08 אוגוסט 2022

1. זהו פס"ד בתביעת התובע להכיר בליקויים מהם הוא סובל בכתפיו ובגב כליקויים המהווים פגיעה בעבודה ע"פ תורת המיקרוטראומה. בדיון שקויים להוכחות העיד רק התובע, וכן הביא סרטונים המלמדים על אופן עבודתו. מעבר לתובע לא הובא כל עד נוסף מטעם מי מהצדדים. בסיום שמיעת עדותו של התובע סיכמו הצדדים את טיעוניהם בע"פ.
2. העובדות המוסכמות:
3. התובע יליד 1960.
4. התובע עובד משנת 1995 כשכיר בחב' טוטנאואר בע"מ.
5. התובע סובל מפגימות בכתפיו ובעמוד השדר מתני.
6. תביעת התובע שהוגשה לביטוח לאומי להכרה בפגימות כאמור ככאלה שנגרמו כתוצאה מעבודתו נדחתה על ידי הנתבע. לפיכך הוגשה תביעה זו לבית הדין.
7. הפלוגתאות כפי שנוסחו בדיון המוקדם:
8. האם תנאי עבודתו של התובע מקימים תשתית עובדתית בעילת המיקרוטראומה לפגימות מהן סובל התובע בכתפיו ובעמוד השדרה מתני.
9. ככל שייקבע כי תנאי עבודתו של התובע מקימים תשתית עובדתית כאמור, האם קיים קשר סיבתי ביניהם לבין הפגימות מהן סובל התובע - אחת או כולן, בין על דרך של גרימה ובין על דרך של החמרה.
10. עיקר טיעוני ב"כ התובע :
11. התובע עשה עבודה מונוטונית פיזית קשה במשך 16 שנים משנת 2005 עד שנת 2011. התובע הרים והוריד דודים.
12. התובע עבד על אותה מחרטה, וליפף את אותם סלילים, גם אם האורך או הגודל השתנה.
13. התובע סחב עגלות, הוריד דודים והעלה, וההבדל במשקל לא הופך את העבודה שלו ללא מונוטונית.
14. הוכח מעל לכל ספק שהעבודה עונה לתנאי המקרוטראומה, ואין מקום לרדת לרזולוציות של גודל הדוד, ואיך בדיוק מרימים את הדוד, כאשר ברור כי הפעולות שעשה היו פעולות חוזרות ונשנות.
15. ע"פ תורת המיקרוטראומה ניתן לבודד את הפעולות ואין חובה שזו תהיה כל עבודתו במשך היום. גם המעסיק אמר בחקירתו לחוקר המוסד (ב-נ/2), כי הוא עבד עבודה פזיית קשה ומאומצת במשך 16 שנים על אותה מכונה, עם אותן פעולות, ולכן הדבר מחזק את עמדת התובע בדבר קיומה של פגיעה על דרך של תורת המקרוטראומה.
16. התובע בסיכומיו מפנה לפס"ד (אזורי ת"א) בל 57796-06-15 איאלאו פירנוס- המוסד, שם דובר על בחורה בתפקיד של אורזת מצרכים בסופר, שהייתה לה היסטוריה רפואית עוד קודם, ונקבע שהיא הרימה את הנטל וביצעה ברצף פעולות חוזרות ונשנות דומות במהותן, למרות שהשקיות היו שונות במשקלן (בנקודה זו אציין כבר עתה כי בפס"ד זה הפעולות שבוצעו היו שונות לחלוטין מבענייננו, ובסופו של דבר, לאחר מינוי המומחה ביקשה למחוק את התביעה).
17. עיקר טיעוני ב"כ הנתבע :
18. ע"פ הפסיקה, עבודה קשה לא יכולה להפוך להיות בבמטה קסם לתשתית הנדרשת לפי תורת המקרוטראומה. התובע טוען לבעיה בכתפיים ובגב, לכן הפעולות החוזרות ונשנות יש לחפש באיבר שבו התגלה הליקוי הרפואי.
19. לגבי הכתפיים – התובע הדגים תנוחה מסויימת שבה הוא מבצע התנגדות לצינור של מתכת כזו או אחרת, מדובר פה בתנוחה ולא בתנועה, גם אם חוזרת על עצמה לפרקי זמן כאלה ואחרים. הדברים נראים בבירור בסרטון שהתובע הגיש. לאור זאת - התובע לא הצביע על תנועות של הכתפיים שחוזרות על עצמן, ולכן בהגדרתה המשפטית לא יכולה להחשב לתשתית למקרוטראומה. לפיכך בעניין הכתפיים אין מקום למנות מומחה.
20. לגבי הגב – התובע טען שהוא מתכפוף כמה פעמים ביום כדי להרים את הדודים במשקל כזה ואחר. אלא שמחקירתו הנגדית של התובע עולה כי לא כך הם פני הדברים. לא בכל פעם שהוא מחליף את הדוד במכונה הוא נדרש להתכפוף, אלא הדבר תלוי בשאלה איך עומדים הדודים בעגלה, מה גובה הדוד וכד', שכן לפעמים ניתן למשוך אותו במשיכת יד ואין צורך להתכופף. לכן גםם בעניין הגב לא הצליח התובע להוכיח כי ביצע איזה שהיא פעולה שחוזרת בעקביות על עצמה על פרקי זמן משמעותיים , ולכן גם בעניין הגב – דין התביעה להידחות כבר עתה מבלי להעביר את עניינו למומחה.
21. דיון והכרעה:
22. השאלה העיקרית לה נדרשת הכרעתנו בשלב זה, היא האם הוכיח התובע תשתית עובדתית לכאורית לביסוס טענותיו, לפיו ביצע פעולות חוזרות ונשנות, ע"פ תורת המיקרוטראומה, באופן המצדיק העברת עניינו למומחה בכתפיים ובגב.
23. ע"פ הפסיקה, על מנת להוכיח פגיעה על פי תורת המיקרוטראומה, על התובע לבסס תשתית עובדתית לפיה עבודתו הייתה כרוכה בביצוע תנועות רפרטטיביות, הזהות במהותן, אשר הובילו לפגיעות זעירות, שהצטברותן הולידה את הנזק הנטען. וכך קבע בית הדין הארצי בעב"ל 16882-09-16 שחר מרגלית - המלל ( 09.08.2017):

