03 ינואר 2023

לפני:

כב' הרשם בנימין טואף

החלטה

1. לפניי בקשת הנתבעים לגילוי מסמכים ספציפיים ובקשה להארכת מועד להגשתה.
2. ההליך דנן נפתח ביום 24.8.2021. דיון מוקדם נשמע ביום 4.4.2022 ולצדדים ניתנה שהות להשלמת הליכי גילוי ועיון במסמכים והליכים מקדמיים עד ליום 13.6.2022, לאחר שהתקבלה בקשה לארכה מטעם הנתבעים.
3. ברקע הבקשה מונחת תביעת התובע, אשר הועסק כמנכ"ל הנתבעת 1 בתקופה שמחודש נובמבר 2014 ועד לינואר 2020. לטענת התובע, הנתבע 2 הוא אשר קיבל אותו לעבודה, תוך שהוא קובע כי אופן ההתקשרות שבין הצדדים יתבסס על חשבוניות שינפיק התובע.
4. עוד, לשיטת התובע, בתשעת החודשים האחרונים להעסקתו, החליט הנתבע 2 להעסיק את התובע כשכיר באמצעות הנפקת תלושי שכר ולבסוף הוא אשר פיטר את התובע.
5. לשיטת הנתבעים, בתחילת ההתקשרות הציג את עצמו התובע כנותן שירותים חיצוני, לכן הוסכם בין הצדדים על צורת התקשרות זו. לאור זאת, נקבעה התמורה ששולמה לתובע בתקופת ההתקשרות כנותן שירותים כך שהיא מגלמת בחובה את כלל הרכיבים להם עותר התובע במסגרת כתב התביעה.
6. רק לאחר שהתובע פנה וביקש לשנות את אופן ההתקשרות ולאחר שחתם על כתב ויתור מתאים, הועסק התובע כשכיר החל מחודש אפריל 2019. לפני מועד זה, מעולם לא העלה התובע דרישה לשינוי אופן ההתקשרות והנתבעים מעולם לא שללו את זכותו כנותן שירותים לספק שירותים לגורמים נוספים. בהתאם, נקבעה משכורת התובע כשכיר כך שתעמוד על כ-75% מהתמורה שקיבל כעצמאי.
7. המסמכים אותם מבקשים הנתבעים במסגרת בקשם הם כל החשבוניות אותן הפיק התובע הן לנתבעת והן לצדדים אחרים לאורך תקופת ההתקשרות בין הצדדים ולאחריה, מחודש 11.2014 ועד לחודש אוקטובר 2022.

המסגרת הנורמטיבית

1. תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב – 1991 קובעת כדלקמן:

"בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות."

1. בהתאם להלכה הפסוקה, המטרה העומדת בבסיס התקנה היא קידום חקר האמת ויעילות ההליך השיפוטי. משכך, נטיית בית המשפט תהא התרת גילוי מידע נרחב ורלוונטי לעניין הנדון (רע"א 5126/19 פלונית נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (3.11.2019).
2. לאור זאת, יהא על על בית הדין לסווג תחילה את המסמכים המבוקשים ולבדוק אילו מסמכים מסייעים לקידום ההליך על ידי בחינת הרלוונטיות במימד הצר, קרי קיומה של זיקה ברורה בין החומר המבוקש לטענות המבקש בהליך. לאחר מכן, יידרש בית הדין להיבט הרחב של מבחן הרלוונטיות, במסגרתו תיבחן הבקשה בהתאם לנסיבות ההליך הספציפי והמקרה הנדון, להשלכות הבקשה על ניהול ההליך ועל האינטרסים המתנגשים ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העיקרי. בדרך זו, ניתן יהיה למנוע מסע דייג פסול המונע הגעה לחקר האמת ואף פוגם בקיומו של הליך הוגן (ע"ע (ארצי) 494/06 מדינת ישראל נציבות המים – קלרק אבנצ'יק (2007).
3. עוד נקבע בפסיקה שככל שמדובר בגילוי מידע הנוגע לצדדים להליך גישת בית המשפט תהא ליברלית ככל האפשר, נוכח הגישה שלפיה יש להעדיף את קידום חקר האמת על פני זכות התובע לפרטיות (רע"א 8551/00 אפרופים שיכון וייזום (1991) בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד הבינוי והשיכון, פ"ד נה(2).

