מבוא

בפני שתי בקשות. האחת, בקשה להארכת תוקף תפוסים, אשר הוגשה על ידי המשטרה (להלן: "המבקשת") כנגד 18 משיבים. השנייה, בקשת המשיבים 1 ו-5 לשחרור תפוסים: רכב מסוג קרייזלר רוביקון מ"ר 19534302 אשר נרכש ביום 10/2/22 ונתפס על ידי המשטרה בהתאם להחלטת בית משפט מיום 10/3/22 וכן כספים בסך 1,878,771 ₪ לטובת תשלומי מס הכנסה בגין פעילות המשיבה 1.

במסגרת תיק זה דנתי בעבר במספר בקשות שהוגשו מטעם הצדדים, הן בקשות המשטרה להארכת תוקף תפוסים והן בקשות מטעם המשיבים לשחרור תפוסים מסוימים. ראה בעניין זה החלטה מיום 16/11/21, החלטה מיום 3/2/22 וכן החלטה מיום 21/3/22 בתיק 55322-11-21, אשר אוחד עם תיק זה.

בקשת המשטרה להארכת תוקף תפוסים הועברה לתגובת המשיבים ונקבע דיון בפני. משיבים 13-15 הגישו תגובה לפיה הם מסכימים לאמור בבקשה. משיבים 1-8 וכן משיב 18 התנגדו לבקשה בגדרי תגובות אשר הוגשו לתיק. שאר המשיבים לא הגישו תגובה ולא התייצבו לדיון שנקבע, על אף שהבקשה וההחלטה אודות מועד הדיון נמסרו להם כדין.

אף בקשת המשיבים 1 ו-5 לשחרור תפוסים הועברה לתגובה. לאחר שבדיון אשר התקיים בפני ביום 15/5/22 הובהר כי יש מקום לזמן גורם נוסף, צד ג' הטוענת לכאורה לזכות ברכב נושא בקשת השחרור, נדחה הדיון בבקשה, והתקיים ביום 10/7/22, במאוחד עם בקשת המשטרה להארכת תוקף תפוסים.

לתיק הוגשה אף תגובת מר יונתן זפרני, אשר התייצב לדיון. ואולם, עת בעניינו של מר זפרני, הטוען לזכות בנכס מקרקעין, ניתנה זה מכבר החלטה ביום 3/2/22; כאשר ערעור שהוגש על החלטה זו נדחה בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 31/3/22 – לא מצאתי להידרש לטענותיו.

בדיון שנערך בפני ביום 10/7/22, חזרו הצדדים על טענותיהם בהרחבה.

