לפני: כב' סגן הנשיא השופט צבי פרנקל

פסק דין

1. ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים שהתכנסה ביום 24.6.21 וקבעה למערער נכות צמיתה בשיעור 7% לפי סעיף 44(3) לתקנות (להלן – החלטת הוועדה).

2. הרקע להתכנסותה של הוועדה הוא בפסק הדין המחזיר שניתן ביום 26.4.21 במסגרת תיק ב"ל 11742-02-21 שנתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים לפיה: "עניינו של המערער יושב לוועדה הרפואית לעררים בהרכבה מיום 20.11.12 על מנת שתבחן את טענות המערער בדבר כף יד שמאל בשים לב לאמור בחוות דעתו של ד"ר מחמיד מיום 20.9.13 בעניין ההגבלה בתנועות וחולשה בסגירת אגרוף, כף יד שמאל בהתאמה לסעיף 35(1)(ב). החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת. המערער וב"כ יוזמנו לטעון טענותיהם בפניי הוועדה".

3. הוועדה התכנסה ביום 24.6.21 וציינה: " הוועדה עיינה שוב בפסק הדין מיום 26.4.21 ובחוות הדעת האורטופדית של ד"ר מחמיד מיום 13.9.20. לעניין הצלקות – מדובר בממצאים נקודתיים ממסמר הן בכניסה והן ביציאה שאינם נראים על פני העור והחלימו. לגבי השבר – מדובר בקישיון המתואר בחוות הדעת ועל כך קיבל 7% נכות המקובל במצב זה. ד"ר מחמיד בחר בסעיף סל במקום להשתמש בסעיף המתאים, כך שהוועדה סבורה שבמקרה זה קיבל נכות הולמת בוועדת הערר".

במסקנותיה קבעה הוועדה: "לאור ההסבר שניתן לבית הדין הוועדה משאירה את הנכות כפי שהיא קבעה בוועדה ערר מיום 12.11.20".

4. לטענת המערער, הוועדה לא ביצעה אחר הוראות פסק הדין ולא התייחסה לסגירת האגרוף כפי שד"ר מחאמיד ביצע והעניק לו בגין כך נכות. ההגבלה בתנועות האצבע, לטענת המערער אף גרמה להגבלה בסגירת האגרוף, בגינה ניתנה למערער נכות נוספת על ידי ד"ר מחאמיד לפי סעיף 35 ולכך נדרשה הוועדה להתייחס. הוועדה מתייחסת לצלקות ולשבר, אליהם לא נדרשה להתייחס במסגרת פסק הדין המחזיר, וכאשר מתייחסת היא לסעיף הסל, טוען המערער כי היא מתייחסת לכך בהקשר של השבר, שבגינו העניק ד"ר מחאמיד 7% נכות כפי שעשתה הוועדה ובהתאם לאותו פריט ליקוי. המערער הוסיף וטען כי גם אם כוונת הוועדה בהתייחסותה לסעיף 35 היתה ביחס לכף יד שמאל, הרי שהוועדה טוענת כי אין המדובר בסעיף הליקוי הנכון אך איננה מפרטת מהו סעיף הליקוי שיש להעניק למערער.

לטענת המערער החלטתה של הוועדה היא החלטה המתעלמת מהוראות פסק הדין המחזיר, כאשר זה היה ברור ונהיר, הוועדה מתחפרת בעמדתה ועל כן יש להשיב את עניינו לוועדה בהרכב אחר.

5. מנגד טען ב"כ המשיב כי דין הערעור להידחות, שכן הוועדה פועלת בהתאם לפסק הדין המחזיר, מתייחסת לסעיף הסל שמעניק ד"ר מחמיד וקובעת כי אינו הסעיף המתאים לליקוי של המערער. לפני פסק הדין המחזיר ביצעה הוועדה בדיקה אף מפורטת יותר מבדיקתו של ד"ר מחמיד ומנמקת את החלטתה, והמדובר בהחלטה סבירה וברורה. בכל מקרה טען ב"כ המשיב כי אין המדובר בוועדה הנעולה בעמדתה ועל כן גם אם בית הדין יסבור שיש להחזיר את עניינו של המערער יש להחזיר לאותו הרכב.

6. להשלמת התמונה יצויין כי ד"ר מחמיד בסיכום חוות דעתו קובע: "לאחר בדיקתו ועיון במסמכים מיום התאונה למשך 3 חודשים 100% נכות זמנית ועוד 9 חודשים נוספים 50% נכות זמנית. ציפי נכות צמיתה בגין הגבלה בתנועות אצבע 2 כף יד שמאל מתאימה לנכות יציבה לפי סעיף 44(3) 7%. בגין הגבלה בתנועות וחולשה בסגירת אגרוף בכף יד שמאל מתאימה לנכות יציבה לפי סעיף 35(1)(ב) 10%. בגין פצע רגישה ומכאיב מתאימה לנכות יציבה לפי סעיף 75(1)(א-ב) 5%".

7. כאמור, בפסק הדין המחזיר נדרשה הוועדה למעשה לבחון האם יש מקום להעניק למערער נכות נפרדת ונוספת בגין סגירת אגרוף כף יד שמאל, וזאת בשונה מהנכות שהעניק ד"ר מחמיד למערער בגין הגבלה בתנועות אצבע 2 בכף יד שמאל, נכות אשר גם הוועדה העניקה למערער, בהתאם לאותו פריט ליקוי שהעניק ד"ר מחמיד. עיון בהחטלת הוועדה מעלה כי הוועדה אינה מיישמת את הוראות פסק הדין המחזיר ומצאתי כי יש להשיב את עניינו של המערער לוועדה בהרכב אחר.

ראשית הוועדה מתייחסת למה שלא נדרש ממנה במסגרת פסק הדין המחזיר ובכלל זה לצלקות ולשבר. כאמור, הוועדה התבקשה להתייחסה לנכות בגין סגירת כף יד שמאל ולא לשבר – אשר גם ד"ר מחמיד העניק, כמו הוועדה, בגינו נכות בשיעור 7% בהתאם לפריט ליקוי 44(3) לתקנות. הוועדה כלל לא מתייחסת לנכות בגין סגירת כף יד שמאל והתייחסות הוועדה לסעיף 35, אינה ברורה כלל וכלל – שכן אם קביעתה כי ד"ר מחמיד מעניק סעיף סל בגין השבר – הרי שמדובר בקביעה שגויה שכן וכאמור ד"ר מחמיד העניק נכות לפי סעיף ליקוי ספציפי כפי שהעניקה הוועדה, ואם מתייחסת היא לסגירת אגרוף כף יד שמאל, המדובר בהתייחסות חסרה, כי אזי היה עליה להבהיר מהו הסעיף המתאים שהיה עליו להעניק.

8. לאור המפורט לעיל, בנסיבות בהן הוועדה אינה פועלת בהתאם להוראות פסק הדין המחזיר, יש מקום להחזיר את עניינו של המערער לוועדה בהרכב אחר על מנת שזו תדון בעניינו של המערער מראשיתו. בפני הוועדה בהרכבה החדש לא יעמדו פרוטוקולי ועדות לעררים קודמות. המערער ובאת כוחו יוזמנו לטעון טענותיהם בפני הוועדה.

9. המשיב ישא בהוצאות המערער בסך 1,500 ₪ שעליו לשלם תוך 45 ימים ממועד קבלת פסק הדין בידי הצדדים.

10. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור בתוך 30 ימים לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה, לסגנה או לשופט שהתמנה לכך על ידי הנשיאה.

ניתן היום, י"ג אדר א' תשפ"ב, (14 פברואר 2022), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.