"בבחינת קיומה של פגיעת עבודה בדרך של מיקרוטראומה, ראשית על המבוטח להניח את דעת בית הדין לקיומה של תשתית עובדתית המתאימה לפגיעה בדרך של מיקרוטראומה. לפיה, הוא מבצע במהלך עבודתו תנועות חוזרות ונשנות ברציפות, זהות או דומות במהותן הפועלות על מקום מוגדר, בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת נזק מצטבר לעובד".
עוד נאמר בפס"ד זה כי התנאי להוכחת פגיעת עבודה לפי תורת המיקרוטראומה הוא, בין היתר, הוכחת "קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע." התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא 'זהות במהותן' כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. גם תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע" (ר' גם עב"ל 313/97 המוסד לביטוח לאומי - אשר יניב, פד"ע ל"ה, 529, 533 (1999), וראו גם עב"ל 391/07 יפה הראל - המוסד לביטוח לאומי (15.6.08))."

1. אקדים ואציין כי אף שעדותו של התובע הייתה אמינה, וברור כי עבודתו כחרט לאורך השנים הייתה כרוכה במאמצים פיזיים של ממש, וכי עשה את עבודתו במסירות ולשביעות רצון במשך שנים רבות, לא עלה בידי התובע להניח תשתית עובדתית מספקת ע"פ תורת המיקרוטראומה. תורה זו דורשת פעולות חוזרות ונשנות של כל פעולה או על אותם אברי גוף, ולפרקי זמן משמעותיים, דבר שלא הוכח, ואף לא ניתן לבודד חלק מהפעולות לצורך בחינת תורת המיקרוטראומה. ולהיפך – כבר מתצהירו ניתן ללמוד על מגוון פעולות רחב מאוד, תוך שימוש באברי גוף שונים - עבודה המתפרסת על פני כל יום העבודה Uלעיתים על מספר ימי עבודה שנוים, בהתאם לצרכי העבודה, ומבלי שניתן לתחם ולקבוע כמה זמן עשה כל פעולה.
2. וכך הצהיר התובע בסעיפים 7 -10 לתצהירו בעניין הפעולות שביצע:

"לצורך עבודתי גררתי עגלות כבדות עליהן מועמסים דודי מתכת לעמדת העבודה וממנה, הרמתי דודי המתכת במשקל של עד 15% ק"ג כ"א לעמדת העבודה, ביצעתי את עבודת החרטות וליפוף סלילים תוך הפעלת כוח התנגדות עם הכתפיים, והחזרתי את דודי המתכת לעגלה עם סיום הפעולה... משקל וגודל הדוד יכול להשתנות, הפעולה שמבוצעת על הדודים יכולה להשתנות אבל עצם הפעולה של גרירת עגלות הדודים אל ומעמדת העבודה, הנפת והורדת הדודים מהמכונה (שגובהה כמטר וחצי מרצפת אולם המפעל) היא אותה הפעולה ממש החוזרת על עצמה כל הזמן... אציין כי לצד המכונה היה מנוף שנועד להרמת הדודים היותר כבדים וכן תבניות שמשמשות בעבודת חריטות הדודים. את התבניות ששוקלות עשרות קילוגרם הרמתי בעזרת המנוף אולם את הדודים, גם אלה הכבדים השוקלים 15-18 קילוגרם הרמתי אך ורק בכוח הידיים ולא נעזרתי במנוף מהסיבה שחיבור הדוד למנוף הרמתו ושחרורו מהמנוף לוקח הרבה יותר זמן מהרמת הדוד בידיים ולא מאפשרת לעמוד בתוכנית העבודה שחייבה ייצור מספר מסויים של דודים בכל יום" (ההדגשות לא במקור – י.ש).

1. בחקירתו הנגדית של התובע, מעיד לעניין אופן סידור העבודה, (עמ' 5 ש' 19-31) כדלקמן:

ש. לגבי סידור העבודה הליפוף יוצא לך פעם בשבועיים לכמה שעות, זו עבודה שמרכזים אותה, לא כל יום נכון?

ת. זה יכול להיות פעמיים בשבוע, יכול להיות פעם בשבוע, יכול להיות פעם בשבועיים. לפי העבודה.

ש. זה לא כל יום יום.

ת. לא כל יום.

ש. המעסיק שלך אמר לנו שזה יוצא פעם בשבועיים שלוש שעות, ואתה עושה את זה עם עוד כמה עובדים, זה נכון?

ת. זה לא בדיוק שלוש שעות, זה תלוי בכמות הדודים והסלילים, זה יכול להיות יום שלם.

ש. הוא אמר 3 שעות בממוצע. אני מפנה לשורה 33 לנ/3, (מקריאה).

ת. הוא לא אמר איזה סלילים. יש גדולים, יש קטנים. יש אנשים שכן עוזרים לי כי הסלילים ממש כבדים והם עומדים מאחורה. אני לא יכול לתפוס את זה לבד, לכן יש אנשים שעומדים מאחורה, כדי שהצינור לא יפול. הצינור ארוך 6 מטר, לכן אי אפשר להחזיק אותו לבד, הוא היה יכול ליפול מאחורנית, לכן הם עוזרים לי ועומדים מאחוריי שלא יסתובב (ההדגשות לא במקור – י.ש).

1. בהמשך, העיד התובע, (עמ' 7 ש' 2-7), כדלקמן:

"ש. כמה פעמים בשבוע אתה נדרש לייצר תחתיות?

ת. לא זוכר בדיוק, אולי פעם בשבוע, אולי פעמיים בשבוע. יש קטנים, יש גדולים. זה לפי תוכנית העבודה. מה שנותנים אני עובד ועושה מה שצריך.