טענות הצדדים בתמצית

1. לטענת המבקשת, מדובר בחקירה העוסקת בהפצת תערובות שמנים וחומרי בעירה ומכירתם במרמה כסולר ללקוחות שונים וזאת תוך שימוש בחשבוניות פיקטיביות, כאשר היקף עבירות המרמה נאמד במאות מיליוני שקלים לאורך שנים.
2. נטען כי מאז המעבר לחקירה גלויה ואף מאז מתן החלטה קודמת בבקשה להארכת תוקף תפוסים, עובה חומר החקירה ונאספו ראיות רבות אשר חיזקו את החשדות כנגד החשודים בשלל עבירות, שעיקרן: עבירות על איסור הלבנת הון, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירות זיוף, עבירות על פקודת מס הכנסה ועוד. כמו כן, נתפס רכוש של החשודים, כמפורט בטבלה אשר צורפה לבקשת המשטרה והוא כולל: חשבונות בנק, רכבים, נכסי מקרקעין, וזאת לצורך תפיסת ראיות וחילוט עתידי.
3. הוטעם, כי החקירה מורכבת, מסועפת, דינאמית ומתפתחת, והיא כוללת חומר רב ביותר. כמו כן, הוגש לעיוני דוח סודי ודיסק הכולל חומר חקירה, ונטען כי בעת האחרונה חלו התפתחויות נוספות בחקירה המחזקות את החשדות כנגד החשודים. עוד צוין כי מחומר החקירה עולה כי למרות החקירה, החשודים ממשיכים לבצע עבירות ומתנהלים בחוסר תום לב.
4. בהינתן האמור, ביקשה המשטרה להאריך תוקף התפוסים למשך 180 ימים נוספים, תוך שציינה כי החקירה נמצאת בישורת האחרונה, כשבסיומה יועבר החומר הרב שנאסף לידי הפרקליטות.
5. המשטרה התנגדה לבקשת המשיבים 1 ו-5 לשחרור הרכב שנרכש ונתפס לאחרונה, ולשחרור כספים בסך כ-1.8 מיליון ₪ לשם תשלומי מיסים. נטען, כי טענות המשיבים בדבר מצב כלכלי קשה לא נתמכו באסמכתאות; כי ההתפתחות בחקירה חיזקה החשדות כנגדם ונמצא כי החשודים ממשיכים בביצוע עבירות ואף מנסים להבריח נכסים; וכי היקף העבירות עולה משמעותית על שווי התפוסים. נטען, כי הכספים התפוסים מקורם בעבירות הונאה כלפי כלל הציבור לרבות רשויות המס, כאשר שחרור כספים ורכוש יפגע באינטרס הציבורי- אפשרות לחילוט עתידי- הגובר במקרה דנן. עוד הוסף, כי אף אם בעבר הגיעו הצדדים להסכמות בדבר תפיסת חלק מן הכספים ושחרור חלק מחשבונות הבנק, לא הוסכם כי אין באפשרות המשטרה לתפוס רכוש נוסף שיירכש על ידי המשיבים. שעה שהמשיבים רכשו רכב יוקרה בשווי ניכר של כ-350,000 ₪, אין מניעה לתפוס רכוש זה לצרכי חילוט עתידי, זאת אף בהינתן היקף העבירות העצום והתנהלות המשיבים העולה כדי חוסר תום לב.

טענות המשיבים בתמצית

1. לטענת המשיבים, אין להיעתר לבקשת המשטרה להארכה נוספת של תוקף התפוסים. זאת, בהעדר פירוט סוג העבירות והיקפן הספציפי ביחס לכל אחד מן המשיבים; נוכח הזמן הרב שחלף ממועד תחילת החקירה הגלויה; ובשל הפגיעה המתמשכת בקניינם של המשיבים והפגיעה בזכויות יסוד. עוד הודגש הצורך בעריכת איזון בין האינטרסים השונים והתערבותו של בית המשפט, כאשר המשטרה נמנעה מלבצע פעולות חקירה מתבקשות לרבות חקירת המשיבים עצמם.
2. המשיב 18 הוסיף וטען, כי הוא איננו חשוד עיקרי בפרשה כשחלקו בביצוע העבירות קטן ביותר; כי הכספים התפוסים מקורם בפדיון שוטף מעסק תחנת הדלק שבבעלותו; כאשר המשיב לא זומן לחקירה מאז נחקר בתחילת הפרשה לפני זמן רב ולפיכך, באיזון הראוי יש מקום לשחרר את כספיו התפוסים בסך של 500,000 ₪.
3. בהתייחס לבקשה לשחרור תפוסים, טענו המשיבים 1 ו-5 כי אי שחרור כספים לצרכי תשלום מסים שוטפים יביא לקריסת החברה, המשיבה 1, וכי הדבר אינו מידתי אף נוכח התמשכות החקירה והפגיעה בקניינם, תוך שהפנו לפסיקה. נטען, כי הכספים התפוסים הם רווחי המשיבה 1 בתקופות שקדמו לתפיסה ובעיקר בשנת 2020 (הכנסה ברוטו) ויש לשלם את המס בגינם. לגבי הרכב, נטען כי זה נרכש לצרכי פעילות החברה ונתפס שלא כדין. זאת משבתחילת הפרשה, הצדדים הגיעו להבנות בדבר שחרור חלק מחשבונות הבנק לשם המשך פעילות שוטפת, ואף בית המשפט ערך איזון תוך שפרש ההסכמות ושחרר לידי המשיבים סכום נוסף בסך של כ-900,000 ₪. לאור האמור, תפיסת רכב שנרכש לשם פעילות שוטפת מתוך כספי המשיבים "המשוחררים" - נעשה שלא כדין. נטען, כי יש לשחרר הרכב לידי המשיבים או לכל הפחות לאפשר למשיבים לבטל את עסקת הרכישה או לאפשר מכירתו והחזרת תמורתו לחשבון הבנק.

