קיומו הליך בוררות. די בכך על מנת שתידחה הבקשה.

התנהגותו בעבר של המבקש את עיכוב ההליכים, החל מהמועד בו התעורר הצורך בהכרעה שיפוטית כלשהי ועד למועד הדיון בעיכוב ההליכים, היא המעידה על נכונותו המתמשכת של המבקש להבאת ההכרעה השיפוטית במסגרת הליך בוררות. אין די בהתרצותו בהווה של המבקש לפנות להליך בוררות כדי לשכנע את בית המשפט בבקשת עיכוב ההליכים.

ראה ברע"א 4921/06 א.ע.נ חברה לבניין ופיתוח בע"מ נ' אהרון דומין , 15.08.2006:

‏‏ "לא במקרה, מחייב סעיף 5 לחוק הבוררות כי עיכוב הליכים יותנה בכך שהמבקש "היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה, ועדיין הוא מוכן לכך". תנאי זה נועד להבטיח שעיכוב הליכי תביעה המתבררת בבית משפט לא יתגלה כעיכוב סרק, אשר ישלול מצד אחד מהתובע את האפשרות לברר את המחלוקת בערכאות, ומצד שני יתברר כי מבקש העיכוב כלל אינו מוכן להתדיין בבוררות, והתובע יצא קרח מכאן ומכאן. לאור זאת, כבר נקבע, כי בית המשפט לא יחליט בדבר עיכוב הליכי תביעה עקב קיום הסכם בוררות בלא שהוכח בפניו כי מבקש העיכוב היה מוכן לעשות את כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשיך בה, ועודנו מוכן לכך (ע"א 286/83 קמר נ' רובינסון-ליפסקי, פ"ד לז(4)245, 248; רע"א 254/88 קבוץ קדרים נ' מורד ואח', פ"ד מב(3)74)."

3. התובעים הציגו תכתובות באי-מייל במהלך חודש מאי 2018 ובהן פנו אל הנתבעים בדרישה לתיקון ליקויי הבנייה ומילוי התחייבויותיהם של הנתבעים בהתאם להסכם שבין הצדדים. ואף הלינו על הנזקים שנגרמים להם, הדומים במהותם לדרישתם בהליך זה. כמו כן, פנו התובעים בבקשה לקיים פגישה מסודרת עם הנתבעים במטרה להגיע להבנות ולקדם את הדרוש טיפול בדירתם.

בתגובותיהם של הנתבעים לא מצאתי כי אינדיקציה כי ביקשו לברר את המחלוקת בהליך בוררות, או למצער, הציעו בפני התובעים את אלטרנטיבה זו בטרם פניית התובעים לערכאה שיפוטית.

אשר על כן, למרות שתניית הבוררות מקיפה לטעמי את כל הטענות העולות בתביעה זו שכן כל הסעדים נובעים מההסכם ואופן ביצועו, משלא הוכח בפניי כי הנתבעים מילאו אחר הוראות סעיף 5(א) לחוק הבוררות, דין בקשתם להידחות.

לאור מסקנה זו, מתייתר הצורך לדון בטענה כי מדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד, טענה שהמבקשים לא התמודדו איתה בתשובתם.

4. על כן, הבקשה לעיכוב הליכים נדחית.

הנתבעות יגישו כתב הגנה בהתאם למועד בתקנות.

הנתבעות יישאו בהוצאות התובעים בגין הבקשה בסך 1,500 ₪.

ניתנה היום, י"ט טבת תשפ"ב, 23 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.