ש. אשר לי שבעבודה אתם עובדים פחות עם הדודים הגדולים ויותר עם הדודים הקטנים?

ת. כן. יש יותר עבודה עם דודים קטנים. יש דודים לרופא שיניים פרטי, ויש דודים לבתי חולים. אני עבדתי על מכשיר שולחני".

1. כשנשאל התובע, כמה פעמים ביום הוא הולך להביא את העגלה, ענה, (עמ' 8 ש' 6-16):

ש. כמה פעמים ביום אתה הולך להביא את העגלה?

ת. תלוי איזה עגלה?

ש. תסביר בכל מקרה.

ת. הקטנים אני יכול לעשות 150 דודים, זה 5,6 עגלות. יכול להיות רק שתי עגלות ואחר כך אני עושה פעולה אחרת.

ש. איזה פעולה?

ת. חריטה אבל משהו אחר, יש גדולים, יש אולי 20 סוגים של דודים, זה לא דוד סטנדרטי, זה יכול להיות 23 ליטר, יכול להיות 28.5 ליטר, העבודה זו אותה עבודה, אבל יש כמה סוגים של דודים.

ש. אז אתה מתכופף שאתה צריך להרים את הדוד מהרצפה ולהוריד אותו לרצפה?

ת. הקטנים בעגלה, אם אני לוקח מעגלה דוד אחד ושם במחרטה, לכן אני שם את כל הדודים על הרצפה, הקטנים אני מדבר (ההדגשות לא במקור – י.ש).

1. המנהל הראשי של התובע, מר דני אדרי, נחקר ע"י חוקר הנתבע (נ/ 2) ואף הוא תיאר פעולות מגוונות בהתאם לצרכי העבודה. בין השאר נשאל אילו פעולות פיזיות ביצע התובע בתקופה הרלבנטית והוא השיב (עמ' 2 משורה 37)
   "פעולות ידיים. החזקת הסליל ומתנגד למכונה כדי שיתלפף סביב בצורה מדוייקת, כל כריכה צריכה להיות צמודה אחת לשבועים במשך 3 שעות, כל פעולה שמבצע מלבד הרמת דודים גדולים מתבצעת בעזרת הידיים, מבצע פעולות סיבוביות של הגררה, העברת הסכין מנקודת החריטה, דורש מיורי סביבו כף יד, שה משהו שביצע כל הזמן במהלך עבודתו. העבודה מתבצעת בעמידה, נדרש להתכופף בעת הרמת הדוד /הכובע מהריצפה למכונה והכנסתה לפוטר (למתקן החריטה).
   ...
   ש. האם ישנה הרמה שהיא ממעל גובה הכתפיים?
   ת. לא
   ש. האם לדעתך יש קשר בין כאביו בגב ובכתפיים אופי עבודתו?
   ת. לדעתי כן, כיוון שמדובר בעבודה פיזית . המאמץ הפיזי הגדול הוא בעיקר על הידיים והגב, תוך כדי עבודה יש ויברציות לחלק ולכן תוך כדי הפעולה זה מה שגורם לידיים לרעוד במהלך העבודה. בעבודה היומיומית שלו השוטפת נדרש להרים את הדוד תוך כדי התכופפות וסיבוב לצורך הרמת הדוד למכונה. מדובר בפעולה שחזרה על עצמה יום יום עד 80 פעם ביום, פעולה המאמצת את הידיים והגב, הכתפיים"
   עוד הוסיף כי: "החלפת מתקן מבוצעת בעזרת מנוף. הרמת הדודים למחרטה ... מורמים באופן ידני . דוד הוא 3 דגמים של דודים שמשקלם 15 ק"ג, מורמים בעזרת המנוף" (ההדגשות אנין במקור – י.ש).
2. התובע לא הביא את מר אדרי לעדות בפני בית הדין, על מנת שיעיד מהן בדיוק את הפעולות אותן ביצע במהלך היום, והאם מדובר בתנועות חוזרות ונשנות כנדרש בפסיקה.
3. התובע המציא לבית הדין סרטונים המראים את הפעולות אותן ביצע התובע מהלך יום עבודתו.