דיון והכרעה

בקשת המשטרה להארכת תוקף תפוסים

1. סעיף 21(א) לחוק איסור הלבנת הון מסמיך את בית המשפט להורות במקרה בו נאשם הורשע, לפי סעיף 3 או 4 לחוק זה – על חילוט רכושו, בשווי הרכוש שנעברה בו עבירה, ששימש לביצועה או איפשר אותה, וכן בשווי רכוש שהושג, במישרין או בעקיפין, כשכר העבירה או כתוצאה מביצועה, או שיועד לשם כך. מטרתו של החילוט הינה לוודא כי חוטא לא יצא נשכר.
2. סמכות התפיסה בטרם הגשת כתב אישום נדונה והוכרעה בפסיקה, כאשר סעיף 26(א) לחוק איסור הלבנת הון, קובע כי סמכויות החיפוש והתפיסה לפי הפסד"פ, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לעניין רכוש אשר ביחס אליו ניתן לתת צו חילוט. בעניין זה ראו אף סעיפים 32 ו-39 לפסד"פ. כאשר נתונה בידי בית המשפט הסמכות לחלט רכוש, תוקנה גם סמכות העזר לתפוס את הרכוש ולהחזיקו עד להחלטה מה יעלה בגורלו. ראו רע"פ 6709/15 דנה שרותי נמל ולוגיסטיקה בע"מ נ' משטרת ישראל (21.1.16).
3. בענייננו, תפסה המשטרה כספים ורכוש של המשיבים, בין היתר, לשם הבטחת חילוט עתידי, אם וכאשר יורשעו המשיבים. אין חולק, כי תפיסת נכסים לצורך חילוט עתידי כרוכה בפגיעה בזכות בעל הקניין, ואולם כנגדה עומד אינטרס הציבור ומתחייב איזון הולם ביניהם.
4. בכל שלב, שומה על בית המשפט לבחון את הצורך בהמשך החזקת התפוסים, כולם או חלקם, הן בבחינת סיכויי החילוט בתום ההליך, והן בבחינת הנזק שנגרם למשיבים וחלופות תפיסה אפשריות. באיזונים שעורך בית המשפט יש להתחשב בסוג התפוסים, ביכולת להיפרע מהם בתום ההליך, ובאפשרות להקטנת הנזק הנגרם למשיבים, תוך שבית המשפט משווה לנגד עיניו בכל עת את חזקת החפות העומדת למשיבים, אשר בשלב זה הם בגדר חשודים בלבד, והחקירה בעניינם עדיין מתנהלת.
5. לאחר שעיינתי בחומר החקירה ובדוח הסודי המעודכן שהוצג לי בדיון, התרשמתי כי קיים חשד סביר לבצוע עבירות מקור בהיקף גדול, של מאות מיליוני שקלים, כנגד המשיבים, וכי החשדות כנגד המשיבים התחזקו מאז הארכת תוקף התפוסים האחרונה.
6. מטרת תפיסת הרכוש היא כאמור, אף לשם חילוט עתידי, כאשר שווי התפיסה קטן משמעותית משווי העבירות המיוחסות לחשודים.
7. מצאתי כי החקירה מתפתחת ומתקדמת וכי בוצעו פעולות חקירה רבות ומהותיות, וזאת אף במהלך החודשים שחלפו ממועד מתן ההחלטות הקודמות שניתנו, במסגרתן הוארך תוקף החזקת התפוסים עד לאחרונה.
8. מן הדוח הסודי המעודכן ומחומר החקירה, עולה כי בחודשים האחרונים בוצעו פעולות חקירה רבות ומהותיות, אשר הניבו התפתחויות שיש בהן כדי לחזק את החשדות כנגד המשיבים. מטבע הדברים, לא מצאתי לפרט מהות הפעולות אשר בוצעו וטיב הראיות בתיק, ואולם אבהיר כי טענות המשיבים בדבר אי התקדמות החקירה בקצב משביע רצון – אין בהן ממש. אף את טענות המשיבים בכל הנוגע לאי זימונם לחקירה על המשתמע מכך - מצאתי לדחות. נוכח מהות החקירה וטיבה, לא ניתן להסיק מאי זימונם של המשיבים לחקירה נוספת בשלב זה, כי החקירה "מתנהלת בעצלתיים", או כי זו אינה מניבה תוצאות משמעותיות. מקובלת עלי טענת המשטרה, כי חקירות המתמקדות בעבירות רמייה ועבירות כלכליות, מעצם טיבן וטבען כרוכות בפעולות חקירה שונות ומגוונות הנוגעות למסמכים רבים, תוצרי מחשב, פלאפונים ועוד, על המשתמע מכך, ואינן מתמקדות אך בחקירת עדים וחשודים.
9. שקלתי את טענות המשיבים, לרבות ההכבדה הנגרמת להם ולפעילותם העסקית, נוכח תפיסת הרכוש, הצורך בתשלום מיסים, אשראי ועוד, וזאת בהינתן משכה של החקירה. עם זאת, אין באמור כדי לאיין את העבירות המיוחסות להם והצורך בהמשך תפיסת הרכוש, בין היתר לשם אפשרות לחילוט עתידי, רכוש הנאמד כאמור בסכומים נמוכים ביחס לשווי העבירות המיוחסות להם.
10. נתתי דעתי אף לטענות המשיב 18 ביחס לחלקו בפרשה, הקטן ביחס לחלקם של המשיבים העיקריים; לעובדה כי הכספים התפוסים מקורם בכספי פדיון תחנת הדלק שבבעלותו; והתמשכות החקירה. ואולם, גם אם חלקו של משיב זה בפרשה אינו עיקרי, אין להקל ראש במיוחס לו. יוער, כי היקף העבירות המיוחסות למשיב אינו נמוך ובכל מקרה הוא גבוה משמעותית משווי רכושו שנתפס.
11. במכלול הנסיבות, ולאחר שבחנתי את האינטרס הציבורי לעומת הפגיעה בזכויות המשיבים, אני סבורה כי האינטרס הציבורי גובר ודין בקשת המשטרה להתקבל. הדברים אמורים אף בהינתן התעצמות החשדות כמפורט לעיל.

