01 אוגוסט 2022

לפני:

כב' השופטת מרב חבקין

החלטה

לאחר עיון במסמכים מצאתי שיש הצדקה להארכת המועד להגשת תובענה בזיקה למכתב הכרה מיום 9.6.20 הכולל דחייה בהתייחס לאבחנות של צוואר וגב תחתון מהסיבות הבאות:

1. נטל הוכחה לגבי אי קבלת מכתב שנשלח בדואר רגיל הוא קל יחסית. התובע הגיש תצהיר והעיד באופן ברור, כי לא קיבל את המכתב, וגם בא כוחו דאז עו"ד סמוגורה המציא אישור כי המכתב לא התקבל במשרדו. הצהרות אלו לא נסתרו.

2. יתר על כן, בוועדה מיום 7.12.20 צוין כי הובהר לתובע דבר הדחייה של פקיד התביעות ומניסוח זה לכאורה משתמע, כי התובע לא היה מודע לעניין קודם, שהרי אילו היה מודע לא היה עותר לקבוע נכותו בגין איברים שנדחו. האמור בפרו' הוועדה מחזק את גרסת התובע לגבי אי קבלת מכתב מיום 9.6.20.

3. ככל שנודע לתובע דבר הדחייה רק ביום 7.12.20 הרי שממילא עד למועד הגשת תובענה זו לא חלף המועד הקבוע בדין (12 חודשים).

4. עוד יש לשקול את מידת הנזק שתיגרם אם תימנע זכות התביעה, ולעניין זה אין דין תביעה שניתן להגישה בשנית כדין תביעה שדחייתה סותמת את הגולל סופית (עב"ל (ארצי) 59462-12-15 מוניקה מאלו - המוסד לביטוח לאומי (24.8.18)). ככל שתידחה התביעה בשל התיישנות לא יוכל עוד התובע להעמיד את שאלת נכותו בגין האיברים שנפגעו לטענתו ומדובר לדידי בפגיעה מהותית בזכויות אשר תחסום סופית את אפשרות התובע להכרה באיברים אלה אשר לטענתו נפגעו בתאונה (שהוכרה עקרונית).

5. לסיכום, בקשה להארכת מועד מתקבלת.

כל צד ישא בהוצאותיו.

ב"כ הנתבע תודיע עד 15.9.22 מהן העובדות המוסכמות למנוי מומחה רפואי וכן תגיש בקשה להזמנת חומר רפואי.

מוצע לצדדים לנצל את פרק הזמן שנקבע להגשת הודעה ליצירת קשר ביניהם לצורך ניסיון גיבוש עובדות מוסכמות ולהגיש הודעה משותפת.

לעיון 16.9.22

ניתנה היום, ד' אב תשפ"ב, (01 אוגוסט 2022), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.