אלא שדווקא מתוך הסרטונים ניתן לראות בבירור כי הפעולות אותן מבצע התובע במהלך היום יום שלו בעבודה הן פעולות מגוונות, כגון: יישור, הפעלת מכונה, חריטה, הורדת הדוד, שחרור הדוד, דיוק שימת הדוד על המכונה, תפיסת הדוד, שזירה, פעולה עם אקדח אוויר. אותן הפעולות מתבטאות בתנועות אותן מבצע התובע פיזית, כגון: כיפוף, הרמה, סיבוב היד, דחיפת היד קדימה, משיכת היד והרמת היד לצורך החזקת הסליל, תוך שימוש באברי גוף שונים.

1. גם פעולת החלפת הדודים לא תמיד חוזרת על עצמה באותה תדירות. כפי שהתובע העיד - יש שעות וימים שבהם נדרש לבצע עבודת ליפוף ולפעמים עבודת חריטה, לפעמים ישנם הרמה של דודים קטנים ולפעמים ישנם הרמה של דודים גדולים, ובמידה והדודים גדולים יש לתובע עובד שעוזר לו להרים אותם.
2. כאמור, אין ספק כי התובע עבד קשה מאוד ובעבודה פיזית קשה כולל הרמה והורדת דודים, וגם ליפופים והבאת עגלות וכד'. אלא שכידוע ע"פ הפסיקה כי "אין בכוחה של עבודה פיסית וקשה להפוך למיקרוטרואמה, שכן "השימוש במונח מיקרוטרואמה אינו יכול להפוך, כבמטה קסם 'מאמצים קשים' לסדרת פגיעות זעירות מוגדרות החוזרות ונשנות אין ספור פעמים" (ר' גם עב"ל (ארצי) 490/09 ספרוני - המוסד לביטוח לאומי (8/11/10); עב"ל (ארצי) 47434-09-13 חקנזרי נגד המוסד לביטוח לאומי (9/3/15)).
3. עוד נקבע בפסיקה בעבל (ארצי) 9262-07-14‏ ‏ פנינה ישראל - המוסד לביטוח לאומי כי:
   "תדירות התנועות אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, קרי ברציפות וללא הפסקות ביניהן, וניתן לבודד פעולות אילו אצל המבוטח ממכלול הפעולות שהוא מבצע במהלך יום עבודת [עב"ל (ארצי) 465/07 עופר יהודאי – המוסד לביטוח לאומי  (20.12.2007)], אך עדיין יש להראות כי התנועות חוזרות ונישנות "בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע" (ההדגשות אינן במקור – י.ש).
4. יחד עם זאת, במקרה של עבודה מגוונת שבה ניתן לאבחן ולבודד תנועת גוף של מבוטח המבוצעת ברצף על פני פרק או פרקי זמן משמעותיים מתקיימת תשתית עובדתית מספקת לעילת המיקרוטראומה [עב"ל (ארצי) 90/06 אמנון כובש – המוסד לביטוח לאומי  (17.8.2006)].ראו גם: עב"ל (ארצי) 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי – אסתר נוח  (22.12.2014).
5. האם ניתן לבודד חלק מהפעולות שביצע? לאור עדותו של התובע, תצהירו וכן סרטוני הווידאו, לא ניתן לבודד חלק מהפעולות באופן שייקבע כי חלק מהפעולות הן פעולות חוזרות ונשנות באופן קבוע ולפרקי זמן משמעותיים. כך נראה כי במהלך היום ביצע התובע בהתאם לצורך עבודות מגוונות כדוגמת יישור הדוד, תפיסה, הפעלת מכונה, חריטה, שחרור הדוד, פעולה עם אקדח אוויר, הורדת הדוד שהינן פעולות מגוונות, ושונות אשר לא מתבקשות לבצע תנועות זהות בעת ביצוע הפעולה, ובפרקי זמן משתנים. ועל כן אין המדובר במיקרוטראומה. יש לציין כי גם בשאלון שמילא התובע (נספח 6 לכתב התביעה) מציין התובע מגוון פעולות שעל פניו גם עובדות על איברים שונים בגוף, וכך השיב בשאלון (סעיף 2):
   "דוחף עגלת משא מועמס דודים או חלקים אחרים לשטח העובדה, פורק ידנית את הדודים לריצפה, מרים ומדר באזור תחנת העבודה, משחיז דודים על הריצפה, מתקין תחנת עבודה, ביד אחת מפעיל התנגדות לכלי וביד השנייה מסובב עד לסיום ההתקנה. מרים את הדודים למחרטה ידנית או במנוף, מתכופף ומרים למיקום. עבור סליל מפעיל התנגדות לסיבוב בזמן העבודה. בסיום מבצע פעולות הפוכות" (ההדגשות אינן במקור – י.ש).
6. למעלה מן הצורך אוסיף כי לגבי הכתפיים – כפי שצויין בסיכומי הנתבעת - התובע הדגים תנוחה מסוימת שבה הוא מבצע התנגדות לצינור של מתכת כזו או אחרת, מדובר פה בתנוחה ולא בתנועה, גם אם חוזרת על עצמה לפרקי זמן כאלה ואחרים.