בקשת המשיבים 1 ו-5 לשחרור תפוסים

כספים בסך כ-1.8 מיליון ₪ לשם תשלום מיסים

1. בענייננו, המשיבים מבקשים להחריג כספים מסוימים ולשחררם מתוך סך הכספים התפוסים, וזאת לשם תשלומי מיסים.
2. בפרשת סיטבון נקבע כי יש לתת מעמד בכורה לאינטרס הציבורי, של אפשרות לחילוט עתידי על פני העדפת צד שלישי אשר איננו מחזיק בזכות קניינית או מעין קניינית ברכוש וזאת אף אם מדובר בצד תם לב. במילים אחרות, נקבע כי אין באפשרותם של חשודים לפרוע חובות מתוך הכספים התפוסים, עת הרכוש התפוס נתפש רעיונית כשייך לציבור מעצם זיקתו למעשה העבירה. ראו בש"פ 6817/17 מדינת ישראל נ' סיטבון (31/10/07), עמ' 43 ס' 47 ואילך.
3. במקרה דנן, מצאתי כי לא יהיה זה מוצדק לעשות שימוש בכספים שנועדו לחילוט, באמצעות העברתם לרשויות המס. אף אם יש טעם בטענת המשיבים, כי מחובתם לעמוד בתשלומי המסים וכי הכספים שנתפסו מהווים רווחים או הכנסות מעסקיהם, החייבים במס - לא שוכנעתי כי כספים אלו צריכים להיגרע מחלקו של הציבור ומקופת החילוט.
4. יתירה מכך, המשיבים לא הראו מדוע תשלום המסים צריך להתבצע מתוך הכספים התפוסים דווקא ולא באמצעות אפיק כספי אחר. ב"כ המשיבים נשאל בדיון בהקשר זה, ותשובתו כי מקורותיהם הכספיים של המשיבים אזלו, וכי חשבון הבנק של החברה נמצא ביתרת חובה, לא הניחה את דעתי. זאת, משהאמור נטען בעלמא ללא כל ביסוס או אסמכתאות והוא אף אינו עומד בקנה אחד עם העובדה כי לאחרונה רכשו המשיבים רכבים במאות אלפי שקלים וביניהם רכב מסוג קרייזלר רוביקון בתמורה לסך של כ-350,000 ₪.
5. הדברים אמורים במיוחד, עת היקף החשדות המיוחסים למשיבים גבוה ביותר ובהתאם אף סכום החילוט העתידי אשר עשוי להתבקש, זאת לעומת שווי הרכוש אשר נתפס; ובהינתן התנהלות המשיבים במהלך החקירה.