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה וביתר המסמכים בתיק, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל בחלקה.
2. לשיטת הנתבעים, יהא בגילוי החשבוניות המבוקשות כדי להוכיח שהתובע ראה את עצמו כנותן שירותים חיצוני ועצמאי מאחר והתקשר עם גורמים נוספים, מלבד הנתבעת 1, במקביל להתקשרותו למולה.
3. בהתאם, התובע אף הציג עצמו כעצמאי בפני רשויות המדינה ונהנה מהיתרונות הגלומים בהתקשרות זו, דוגמת הטבות בתשלומי מס, מע"מ וביטוח לאומי.
4. התובע, מנגד, טען לשיהוי ניכר בהגשת הבקשה, שנה לאחר המועד בו אמור היה להגיע הליך גילוי המסמכים לכדי סיום. בנוסף, מביאה הבקשה להכבדה יתירה על התובע ויש בה כדי להביא לעיכוב נוסף בניהול ההליך, ומשכך המדובר בפגיעה בזכות התובע להליך הוגן ובזבוז זמן שיפוטי יקר, תוך ניצול הליכי המשפט לרעה.
5. המשיב מציין שמאז ניתן צו לגילוי מסמכים הדדי בהליך, החלו הנתבעים לבקש הארכות ודחיות חוזרות תוך הפרת ההחלטה מיום 31.1.2022. הנתבעים אף התעלמו ממכתב התובע בנוגע לגילוי מסמכים ספציפיים ולא העבירו תצהיר גילוי מסמכים כללי.
6. בחינת הבקשה בהתאם לאמות המידה שהובאו לעיל, מלמדת כי המסמכים המבוקשים בהחלט עומדים בהיבט הצר של מבחן הרלוונטיות, שכן קיימת משמעות לקיומה או היעדרה של התקשרות עם גורמים נוספים פרט לנתבעת 1 ובמקביל אליה כנותן שירותים, לצורך ההכרעה בסוגיית אופן ההתקשרות והיתרונות הגלומים בה לצדדים. לפיכך, גילוי החשבוניות יוכל לשפוך אור אודות מערכת היחסים בין הצדדים להליך.
7. בהיבט הרחב, אין חולק שבנסיבות ההליך דנן, יש בעיתוי הגשת הבקשה כדי לסרבל את התיק, לאחר שניתנו ארכות רבות לצורך השלמת הליכי הגילוי והעיון במסמכים וההליכים המוקדמים.
8. ביום 6.10.2022, טרם הוגשה הבקשה, ניתנה החלטה על תצהירים כשבסעיף 1 להחלטה נכתב בפירוש כי "תמו ההליכים המקדמיים". יתירה מזאת, המועדים שנקבעו להגשת תצהירי הצדדים במסגרת הבקשה חלפו להם בשל הצורך להכריע בבקשה דנן בטרם יגישו הצדדים תצהיריהם.
9. אשר לטענת ההכבדה, שעה שמדובר במסמכים המצויים בידי התובע או רואה החשבון מטעמו, לא מצאתי כי מדובר בבקשה שיש בה כדי להכביד על התובע יתר על המידה, בהתחשב, בין היתר, בתרומתם הצפויה של המסמכים להכרעה בסוגיות שבמחלוקת.
10. לאור זאת, באיזון בין זכות התובע לקיומו של הליך הוגן, בין העיכוב שנגרם לבירור ההליך בשל הגשת הבקשה בשיהוי ניכר, בין ההכבדה המידתית שהוטלה על התובע, שנדרש גם להגיב לבקשה בשלב מתקדם בהליך ובהתאם להחלטה זו להמציא את המסמכים ובין הצורך להגיע לחקר האמת בהליך, אני מורה כדלקמן:
11. נוכח הרלוונטיות הברורה של המסמכים ותרומתם הצפויה להכרעה בהליך, מצאתי להורות לתובע לגלות את החשבוניות שהנפיק לתובעת ולכל גורם אחר בתקופה שמחודש נובמבר 2014 ועד לתחילת העסקתו כשכיר בחודש אפריל 2019.

צמצום התקופה לגביה יגולו החשבוניות נובע מהיעדר מחלוקת לעניין אופי ההתקשרות שבין הצדדים בתקופה שמחודש אפריל 2019, שאז אין חולק כי התובע הועסק כשכיר; מהיעדר הרלוונטיות של חשבוניות שהונפקו בתקופה המאוחרת לסיום העסקתו של התובע לפלוגתאות בהליך ומהצורך לאזן גם את ההכבדה שנגרמת לתובע בשלב מתקדם בהליך.

1. בגין הגשת הבקשה בשיהוי ניכר, כחצי שנה לאחר המועד האחרון שנקבע לגילוי המסמכים, וכשנה לאחר המועד בו ניתנה החלטתי מיום 31.1.2022 שקבעה שהארכה שניתנה לנתבעים לא תביא לעיכוב ההליכים המקדמיים, ישאו הנתבעים בהוצאות התובע בסך של 2,000 ₪ שישולמו בתוך 30 ימים וללא קשר לתוצאות ההליך.
2. תצהירי עדות ראשית מטעם התובע יוגשו עד ליום 23.3.2023 ותצהירי הנתבעים עד ליום 11.5.2023.

ניתנה היום, י' טבת תשפ"ג, (03 ינואר 2023), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.