גם לגבי הגב – לדברי התובע, הוא מתכופף מספר פעמים ביום כדי להרים את הדודים במשקלים שונים. אלא שמחקירתו הנגדית עולה לא בכל פעם שהוא מחליף את הדוד במכונה הוא נדרש להתכופף, זה תלוי בשאלת גובה הדוד שכן יש דודים שניתן למשוך אותו במשיכת יד ואין צורך להתכופף. וכך העיד בחקירתו הנגדית (עמ' 8 ש' 24 -30):

ש. כשיש קומה ראשונה סגורה מלאה, ואני ממלאת את הקומה השניה, אני מוציא דוד מתוך המכונה, ויכול גם בגובה שאני לא צריכה להתכופף.

ת. על הקטנים צריך להתכופף. אני מראה בתמונה 40 את ברזלים, אי אפשר לשים ישר, צריך לשים מלמעלה.

ש. לקומה הראשונה צריך להתכופף, אבל לא צריך להתכופף לקומה השניה אתה מאשר?

ת. גם לקומה הראשונה צריך להתכופף. לשניה צריך להתכופף אבל פחות, לא צריך להטות את כל הגוף. (ההדגשות אינן במקור – י.ש).

1. גם פעולת ההחלפה בין דוד לדוד לא תמיד חוזרת על עצמה באותה תדירות, שכן לפי דבריו, יש שעות וימים שבהם התובע נדרש לבצע עבודות אחרות של ליפוף, ולפעמים התובע נדרש לבצע עבודות חריטה.
   מכל האמור – התובע מבצע משך היום מגוון פעולות , לא באותו סדר ולפרקי זמן משתנים ובכל מקרה אין פעולות חוזרות ונשנות לא של הגב ולא של הכתפיים.
2. ע"פ הפסיקה אליה היפנתה בא כוח הנתבעת - [עב 6708-10-18 יצחק חי דניאל – המוסד לביטוח לאומי], אין די בליקוט או צבירה של פעולות תנועות המבוצעות לאורך יום העבודה, כשבכל פעם פעולה כזו לוקחת דקות ספורות בלבד.
   ואכן, באופן בו תיאר התובע את עבודתו ולאחר עיון בסרטונים – לא ניתן לראות בעבודתו כסידרה של פעולות חוזרות ונשנות ברצף, ואף לא ניתן לבודד חלק מהן, כשהעבודה הייתה דינמית ומשתנה בהתאם לצרכי העבודה. לפיכך אין מנוס מדחיית התביעה כבר עתה ללא העברת עניינו של התובע למומחה.
   

סוף דבר:

לאור האמור לעיל התביעה נדחית.

אין צו להוצאות.

ערעור על פסק דין זה ניתן להגיש לבית הדין הארצי תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין ליד הצד המבקש לערער.

ניתן היום, י"א אב תשפ"ב, (08 אוגוסט 2022), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.