רכב מסוג קרייזלר רוביקון

1. אף הבקשה לשחרור הרכב התפוס או לביטול עסקת רכישתו – דינה להידחות.
2. אמנם, הצדדים הגיעו להבנות בתחילת הפרשה ולאחר תפיסת חשבונות הבנק של המשיבים, לפיהן כנגד תפיסת חלק מכספי המשיבים, שוחררו החשבונות על מנת לאפשר למשיבים לפעול בעסקם ולא לגרום לקריסת החברה. עם זאת, לא מצאתי כי יש לראות בהסכמות, התחייבות של המשטרה כי בכך תתמצה התפיסה וכי לא תעמוד לה האפשרות לתפוס רכוש נוסף בעתיד.
3. כמו כן, מטרת שחרור חשבונות הבנק של המשיבים הייתה לאפשר, באיזון הראוי, פעילות שוטפת בחברה, להבדיל מצבירת רכוש. רכישת רכב בשווי של 350,000 ₪ ספק אם יכולה להיחשב כפעילות שוטפת בחברה, ובכל מקרה, אין בתפיסתו לשם אפשרות חילוט עתידי, כדי למנוע שימוש בו בכפוף לתנאים אשר יבטיחו מניעת הברחתו כנהוג במקרים דומים.
4. הדברים אמורים אף נוכח נסיבות העניין, כשעולה כאמור מן החומר שהוגש במעמד הדיון, כי החשדות כנגד המשיבים התחזקו במהלך החקירה וכי נדמה כי המשיבים אף ממשיכים בביצוע עבירות חרף החקירה, על המשתמע מכך.
5. את ביטול עסקת רכישת הרכב – לא ניתן לאפשר. זאת, משכל מטרתה הימנעות מחילוט עתידי, ולא עומדת בבסיס ביטול העסקה כל תכלית אמתית אחרת.

סיכום

1. מכל האמור, באיזון הראוי בין האינטרס הציבורי אל מול זכויות המשיבים תוך שקילת הנזק שעלול להיגרם להם כתוצאה מהמשך התפיסה – אני נעתרת לבקשת המשטרה. על פניו, היקף הרכוש התפוס נופל משמעותית משווי העבירות והיקפן, כשממועד תפיסת הרכוש לא חלף פרק זמן בלתי סביר, בראי היקף החקירה והתקדמותה, כמות החשודים והמעורבים, הראיות שנאספו עד כה ואף התנהלות המשיבים במהלך החקירה.
2. באשר לתקופת התפיסה המבוקשת - לאור הדוח הסודי, היקף החומר שנאסף והצהרת נציג המשטרה בדיון בפני, דומה שבשלב זה צפויה החקירה לארוך פרק זמן מסוים נוסף ולכך יש להוסיף תקופה נוספת אשר תידרש לפרקליטות לשם בדיקת ובחינת מכלול הנתונים. לאור האמור, אני מוצאת כי תקופת ההארכה המבוקשת מידתית, ומורה על הארכת תוקף החזקת התפוסים, למשך 180 ימים מהיום.
3. בקשת המשיבים לשחרור כספים בסך כ-1.8 מיליון ₪ לשם תשלום מיסים ולשחרור הרכב מסוג קרייזלר רוביקון – נדחית. באפשרות המשיבים לקבל הרכב לידיהם בכפוף לתנאים כמקובל (הפקדה להבטחת ירידת ערך הרכב, ערבות להבטחת איסור דיספוזיציה, רישום שיעבוד לטובת משטרת ישראל ועריכת ביטוח לטובת המדינה).

המזכירות תמציא העתק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ט"ז תמוז תשפ"ב, 15 יולי 2022, בהעדר הצדדים.