בקשה לעיכוב ביצוע עונש שירות לתועלת הציבור בהיקף של 420 שעות שהושת על המשיב.

המשיב הורשע על פי הודאתו בשלוש עבירות של ייצוא, יבוא, מסחר והספקה של סמים מסוכנים וכן בעבירת החזקה או שימוש בסמים שלא לצריכה עצמית.

בית משפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם הוא בין 10 ל- 20 חודשי מאסר לריצוי בפועל (נוסף לעונשים נלווים בעלי רכיב כלכלי).

בית משפט קמא חרג ממתחם העונש ההולם מטעמי שיקום לאחר ששוכנע כי המשיב עבר הליך שיקום מרשים, מאדם שבגיל צעיר התמכר לסמים, לאדם נורמטיבי שהקים משפחה ועובד לפרנסתו. בית משפט קמא אימץ את עמדת שירות המבחן לפיה עונש מאסר ולו כזה שירוצה בעבודות שירות עלול לגרום לנסיגה משמעותית במצבו של המשיב, עשוי לחבל בשיקום ולפגוע במצבו הכלכלי כשרק לאחרונה החל לעבוד. לכן גזר על המשיב שירות לתועלת הציבור.

המשיב מתנגד לעיכוב הביצוע משום שלטענתו הבקשה הוגשה בשיהוי.

הבקשה הוגשה פחות מחודשיים לאחר מתן גזר הדין (ולא ארבעה חודשים לאחר מתן גזר הדין כפי שטוען המשיב), וחודש לפני המועד שנקבע לריצוי העונש. בנסיבות אלו איני סבורה כי הבקשה הוגשה בשיהוי. מכל מקום המשיב לא הצביע על נזק שייגרם לו כתוצאה מעיכוב הביצוע, במיוחד בשים לב לכך שהשירות לתועלת הציבור לא אמור לפגוע ביכולתו להמשיך בעבודתו גם אם יחל לרצות את העונש מאוחר יותר. מאידך, התחלת ריצוי העונש כבר עתה עשוי להשפיע על התוצאה הסופית בערעור הגם שאין בכך כשלעצמו כדי להביא לדחייתו. לכן אף שאיני סבורה כי סיכויי הערעור גבוהים במיוחד, אני מורה על עיכוב ביצוע עונש השירות לתועלת הציבור שנגזר על המשיב עד להכרעה בערעור.

ניתנה היום, כ"ד תשרי תשפ"ב, 30 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.